שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר
חו"מ · סימן סה
בדין שמעון שהותווך עם ראו' להתערב בעדו ללוי והותווך עמו שיתן לו בשכרו כו"ך ולא היה ביניהם קנין ע"ז:
עיין מור"ם סו"ס קכ"ט שכתב בשם הרא"ש כלל ס"ד סי' ג' דאם לא קיבל קנין על השכירו' אינו חייב כלום ומבואר הטעם שם משום דערבות אינו דבר שלוקחין עליו שכר שיקנה באמירה לחוד, ומקור דין זה למדו הרא"ש מפ' הגוזל בתרא, א"ל טול דינר והעבירני וכו':
והובא בסימן רס"ד ס"ז, וע"ש בדברי מור"ם לענין שכר שדכנות ובש"ך שם לענין סרסרות דאעפ"י שהתנה עמו לתת לו הרבה אינו נותן לו רק שכרו הנהוג ומכלל דבריהם שם משמע דכל שאינו נהוג כלל כנדו"ז דערב אינו נקנה באמירה לחוד וצריך קנין, דערב דאינו נהוג דמי ליותר משכרו דגבי מעבורת ושדכנות וסרסרות דאינו נקנה באמירה וע"ש בס"ח בד"א בשלא נתן לו וכו', ומטעם זה נראה דה"ה אם השכיר מלוה לערב להתערב לו בעד הלוה שלו, דאינו נקנה באמירה לחוד כיון דחד טעמא אית להו. זהו פשוט וכתבתיו למזכרת: