אורח חיים · סימן נא - אם יש להדר לקחת להושענות מורביות של ערבות ארוכות מאד, ובענין הידור מצוה אם הוא גם שחפץ המצוה יהי' גדול בשיעורו וצורתו
בס"ד אדר"ח חשון תשס"ו
תחל שנה וברכותיה, לכבוד ידידי הרה"ג המופלג בתורה, מתעמק בהלכה, כהן שדעתו יפה, הרב גמליאל הכהן בהראי"ד רבינוביץ שליט"א, מח"ס גם אני אודך, בב"ב.
אחדשה"ט באה"ר,
אודות ספיקך בשיעור הידור מצוה, אם נכלל בזה גם שהחפצא דמצוה יהי' גדול בכמות, כגון ערבות להושענות, שיש להשיג מורביות של ערבות ארוכות מאד.
א) תנן (סוכה לד:) שיעור אתרוג הגדול כדי שיאחז שניהם (הלולב והאתרוג, כן י"מ) בידו דברי ר' יהודה, ר' יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו. — ובגמ' (לא:) שקו"ט בדעת ר' יהודה אי סבירא ליה שצריך הדר, ורצה להוכיח מהמשנה הנ"ל דלר' יהודה מותר לאתרוג להיות רק כדי שיאחז שניהם בידו אחת, משום דבעי הדר, ודחי לה עיי"ש. וא"כ לדידן דקיי"ל שצריך הדר בכל ד' המינים, אם גדול יותר מדי אינו הדר.
ב) עוד בגמ' (לו:) תניא א"ר יוסי מעשה שבא רע"ק לביהכ"נ ואתרוגו על כתיפו, א"ל ר' יהודה משם ראיה (בתמיה), אף הם אמרו לו אין זה הדר. — הרי ג"כ שאם גדול יותר מדי אינו הדר (וע"ע בערוך לנר, ושפ"א, ועוד). דהיינו לענין נידון דידן, כמו שעל כתיפו, או אתרוג א' בשתי ידיו אינו הדר, כמו"כ מרוביות הושענות יותר מדי ארוכות.
ג) ובשו"ע (סו"ס תרמח) אתרוג גדול כל שהוא כשר (ר"ל אפילו גדול מאד), והטעם כיון שד' מינים, כשיש לו כולם, אין מעכבים זה את זה, יכול ליטול הלולב ואח"כ האתרוג (ר"ן, מובא במ"ב). — אבל עכ"פ יותר הידור לכתחילה ליטול ד' המינים יחד, וא"כ אתרוג גדול כל כך שאינו יכול ליטלו בידו אחת לא הוי הידור. — ומזה יש ללמוד לשאר המינים שאין ראוי להיותם יותר גדולים ממדתם הרגילה הראויה להם.
ואמנם יש לדחות ולומר, שאפילו הלולב או ההושענא ארוכים מאד, כל שיכול ליטלם כהלכתם בהידור לכתחילה, אכתי הדר הוא, אפילו יהא אורך הלולב 2 — 3 מטר, או ההושענא 1 — 2 מטר. — מ"מ ה"מ בדלא מיחזי כיוהרא, וגם אינו כההיא דגמ' (לח.) דאמר דין גירא בעיניה דשטן, משום דעי"ז אתי לאיגרויי ביה. אבל כשיש חשש לא' משני אלה מוטב ליטול ד' המינים בגודל הנאה והרגיל.
ד) ואיתא בשו"ע (תרנו, א) שבקנה אתרוג קטן כביצה ומצא גדול ממנו, מצוה להוסיף עד שליש בדמיו ולקנות הגדול (כתוס' ב"ק ט:). וכ' הפמ"ג (מובא במ"ב סק"ה ושעה"צ) שההידור תלוי ביופי ד' המינים, ולא בגודלם.
ה) ובמשנת יוסף (סוגיות מועד, בענין הידור מצוה, אות יא. בכת"י) הערנו מירושלמי (יומא פ"ו ה"א) דאיבעי ליה בשעירי יוה"כ, משובח בגופו, ומשובח במראהו מי קודם, ופי' המפרשים מי קודם, המשובח בגופו שהוא שמן, או המשובח בנוי ובמראה, ומסיק ר' ירמיה דהמשובח בגופו קודם. — ומזה הוכיח החתן סופר (שער הטוטפת סי' יח, א) שלפי מסקנת הירושלמי, כשיש לו ברירה לקנות אתרוג גדול, או קטן ממנו אבל יותר נאה, יקח את הגדול, דהוי משובח בגופו ועדיף. — והערנו על זה, שבקרבן שייך שבח הגוף, שבשרו יוקרב לקרבן, ואפי' בשעיר המשתלח שבשר הרבה יושלך מהצוק לעזאזל. אבל איזה שבח הוא לאתרוג שיהי' גדול, אם יש בו כשיעור לכל הדעות, ושלא יצטמק בחג, בודאי הדר במראה עדיף, דהרי חז"ל קבעו הדרו של אתרוג שיהא נקי מכל מום, ולא שיהא הכי גדול. — ומש"כ תוס' (ב"ק ט:) שיוסיף שליש לקנות אתרוג יותר גדול, שם איירי שאם מצא אתרוג קטן מצומצם כאגוז, ומצא גדול ממנו יקנהו. — ולפ"ז גם בנדו"ד השבח וההידור הוא יופי ד' המינים ולא גודלם.
וסיומא דמילתא כלעיל סוף אות ג' וד'.