אור ברסלב
שות דברי יששכר יו"ד › סימן קיד

שות דברי יששכר· רבי ישכר בעריש גרויברט

יו"ד · סימן קיד

סימן קיג

כבוד יד"נ ה"ה הרב המאוה"ג חו"ב החסיד וכו' כש"ת מ' יצחק נתן נ"י האבד"ק סקאלע:

בדבר שאלתו דמר שבמחניכם ברוב יגיעות אשר בחרו מקום לבית עלמין חדש ובמקום אשר חופרים מוצאים מים ורוצים לעשות תיקון ע"ז. ע"כ הם חוקרים לעשות עצה ע"י קרשים מלמטה שיהי' הפסק בין המתים לקרקע והנכם חוששים לדברי הזוה"ק שיהיו המתים נוגעים בקרקע דוקא, והגם דיש מתירים ע"י שעושים נקבים בקרשים. אבל גם ע"ז חוששים שהקרשים אינם מונחים על הארץ ממש. ואפי' ע"י הנקבים אין המתים נוגעים בעפר ממש: הגם שבענינים אלו קשה לומר. אבל הלא היא דבר הכרת ואין דנים אפשר משאי אפשר. הנה מגופא דדינא יש בכאן כמה דינים. א' לאו דלא תלין ועשה דקבור תקברנו וחשש לדברי הזוה"ק מלאו דלא תלין אם נותנו בארון אפי' מניחו בבה"ק עובר הוא עדיין אבל אם נותן את הארון בעפר ומכסהו בעפר מלמעלה תו אינו עובר:

אבל ס"ס עובר על העשה דקבור תקברנו. וזה הוא מדברי הירושלמי דכלאים מצוואתו של רבינו הקדוש שאמר ותהא ארוני נקובה לארץ וכמ"ש שם הב"י סי' שס"ב דהוא כדי לקיים בו המצוה דקבורה:

אבל בזוה"ק הוא ענין אחר לגמרי שכ' בפ' תרומה (דף קנ"א ע"א) ועל דא טב להון בין לצדיקי בין לחייבי למיהוי גופא דילהון דביק בארעא ולאיתעכלא גו עפרא לזמן קריב:

והנה בטור שם בשם ס' תורת האדם לרמב"ן מביא:

שאלה לר' נטורנאי גאון שהשיב דבא"י שיש שם שרב ואינו מתעכל מהר טוב ליתנו בכוכין [פי' באופן שנוגע בעפר] אבל בבבל שיש לחוש לעיכול בשר נותנו בארון ונותנים עפר על פניו ועל עיניו:

משמע מדברי ר' נטורנאי דמה שנותן עפר על פניו ועל עיניו די בכך גם לקיום המצוה והוא כמ"ש הש"ך בשם הפרישה שם דלמה נותנים לכהנים ארונות שלימים משום שמה שנותנים חרסים על פניו ועל עיניו די בכך. והכי מוכרח ליישב דלא יקשה על דברי ר' נטורנאי מדברי הירושלמי: אבל עדיין יש סתירה לדברי ר' נטורנאי מדברי הזוהר שהוא ז"ל כ' שלא יתעכל הבשר משמע דלא טוב שיתעכל הבשר מהרה ומדברי הזוהר משמע דאדרבה טובה היא לו שיתעכל הבשר מהרה:

ובאמת גם מדברי הב"י שם משמע כדברי הזוהר שכ' דמה שהיו קוברים בזמן התלמוד בארונות שלימים היינו לאחר עיכול הבשר. והדבר תימה כיון דאנן איירינן השתא משום מצות קבורה דבעי דוקא בארץ מאי נ"מ בין קודם עיכול הבשר לאחר עיכול ס"ס צריך קבורה וקבורה דוקא בעפר:

ועפ"י דברי הזוהר ניחא דקודם שיתעכל הבשר טובה היא לו שיקברנו בארץ כדי שיתעכל מהר. אבל לאחר עיכול אין כאן נ"מ בארץ דוקא ויוכל להטמינו ע"י ארון בארץ. א"כ טעם הירושלמי וטעם הזוהר חדא היא וטעמא דקרא קא דריש:

אך ס"ס דברי ר' נטורנאי נשארו תמוהים הגם דבימי ר' נטורנאי גאון לא הי' עוד ס' הזוהר נתגלה בעולם. אבל ס"ס קשה לומר דסברתו ז"ל לא מוסכמת. וגם דמשמע דמנהגן של ישראל הי' כן וכי חלילה לא עשו אבותינו ז"ל כהלכה:

אולם נראה דהא והא אחת היא. דעיכול הבשר אם הוא מצד עצמו במשך הזמן היא טובה למת כדברי הזוהר. אבל לעשות עיכול במה שהמקום גורם עיכול מהרה הוא בזיון למת ומרבה רמה ומצערו כמ"ש קשה רמה למת כמחט בבשר החי וכאלו שורף אותו. וזהו הוא סברתו דר' נטורנאי ז"ל:

ועי' תשו' שבות יעקב ח"ב ת' צ"ז מה שהשיג על הרשב"א בת' המובא ברמ"א שס"ג ס"ב שכ' אין בשר המת מרגיש באיזמל דהרי עכ"פ בזיון הוא לו וקשה רמה למת כמחט בבשר החי מש"ה שלא יבוא לידי בזיון גדול מותר ליתן עליו סיד ובודאי שלא במקום צורך אסור לעכל הבשר וה"ה ליתנו במקום כזה ודאי שאסור לכתחילה:

הגם שכ' שם כמ"ש הט"ז שס"ג סק"ג כל זמן שבשרו עליו יכאב אינו נח מן הדין אעפ"כ אינו נכון לעשות כן בידים. ואם נותנים עליו סיד שלא לצורך או שנותנים אותו במקום כזה הוי כעושה בידים. וגם דסיד עדיף מעפר לחה דשם איכא רמה ובסיד ליכא רמה:

והוא לדעתי כוונת דברי הרמב"ם ז"ל שכ' בפ"ד מה' אבל ה"ד ויש להם לקברו בארון של עץ. נראה ג"כ כוונתו שלא ליתנו בארון של מתכת שאינו מתעכל לעולם שטובה לו שמתעכל. אבל בעץ שהעץ בעצמו ג"כ מתעכל אחר זמן וזאת היא טובה לו:

וא"כ בנידון דידן כיון שליתן בארץ לא נכון הוא שעושה עיכול מהרה ואולי מרבה רמה בודאי נכון ליתן עץ תחתיהן ומה שאינו נוגע מתחתיו בארץ הלא די בחרסים ועפר שנותנים על פניהם כמ"ש בש"ך בשם הדרישה ואם ירצו להחמיר יתנו גם מעט עפר למטה בפנים:

הן אמת שיש לחוש גם מטעם אם יתנו המת בארון שלם מפני בזיון שאר המתים שמקפידים שעד עתה לא עשו ארון שלם רק לכהן או לבכור במקום שנוהגין. אך כ"ז אם היו עושים משום כבוד. אבל כיון שאין עושים רק משום אצולי בזיון. ידוע מ"ש הפ"ת שס"ג אות א' בשם תשו' תפארת צבי דאין זה מחויב לסבול אפי' בזיון מועט בשביל חבירו:

וס"ס ראוי שלא לעשות דף שלם לשאר אנשים רק חצאי דפים לעשות היכר לכהן או לבכור שיהי' נשאר מנהג הישן במקומו ליתן לכהן דף שלם. וד' יתן לכל ישראל חיים ארוכים עד יבולע המוח לנצח:

דברי הדוש"ח:

תוכן העניינים

שות דברי יששכר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה