שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר
אה"ע · סימן ח
דבר זה כבר נפתח בגדולים ב"ד שלפנינו ושלפני פנינו זלה"ה שכתבו ויסוד דברי רבותינו הרא' נ"ן שהצריכו חית' ובטולים הוא עפ"י מ"ש מר"ן בסי' ס"ט ס"ז, וסי' צ"ב ס"ז:
ששם מבואר דהא דאין תנאי מועיל להסתלק מהירוש' היינו במתנ' עמה אחר שנשאת או קודם אירוסין אבל בעודה ארוסה מהני וביארו הב"ש והח"מ שם דקודם אירוסין אין לה שייכות עמו כלל על מי לחול התנאים ואחר שנשאת הוי כמו שאומר איני רוצה לירש את אבא דלא אמר כלום אפילו קנו מידו אבל בעודה ארוסה שאינו ראוי לירש עדיין ואגידא ביה קצת והנישואין חלין עפ"י התנאי שעשו ביניהם מהני תנאם, ומפני זה כתבו הא' דאם רוצים לחדש תנאים ביניהם בענין הירושה צריכים לכתוב בקש"מ שבטלו תנאי הכתו' הא' לגמרי דהוי ממש דומייא דארוסה דאגידה ביה ע"י הקידושין. ומה שמתנים אחר הבטול הוי כנישואין מחדש עפ"י התנאים שיתנו ביניהם:
ועוד כתבו טעם אחר שע"י הבטול שעושין מכתו' הא' בקש"מ סרי הפקיעה את עצמה מעכשיו דסתם קנין מעכשיו הוא ומבואר בפוס' דאם מחלה לבעלה מעכשיו מחילתה מחילה דמפקעת גם זכות היורשים ומה שחוזר ומתחייב לה אח"ך בסכי כתובתה אינו אלא חיוב מחדש אחר המחילה עפ"י התנאים שחדשו ביניהם ואף שלפי טעמים אלו יראה שצריך לקרוע כתוב' הא' ולחדש אחרת מחדש ואין המנהג כן כידוע:
מ"מ מצאו מך לזה מדברי הרב מוהריב"ע והסכימו להם כל הרבנים שאחריו דמהני הפקעתם בתנאים שבענייני הירושה אפי' אם מניחים כתו' הא' לענין גירושין והגם שבתשו' שאל' למהרש"ם ומהריב"ם למהר"ר חנניה רובם משמע שבין במחילה בין בבטול צריך קוש"ח ומצי"ה ותוכחת וחידוש כתוב' לאלתר וכ"פ הרב תש"י ח"ב קל"ב יעו"ש לענין חי' כתו':
מ"מ ראינו להרב מהר"ר שאול ישועה אביטבול שהוכיח מתשו' הרב מהריב"ע להרב מהר"ד ן' שטרית ומהר"ש ן' חותא דאינו צריך חידוש כתו' רק במוחלת כתו' לגמרי אבל במניח כתו' הא' בתוקפה ואינו מבטל זולת תנאים שבה ומחדש אחרים אחרים במקומם א"ץ חי"ך. וכתב שכן נמצא להרב מוהריב"ץ זלה"ה שלא הזכיר אלא בטול ומחיל' תנאי הכתו' הראשונה בקש"מ וחי' תנאים אחרים במקומם' והסכימו על דבריו:
הללו רבני פאס יע"א ה"ה מהרש"ם ומהריב"ע וחו"ר מדראקיס, ושם כתבו שכבר יש בידם פסק ממהר"ר רפאל עובד בן צור ומהרמ"ס, ומהרי"ט ומהרשט"ו, ומהר"י הלוי ומהר"מ ן' זמרא. ומהרי"י פינטו. ומהר"מ כהן ומהר"ש אסולין, שכולם עלו בהסכמה למ"ש. גם שם מבו' דאפי' אם נתנה לבעלה שיזכה שאק"מ א"ץ אפילו בטול תנאים וחידושם, דטע' רבותינו בחת"י ובטולם הוא משום שהיורשים יורשים עם גמר מיתה ומקבלי המתנה לאח"מ, ואינו רשאי לעקור מהיורשים דבר שכבר זכו בו מן התקנה, עם גמר מיתה, וההיא דסי' קי"ח מיירי בנותנת לאח"מ אבל בנותנת לשאק"מ אין צורך לבטול תנאים וחידושם:
גם בליקוטי הראשו' נמ"ך דמ"ש בספר התקנות שכל מחיל' וכו':
וכבר העתיקו לשון זה חו"ר פאס יע"א אין צורך להעתיקו עוד, ע"ך דברי חו"ר צפרו יע"א ותתמו כל הבדי"ץ, וזה מ"ש אני הצעיר