אור ברסלב
שות דבר שמואל אה"ע › סימן כא

שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר

אה"ע · סימן כא

סימן כ

אירע מעשה בראובן ואשתו שנתקשרו בקש"מ שלא ישב עמה בבית כל היום כמנהגו, ואם ישב כמנהגו רשאית לילך לבית אביה וח"ע הוא לזונה והיא בבית אביה ואין עליה שום חיוב מדברים שחייבת האשה לבעל, ולא ישא א"א עד שיגרשנה בג"ך ושוב עבר על החיוב ותבעתו האשה במזונות ומפני כן רצה לגרש ולא לתת מזונות והחכם שנידונו לפניו נסתפק בזה אי הוי זה בכלל אונס לפוטרו מהתוספת ומבגדי חול ושלח לי אני הצעיר לחוות דעתי בזה וזה מ"ש אה"ץ:

לדידי חזי לי שלא נכלל זה וכיוצא בו באונסין שזכרו רבותינו בתקנה של ש' מבש"ר טו"ב דמלבד שבתקנה הנז' עצמה לא זכרו כ"א ג' סבות שעליהם יפטר מתוספת וכו' והם נחשדה וחלתה ושהה עמה י' שנים וכו' ומדבריהם מוכח שאלו דוקא ולא זולתם כי לא כתבו שם תי' וכיוצא עוד זאת אפי' אם היו כותבין בפי' וכיוצא אין ראוי להכניס בדבריהם רק אונסין שלא הביאם הוא על עצמו אבל זה וכיוצא בו שהוא שהביאו על עצמו מצד שהרגיל קטטות עמה עד שקצרה נפשה בעמלו ובישיבתו כל היום בבית שלא כדרך בני אדם עד שמרדה בו ולא נתרצית לחזור לו כ"א עפ"י תנאים אלו והתנאים מתוקנים כהלכתם ודאי שלא יכנס זה בכלל התקנה הנז' והגע עצמך מי שנתקשר עם אשתו בקש"מ מר"ן והש"ד למחול לאשתו בדברים שחייבת לו או שתמחול היא בדברים שחייב לה מצד הדין האם נאמר שאם חזר בו ורצה לגרש מפני כן גם עליו יעבור כוס התקנה לפוטרו מהתוספת מצד דגם הוא אנוס, זה ודאי לא יעלה על הדעת ומזונות ודאי בכלל יוד' דברים שחייב לה וצריך לקיים תנאו, כיון שהיה הדבר בקנין כראוי והנם שבסוף סי' ע' בהג"ה מבואר דאין האיש חייב במזונות אשתו רק בהיותה עמו מ"מ זה שחיי' מו מר"ן והש"ד שאפילו לא תהיה עמו שחייב לזונה אן אחר הקנין כלום דאפי' עונה וכתוב' וירושה שאין התנאי חל עליהם כמ"ש בסי' ס"ט הקנין מקיים התנאי בהם כמ"ש שם הבאה"ט סק"ד בשם הרב הסמ"ע סי' כ"ב ס"ק ט"ז, וכ"ש מזונות דלכ"ע התנאי קיים בהם כמ"ש שם סעיף ו' ע"ש דלא יצאו מן הכלל רק ג' דברי' אלו דהיינו עונתה מצד שמתנ' על מה שכתוב בתורה, ועי' כתוב' מצד דחכמים עשו חיזוק לדבריהם כש"ת, וירושת' לפי שאין אדם יכול להסתלק ממה שהוא ראוי לירש ועם שהרח"מ כתב גבי ירושה דאפילו קנו מידו לא מהני מ"מ אנן ודאי כהרב הסמ"ע נקיטינן.. גם לענין בגדי חול פשוט הוא שאם רצה לגרש תטול בג"ח דלא אמרו אלא באותן שנאמר בהם יוציא, או או שכופין להוציא כמ"ש הרה"מ פ' י"ו:

או אם נתחייב בדין לגרש וכגון שנשא על אשתו וכמ"ש התשב"ץ בחוט המשולש טור א' סי' ו' שורש יוד' אבל בנד"ז שמרצונו הטוב ח"ע בזה ודאי שתטול בג"ח והרי הוא כמגרש לרצונו, וזה פשוט ושלם מאחיך שמואל. חזרתי על המקרא וראיתי שאפילו מתקנת הרה"ג וב"ד שתקנו שאם שהה עמה עשר שנים וכו' שמדינא יוכל לישא ולא איתדר ליה וכ' או אם חלתה וכו' או אם נחשדה וכו' שכל המגרש לסיבה מהסיבות הנז' וכיוצא בהן שלא יפרע רק עיקר כתובה ונדו' מושלם ואפי' מה שכלה או נאבד וכו'. עכ"ז אין ללמוד משם לנד"ד דהגם דס"ס אנוס הוא בגירושין אלו מ"מ אונס זה הוא שהביאו ע"ע וכמש"ל וזה פשו' הצעיר שמואל ס"ט:

תוכן העניינים

שות דבר שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה