אור ברסלב
שות דבר שמואל חו"מ › סימן נז

שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר

חו"מ · סימן נז

סימן נו

דיני אונאה:

אירע מעשה בישראל וגוי שהביאו כלי כסף, ומכרום לישראל אחד בחזקת כסף וכשבדק היש' נמצא שרובם נחושת, ותבע הלוקח ליש' השותף עם הגוי באומרו שאין לו לדון ע"ז עם הגוי ופסקתי דבדיני אונאה ודאי טענתו טענה ומצי לאישתלומי מיש' מדר"ן אכן בכגו"ז שבדיניהם ג"ך מצי לתבוע הגוי אינו יכול לדין עם היש' אלא לגבי חלקו דוקא, וזכורני שכן ראיתי לרבותינו הא', אלא שכעת אין הפנאי לחפש ולכשאפנה אשנה בע"ה, וזה היה באלול תרל"ה:

אחר זמן הרבה נזדמן לידי כנה"ג בשאלה, ומצאתי שכן כתב בשם יש"ש ב"ק סימן מ"א שכן מצא באשירי ישן בהג"ה וז"ל כתב בה"ג בשם גאון. ישראל וגוי שותפים בעיס' ועשו סחורה עם יהודי א' דינא הוא שהיש' מחוייב בכל האונא' ואע"ג דליכא לאישתלומי מגוי משתלם מיש' מדר"ן וסיים שם רש"ל ומ"מ היכא דנתאנה במק"ט כגון כסף ונמצא בדיל וכל כה"ג דאפי' בדיניהם איכא לאישתלומי מניה פשיטא דאין הישראל משלם הכל ע"ך. ושו"מ שכ"פ הא' ג"כ בשמו עי' בליקוטי הרב מהרי"ט זלה"ה:

לוקח שאין מקחו בידו דינו כמוכר כן פסקו הא' ומזה הוכיחו ב"ד שלפנינו דה"ה מוכר שמכרו בידו דינו כלוקח ושוב נמצא כן להרב מוהריב"ל סימן ק"ח ע"ש:

החליף כלים בכלים לסחורה, פליגי בזה הרשד"ם סי' שפ"ג והרדב"ז רס"ט בדעת הרמב"ם, דלרשד"ם בדע' הרמב"ם אין בהם דין אונאה, ולרדב"ז יש בהם דין אונאה וכן בהמות העומדות לסחורה ג"כ יש בהם אונאה וראיתי להרה"ג כמוהר"ר רפאל ביר' זלה"ה בחידושיו שכת' מסברא דנפשיה כדע' הרדב"ז, ועיין באה"ט ס"ק ז"ך:

החליף כלים בפירות, ראיתי להרב הנז' שנסתפק בזה והעלה דאם נתאנה בעל הפי' אינו חוזר דהוא רוצה בכלים יותר מפירות, ואם נתאנה בעל הכלים חוזר דלא שייך לו' דרצונו בפי', ואחר נשיקת עפר וכו' נר' ששגג בזה דלהדייא כתב הרדב"ז סימן רס"ט להיפך שכתב וז"ל, והוי יודע שהמחליף כלים בפירות או בסחורה אחרת אעפ"י שאין לבעל הכלי אונאה לפי שהוא צריך לאותו הכלי לבעל הפירות יש אונאה, שאם נתאנה בעל הפי' יחזור, שהרי אומר לו לא בשביל שבעל הכלי אין לו אונאה אני אפסיד את דיני כנ"ל, ומ"מ נר' לי שאם יש מום בשריין או במחט חוזר דמ"ל כלי שלם הייתי צריך:

חליפין בשומה, עיין סמ"ע שם סי' הנז' ס"ק שלדעת הרמב"ם אין להם אונא' בין שמו בתתי' בין בסוף, והרדב"ז סימן הנז' כתב שיש להם אונאה שכתב וז"ל והמחוור שבפוס' וכו' ע"ש:

מכר בהטבה אם יש בה אונאה. הא דאין אונאה לקרקעות כמ"ש סימן רכ"ז סכ"ט דוקא בקרקע שנמכר בהחלט אבל במכי' בהטבה לא מהר"מ מטראני ח"ב סי' רי"ח, במוצא מום בבגד אחר התפירה:

ראובן שקנה בגד מחבירו, ותפרו והוציא עליו הוצאות ואח"ך נמצא מום בבגד, וכעת תבע למוכר להחזיר לו גם דמי התפירה והמשי וכל צורכי הבגד, עוד הים מעשה באחד שקנה זרע בצלים מחבירו ולא צמחו ותובע מה שהפסיד עליהם בשכי' קרקע ובחרישה וכיוצא, ופסקנו שאינו חייב להחזיר רק דמי הזרעים דוקא כמ"ש הסמ"ע סי' רל"ב ס"ק והבגד דינו מבו' סי"ד, דאם השביח נוטל שבח התפירה מהמוכר ומשמע דדוקא אם השביח אבל אם לא השביח אינו נותן לו הוצאות, והיינו כדין הזרעים, לפי"ז אם קנה אותו ד"מ בק' והפסיד עליו ששים, ועתה שנגלה מומו אינו שוה כ"א ע', וע"י התפירה והמשי שוה ק"ך לא יתן לו כ"א הק' דמי הבגד עם מה שהשביח שהוא ן' והגם שהוא הוציא עליו יותר לא יקח כ"א השבח עם דמי הבגד, ואף שאלו היתה הוצאה זו על בגד שאין בו מום, לא היה מפסיד והיה שוה יותר) מ"מ אין זו אלא גרמא שאלו ידע שיש בו מום לא היה מוכרו לו סתם

תוכן העניינים

שות דבר שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה