אור ברסלב
שות דברי יששכר או"ח › סימן מז

שות דברי יששכר· רבי ישכר בעריש גרויברט

או"ח · סימן מז

סימן מו

כבוד ידידי ה"ה הרב החריף ובקי ז"ר וכו' מ' יחיאל מיכל הכהן נ"י פריעד מו"צ בעיר מוזשאלי באדן אונגארין:

ע"ד שאלתו במוכר ציצית שמכר אגד ציצית א' ובבית הקונה נמצא אגד ציצית מיותר שהמוכר הניחו אצלו בטעות. והקונה א"י לקיים מצות השבת אבדה ולע"ע מעורבים שניהם והמוכר א"י שנאבד ממנו והוי יאוש שלא מדעת:

הנה כ"ת שפיר הראה מקום לחו"מ סי' ר"ס ס"ט. אך בפשוט הדבר לפי דעת הרמב"ם שם בפט"ו מה' גו"א ה"א שכ' ואם הי' דבר שאין בו סימן זכה בו ואינו חייב להחזירו הוא בודאי שלו. ואפי' לדעת החולקים עליו הוא רק מטעם דהרי באיסורא אחי לידי' כדאיתא שם במקומו בהג"ה מיימוני וסמ"ע וש"ך. והכא הרי בהיתרא אתי לידי'. ומה גם לדברי הש"ך סקכ"ו דלעולם כ"ז שלא נתברר של מי הוא אינו חייב להחזירו:

ופשוט הדבר דגם בלעדי זה שייך הכא ניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממונו. עפ"י קו' השער אפרים שהקשה למה לא נימא דיהי' מותר לולבו של חבירו לצאת בו בלא ידיעת חבירו משום דניחא לי' למיעבד מצוה בממונו. וכן קשה ג"כ גבי אוונכרי. וידוע תי' המג"א תרנ"ח סק"ג דמשום ניחא לי' ל"א דהוי לכם ודי בזה דלא הוי גזול:

ובזה נ"ל קו' המהרש"א גבי אוונכרי דפריך וליקנינהו בשינוי השם ושינוי מעשה עפ"י מ"ש רש"י שם דיאוש כדי לא קני ואי נמי קני הוי מהב"ע. וא"כ מאי מועיל דליקנינהו בשינוי ס"ס יהי' מהב"ע:

ולפע"ד ניחא עפ"י מה שיש לדקדק ברש"י שם ד"ה אוונכרי שכ' תגרי כ"ד להשתכר בו כגון כלים קטנים מחטים ומסרקות. ודבריו ז"ל נראים לכאורה כמיותרים מה מודיע לנו שהם סוחרים להשתכר בהם. ודאי כל סוחר סוחר להשתכר:

אך לפע"ד כוונת רש"י ג"כ ליישב קו' השער אפרים הנ"ל דנימא ניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממוני' והנגזל ההוא מחלי לי'. ע"כ תירץ רש"י ז"ל דה"מ שייך ניחא לי' למיעבד מצוה דוקא אם בשעה שלוקח זה מן הקרקע שלו עושה ומשתדל למצוה כמ"ש גבי כותבי תפילין במג"א סי' ל"ח סק"ח בשם רש"י דדוקא אם עושים רק לשם מצוה הוא דפטורי מן התפילין אבל אם עוסקים להשתכר בהם חייבים. וזה שדייק רש"י בלשונו דהכא אין כוונתם לשם מצוה רק להשתכר וה"ה שסוחרים במסרקות ומחטים א"כ ל"ש ניחא לי' כל דזה אינו עושה מצוה בשעת חתיכה ומש"ה שפיר כ' ואי נמי קני מהב"ע הוי אם אתם תחתכוהו תהיו אתם הגוזלים:

וכ"ז לס"ד דעושים להשתכר בהם. אבל למסקנא דחי' ל"צ בהושענא דאוונכרי גופייהו א"כ הדק"ל נימא ניחא לי' לאינש וכו' וע"כ צריך לתרץ כתי' המג"א הנ"ל דלא הוי לכם א"כ שפיר מקשה וליקנינהו בשינוי מעשה או בשינוי השם דמצד ניחא כבר לא הוי מהב"ע ומצד השינוי הוי לכם: וה"נ בציצית בנידון דידן קונה שפיר ביאוש דמה דיאוש שלא מדעת ל"ה יאוש הוא רק משום דבאיסירא אתי לידי'. וכיון דשייך הכא ניחא לי' למיעבד מצוה שוב לא הוי באיסורא אתי לידי' ושפיר קונה ביאוש [וע' ט"ז יו"ד של"א ס"ק ט"ו]:

עוד אמרתי בישוב קו' המהרש"א הנ"ל בהאי דאוונכרי על פי קו' המג"א תרמ"ט סק"ב בגזל לולב ושיפהו דקני' בשינוי מעשה ועכ"פ לא יברך עליו א"כ ק' בההוא דאוונכרי מאי מקשה ונקנינהו בשינוי מעשה דס"ס דלמא מש"ה אמר להו ר"ה לא ליגזיזינהו אתון משום דס"ס יאסור להם לברך עליו:

ונ' דהא ס"ס קשיא בגמ' דא"ל ר"ה ליגזיזינהו אינהו דס"ס איך יכולים לקנות מהם נימא דהא הוי מחזיקים ידי עוברי עבירה דהא אסור ליקח מן הגנב והגזלן:

ע"כ נלפע"ד דהכא שאני דלעולם ראוי לומר חזקה מה שיש ביד אדם הוא שלו ולמה ניחוש שהוא גזול. אלא דכל זמן שאינו נקצץ כיון דקרקע אינה נגזלת ליכא חזקה אבל אם ליגזיזינהו אינהו שוב כיון דיהיו מטלטלים נימא חזקה מה שיש ביד אדם הוא שלו ונימא דלאו גזול הוא:

ואף שיקצץ הישראל ויקנה ביאוש מ"מ ל"א חזקה דהוי חזקה באיסור ולא מהני. והוי מעין כל מלחא דא"ר ל"ת א"ע ל"מ דהקציצה בעצמה היא האיסור. וכ"ז אם קונה ביאוש אבל אם יקנה בשינוי כיון דהקנין בעצמו אינו האיסור שוב נימא חזקה מה שיש ביד אדם הוא שלו ולא הוי גזול וממילא יוכל לברך:

וממילא ל"ק ג"כ קו' המהרש"א הנ"ל דאם יקנה בשינוי נימא דלא הוי מהב"ע דאמרי' דאינו גזול ורש"י לא כ' אלא אם יקנה ביאוש דהחזקה היתה באיסור. ואמרי' עדיין דלא הוי שלו. הדוש"ת:

תוכן העניינים

שות דברי יששכר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה