אור ברסלב
שות דבר שמואל חו"מ › סימן נו

שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר

חו"מ · סימן נו

סימן נה

מעשה בראובן שמשכן קרקע ביד בנו ושוב אחר ימים מכרו לבנו הנז' בקש"מ בדל"ב ובכל התיקונים, אך בלשון השטר כתוב שהמכר הנז' הוא אם לא זכה האב לפדות בחייו, וזה מ"ש חו"ר פאס ע"ז:

נדון זה עדיף יותר מההיא דאיתא בחומ"ש סימן ר"ז ס"ט וז"ל אבל אם א"ל אי לא תפרעני עד שלש שנים תהא שלי מעכשיו קנה. ע"ך. שנייא דא מהאיך דהתם המלוה ביקש זאת להנאת עצמו, ולא נתרצה להלותו מעותיו, אלא ע"ד שיתן לו הלוה שדהו משכו' ושיעבוד לבטחון הלואתו בתנאי זה שאם לא יפרע לו עד ג"ש וכו'. דבזה הוי כעין מקח וממכר. גם עשה לו טובה שהמציא לו לחן ולחסד ולכך אמרינן דדעתו של לוה היה שיהיה לו למלוה קנין גמור דאגב אונסא דזוזי דאיצטריכו ליה גמר ומקני, אלא ששיור זכו' שייר ללוה לפדות תוך ג"ש, עיין סמ"ע שם סקי"ח מקצת מזה, לא כן נדון הנוכחי שירד לה הבן תחילה בתורת מש' לאכול פירו' כמש' דסורא, שאין ביכולת הבן לכוף האב לפדות שיהיה אז ביכולתו להתנות בזה. אלא שנתגוללו רחמי האב ונתעורר מאליו בלתי מכריח להטיב אחרית לבנו. זה מופת חותך שהאב בכל לבו עשה ורצוייה כוונתו להקנות, ודעתו מיקרבה אצל בנו ומנחה וניחוחין אמר לנסכה ליה. בו בחר לצבא צבא בלי אסמכתא אז תבין כמה רב המרחק בין נדון זה להאיך שסיים שם הסמ"ע וז"ל ומ"מ הפירות לא יאכל זה המלוה וכו' ע"ש. דהכא שאני דהתירא אתא לידיה שירד לה בתו' משכונ' ליהנות בפירותיה בניכוי פריטי עד תיפוק בלא כסף כמש' דסורא, והתירא קא ספי יהנה במקום אשר יחנה, זה פשוט לא היה צריך לאומרו:

בריוח מצאנו לומר משה זכה ישמח משה במתנת חלקו מן השמים סייעוהו שנמשכה המש' ולא נפדית בחיי האב להנחיל אוהביו יש. וכמ"ש הרב הפוסק, אמת אמת תפסיה יגדיל תורה ויאדיר כי"ר אמן, אל אלהים יצילנו משגיאות וימ"ן:

החו"פ בתמוז דב"ר אמ"ת לפ"ק:

וחתום כמהר"ר מתתיה סירירו. וכמהר"ר רפאל אבן צור הי"ו וחו"ר פאס הנשארים. וחו"ר צפרו יע"א:

וזה מ"ש אנכי הצעיר כן אנכי עמדי כמ"ש החכמים הנ"ל ישצ"ו והם אמת ודבריהם אמת אך להיות שאין מדרש בלא חידוש ראינו להעיר קצת בדברי החכמים הנ"ל היושבים ראשונ' כי מדבריהם נרא' שהבינו בדברי הרב הסמ"ע ז"ל הנ"ל שבין אם פדה המשכונא דאז הוייא הלואה ואיכא חשש רבית בין אם לא פדה ונתקיים המכר למפרע כנד"ד לא יאכל פירות כי ע"ך הוצרכו לחלק בין מש' דידן למש' דידהו שבה דיברו מר"ן והסמ"ע בסי' ר"ז ולא כן ידמה הרב הסמ"ע. ולבבו לא כן יחשוב שגם הרב הסמ"ע לא דיבר אלא לענין אם פדה דאז לא הוייא מכי' אלא הלואה, אבל אם לא פדה ונתקיים המכר למפרע כנ"ד פשיטא דליכא איסור רבית כלל אפי' במש' שבה דיברו מר"ן והסמ"ע, והלוקח אוכל פירות גם של תוך הזמן וכ"ש במש' דידן דסורא או אפי' בנכייתא ולפי"ז לא היו צריכים כלל למה שחילקו הגם שהחילוק נכון וברור ואמת שכן נ"ל מסברא:

ושו"מ הדבר מפו' להדייא בפרישה סימן הנז' ע"ש שמשלישין הפירות ע"ס הזמן הנז' באופן שהדד"א כמ"ש החכמים הנ"ל ישצ"ו שזכה משה ולרח"ף בזמן הנ"ל, ועיין מזה בסי' ע"ג והשו"ב וקיים, שמואל עמאר:

תוכן העניינים

שות דבר שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה