שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר
חו"מ · סימן סז
רו"ש שהיו שניהם צורפי כסף ונושאי' ונותנים בכלי כסף וזהב ומרזאן ואבנים טובות כ"א בחנותו, ולפעמים כשהיו באים איזה סחורה מסחורות אלו ליד ש' היה בא לראובן להשתתף עמו בהם וכו' והיה פורע יותר משמעון בדמי קנייתם, והריוח חולקים אותו לחצאין, והגיע הדבר ביניהם עה"ד הנז' עד שלא היה פורע ש' כלום וראובן הוא שמוציא הכל, וכשראה ר' ששמעון הכביד עליו העול-+ בזה התחיל למנוע עצמו משות' שמעון, וכשהקפיד עליו שמעון על שמנע עצמו מהריוח, השיבו שאינו מה"ד שהוא יפ' הכל וש' יאכל עמו הריוח שוה בשוה, וש' השיבו שאף כי הוא פורע הדמים הנה גם הוא משתדל במכי' הסחורות יותר ממנו. ובמשל הדיוט אומרים אם ראית שנים מוסכמים דע שא' מהם מוותר בדמים וע"ז עבר סכסוך ביניהם ונפרדו איש מעל אחיו זמן מרובה וזה ימים מקרוב הביא גוי א' הרבה סחורות ובא ר' אצל שמעון. והודיעו ואמר לו שילך הוא ויקנה הסחורו' מהגוי הנז' והוא יתווך בינו ובין הגוי והסחורות יהיו ביניהם בשות' וכן היה שהלך ש' וקנה הסחורו' וכשבאו לפרעון נתן ר' שני שלישי הממון וש' שליש, ונשארו הדברים סתומים ביניהם, ולע"ע נמכרו הסחורות ודקדקו החשבון ונמצא שהרויחו סך עצום ר' אומר שיטלו הריוח כ"א נגד מעותיו, ואלו היה רוצה לוותר בפרעון יותר מש' למה נפרד ממנו מזה כמה והיה לו לש' לבאר בפי' שיטול מחצה וש' אומר להיפך שגם הוא לא רצה חברתו כשרצה ליטול יותר ממנו והי"ל לבאר ונתעצמו בזה הרבה ולסוף עמדו לדין לפני וסידרו דבריהם כאמור, ונדרשתי לחוות דעתי בזה: תשובה נד"ז ודאי נלמד מדברי מר"ן בחמ"ש סימן רכ"א וז"ל המבקש לקנות מחבירו מקח, מוכר או' בק"ק ולוקח או' בק' והלך זה לביתו וזה לביתו ואח"ך נתקבצו ומשך זה החפץ סתם אם המוכר הוא שתבע הלוקח ונתן לו החפץ אינו נותן לו אלא ק' ואם הלוקח הוא שבא ומשך וכו' חייב ליתן ק"ק וה"ן בנד"ז נראה מי הוא זה שקדם לתבוע מחבירו השות' וכיון שאנו רואים שראובן הוא שבא לחזר על שמעון איבעי ליה לפרושי: וזה פשוט מאד, וע"ע בסי' קע"ו ס"ה זהו הנלע"ד בזה וצויי"מ וימ"ן ולרח"ף אלול תרל"ג לפ"ק וקיים: