אור ברסלב
שות דברי יששכר יו"ד › סימן פ

שות דברי יששכר· רבי ישכר בעריש גרויברט

יו"ד · סימן פ

סימן עט

שמתי אל לבי לעיין במ"ש למעלה דקשה על דעת הראשונים ז"ל הנ"ל דכח העצים מרובה מכח התנור א"כ למה אמרו בחדש יותץ אפי' אי נימא זוז"ג אסור יאפו בהתנור אחר שיצננוהו בעצים דהיתר ויהי' כח ההיתר מרובה: ונ' עפ"י מה שהקשה בס' אבני מלואים על הרמב"ם שכ' בהט"ז מהמ"א הכ"ד קדרה שבשל אותה בקליפי ערלה וכו' הרי התבשיל אסור ואעפ"י שזה וז"ג. שבשעה שנתבשלה מחמת עצי האיסור עדיין לא באו עצי ההיתר ונמצא מקצת הבשול בעצי ההיתר וקצתו בעצי האיסור. והקשה בס' א"מ מדברי חכמים דפליגי על ר"א ואמרו בין שנפל האיסור בתחילה בין שנפל לבסוף לעולם אינו אסור אא"כ יש בו כדי להחמיץ ס"ס חזינן דאין נ"מ במה שהם תחלה לבדו:

ועי' באו"ח סי' שי"ח ס"ט ברמ"א מ"ש בשם שבולי הלקט דאם עבר ונתן מלח בשבת אפי' בכ"ר התבשיל מותר משום דהוי זוז"ג. ועי' טו"ז סקט"ו שחלק ע"ז ואוסר משום דהאיסור בא בסוף. ועי' פמ"ג יו"ד בפתיחה לה' תערובות דהשיג על הט"ז בזה מדברי הגמ' הנ"ל דלחכמים דפליגי על ר"א בין שנפל האיסור בתחלה בין שנפל לבסוף לעולם הוי זוז"ג ושרי. ותימה גם על הפמ"ג שלא זכר שהם דברי הרמב"ם דאוסר בבא בתחלה וה"ה בסוף דל"א זוז"ג אלא כשבא שני הגורמים בב"א וס"ס קשה מדברי החכמים הנ"ל: ונ' עפ"י מה שיש לברר בגמ' במה דמחשבינן זוז"ג תנור ועצים עצים דאיסורא ותנור דהיתרא או להיפוך תנור דאיסורא ועצים דהיתרא אי נימא דכת התנור הוא מה שמשתמשין בו ומניחים בו הפת צ"ע למה נחשבנו לזוז"ג עפ"י מ"ש התוס' בע"ז (דף מ"ח ע"ב) ד"ה ורבנן בשם רשב"ם דהיכי דאין פעולת הגורמים שוים ל"ח זוז"ג ע"כ הלח"מ ה' ט"ז ממ"א ה"כ שכן הוא דעת הרמב"ם. וא"כ ה"נ פעולת התנור שמשתמשים בו והעדים שמחממין אין שני הפעולות שוות ולמה יחשב זוז"ג:

וע"כ צ"ל כמ"ש בתוס' פסחים (דף ע"ה ע"א) ד"ה וגרפו בשם:

הירושלמי דהתנור שומר הגחלים והוי ג"כ מחמם וא"כ שני הפעולות שוות ושפיר תשיב זוז"ג. וא"כ שוב יקשה אה"נ מ"ט דרבי דס"ל דאפי' זוז"ג מותר הכא אסור משום דיש שבת עצים בפח הא גם התנור מחמם. וע"כ דזה טעמי' דרבי כיון דכח החמום של העצים בא קודם לתנור מש"ה אסור וזה הוא הפי' דיש שבח עצים בפת דנחלקו בו רבי ורבנן דלא יחלקו במציאות אלא דרבי ס"ל כיון דכח חמימות העצים בא תחלה מש"ה אסור וחכמים דפליגי עלי' דרבי ס"ל דאין נ"מ במה שבא תחלה וכיון דקיי"ל הלכה כרבי אה"נ דלא קיי"ל כחכמים דאמרו בין שנפל האיסור תחלה:

ושפיר פסק הרמב"ם דקדרה אסורה כיון שבא כח האיסור תחלה ממילא ה"ה דנכונים דברי הט"ז לשיטה זו דכי היכי דאסרינן בעצים דאיסורא שבאו תחלה בפ"ע ה"ה דאסרינן כשבא כח האיסור בסוף בפ"ע:

ממילא לפ"ז אין להקשות על הראשונים ז"ל ממה דקיי"ל חדש יותץ דנימא כח העצים מרובה ולא יאסר דדוקא לענין האיסור שפיר אמרינן דמה שהי' בתחלה לבדו אותו הכת אוסרו ולא מהני זוז"ג של אח"כ להתירו והוי כי האי דאמרי' אפשר לסוחטו אסור כיון דכבר נאסר נשאר באיסורו. אבל להיפוך במה שבא ההיתר תחלה מה נ"מ ס"ס אם יהי' זוז"ג אסור מה יועיל לנו במה שהי' ההיתר בפ"ע פעם אחת ס"ס הזוז"ג של אח"כ בא ואוסרו א"כ שפיר אמרו בגמ' אי זוז"ג אסור חדש יותץ דמה מהני שבא ההיתר בפ"ע ס"ס נאסר אח"כ:

ויתיישבו לפ"ז שני דבורי תוס' הסוחרים זא"ז דבפסחים ד"ה עד כ' דאם יש בזה בפ"ע כדי להחמיץ ובזה בפ"ע כדי להחמיץ מותר ובמס' ע"ז (דף מ"ט ודף ס"ח) כ' להיפוך דאם יש בכ"א כדי להחמיץ אסור:

ונ' עפ"י מה שהקשו בתוס' בד"ה ובהא דקשה דשמואל אדשמואל דהכא אמר שמואל דהפת אסור והתם אמר בגינתא דאיזדבל דזוז"ג שרי. ומה שתי' משום דיש שבת עצים בפת עדיין קשה למה אמר חדש יותץ כיון דזוז"ג שרי וכבר הקשה כן בס' פני יהושע:

אך לפי דברינו הנ"ל ניחא דאה"נ התוס' בעצמם קשיא להו דשמואל אדשמואל וניחא להו דאה"נ שמואל ס"ל משום דיש שבח עצים בפת אסור. ועדיין קשה להו דלשמואל ליכא למימר משום דכח העצים בא תחלה דהא שמואל ס"ל בתולין (דף ק"ת) אפשר לסוחטו מותר א"כ גם אם כת האיסור בא תחלה ג"כ אם אח"כ יש כח היתר מוציאו מן האיסור מש"ה ניחא להו דטעמא דשמואל משום כיון דכת העצים בעצמם יכול לאפות את הפח מש"ה אסור אף דיש זוז"ג ודוקא היכי דכת זה אינו בכת בעצמו לעשות דבר מה כ"א בסיוע השני. ומש"ה אמר שפיר חדש יותץ כיון דכת חמימות התנור ג"כ בעצמו יכול לאפותו והוי זה וזה גורם בכ"א בעצמו יכול ומש"ה כ' שם התוס' דאסור. אבל הכא בראשית הסוגיא דאמרו למ"ד זוז"ג מותר חדש יוצן ע"כ אף דכח חמימות התנור בעצמו יכול לאפותו אפ"ה שרי שפיר הכריעו הכא דשרי בכה"ג:

ונ' לפ"ז ליישב ג"כ דעת המהרש"א במה שהקשו עליו ז"ל שסותר לדעת כל הראשונים והאחרונים היינו דהמהרש"א קאי הכא אליבא דרבנן דר"א דאמרו בין שנפל האיסור תחלה בין שנפל לבסוף שפיר כ' דלפ"ז אפי' למ"ד יש שבח עצים בפת ס"ס מה נ"מ בין כת העצים לכת התנור דג"כ יש בו תמימות וע"כ דוקא היכי דליכא גורם היתר שאפאו ע"ג קרקע או בתנור חדש הא לא"ה מותר. משא"כ לדידן דקיי"ל כרבי ולפי דמוכת ממשנה דערלה אה"נ אפי' בתנור ישן אסור וע"כ דיש שבת עצים בפת שבאו תחלה. ומהרש"א אליבא רבנן דהכא כ' ולא להלכה:

נמצא לפי פלפולא דידן באפה בתנור הקדש אפי' בעצים דחול יש לומר כיון דזוז"ג בהקדש אסור ה"נ אסור דגורם דהיתר שבא תחלה לא מהני כמ"ש לעיל כי האי דחדש יותץ למ"ד זוזג"א:

אך כבר כ' בתשו' הראשונה דלא הוי אלא מדרבנן. ויש ג"כ לומר לפי דעת התוס' דע"ז דזה יכול בפ"ע וזה יכול בפ"ע אסור אפי' למ"ד זוז"ג מותר וא"כ ה"נ דכוותי דס"ס חמימות התנור בפ"ע יכול לאפותו אך עדיין הרמב"ם ז"ל לא ס"ל כן דהוא ז"ל פסק פי"ו מהמ"א הכ"ב גרף את כל האש ואפה בו הפת וכו' מותר ועי' כ"מ שתמה דהא אפי' בגחלים מותר וכ"ש בגרפו ונ' לו דאפי' בתנור חדש. וס"ס לשיטתו ז"ל ניחא כמ"ש בתשו' הראשונה. והיא מלתא דתליא באשלי רברבי. כנלפע"ד:

תוכן העניינים

שות דברי יששכר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה