אור ברסלב
שות גם אני אודך - ב אורח חיים › סימן נ - נעליים ביום הכיפורים אם הם מוקצה

שות גם אני אודך - ב

אורח חיים · סימן נ - נעליים ביום הכיפורים אם הם מוקצה

סימן מט - אכילה יתירה בערב יום כפור

בס"ד י"ד חשון תשס"ד פעה"ק ירושלים תובב"א

שוכט"ס לידידי הרב המופלג בתורה, וביראת ה' טהורה, עסיק באורייתא תדירא, כהן שדעתו יפה הרב גמליאל בן הרב אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, בני ברק, מח"ס "גם אני אודך", נכד הגה"צ בעל מעדני השלחן שליט"א.

אחדשה"ט,

ע"ד השאלה במי שנסע ליום כפור למירון לשבות ע"י ציון רשב"י זי"ע, ושכח לקחת אתו את נעלי הגומי, בעיו"כ לעת ערב פשט נעליו והניחם בזוית, אבל בבוקר ראה שאינם במקום משומר, מחמת הדוחק של המתפללים הרבים, ורצה לקחתם בידו בכדי להצניעם היטב, ונסתפק אם הנעלים מוקצה ביוכ"פ. — וזה צורך גדול, כמובן, שלא ישאר שם בלי נעליים.

הנה דין מוקצה נוהג ביוהכ"פ כמו בשבת (כבשו"ע סי' תריא, ב), ויש לדעת אם ע"י שהקצה דעתו מהם מפני האיסור שלא ללבשן ביוה"כ, נעשו מוקצה. — מצינו בתפילין (בסי' שח, ד בהגה) שאין לטלטלם כי אם לצורך, וכתב המשנ"ב (סקכ"ד) היינו שלא יגנבו או שלא יתקלקלו בחמה וכיו"ב, והט"ז והמג"א מחמירים וסוברים דתפלין מקרי כלי שמלאכתו לאיסור, דהרי אסור להניחן בשבת (וכבסי' לא), וע"כ אין לטלטלן כי אם לצורך גופן או מקומן, ובשעת הדחק יש להקל כדעה הראשונה עכ"ד. — ויש לדמות לזה נעליים ביוה"כ שמחמת האיסור לנועלם, נעשו להט"ז והמג"א ככלי שמל"א, ואם צריך למקומן, דהיינו שצריכים להמקום שהניחם שם בעיו"כ, לעמידה בתפלה וכיו"ב, מותר לטלטלם לכו"ע, ואם רק לשמרם שלא ייאבדו שלא יגנבו, מותר להרמ"א (בשם תרוה"ד). — ובנדו"ד הוי שעת הדחק, שלא ישאר שם במרחקים בלי נעליים, וסמכינן על הרמ"א שמותר לטלטלן בכדי לשמרם.

חוץ מזה יש להתיר טלטולן, דבכלל לא הוקצו מדעתו, כיון שיש היתר ללבשם, כדמצינו בשו"ע (תריד, ד ובמ"ב סקי"ג) מותר לנעול סנדל, אם יש סכנת עקרבים, או ללכת ברפש וטיט, או לבית הכסא כשיתלכלכו שם רגליו. — ושם בחדרי השרות הצבוריים יש בדרך אבנים ורפש, ובבהכ"ס לכלוך, שא"א ללכת בגרביים בלבד, אפילו מי שאינו איסטניס. — והגם שכ' המשנ"ב (תריד סקי"ג) שבאופנים הנ"ל ילבשם בשינוי, של ימין ברגל שמאל וכיו"ב עכ"ד, זו חומרא בצורת הלבישה ולא בטלטולם, דעכ"פ אינם מוקצה כיון שיכול ללבשם בשינוי. — אבל אם אפשר יטלטלם בשינוי (עי' שו"ע שח, ל).

ואפילו אם בעל הנעליים כשפשטם עיו"כ הסיח דעתו מהם, בחשבו שהם מוקצה, וביו"כ אמרו לו שאינם מוקצה מטעמים כנ"ל, הרי זה לא נחשב לאיתקצאי בבין השמשות, כמש"כ החזון איש (מועד מט, יג ד"ה ונראה) דאם סבור ביה"ש שהוא מוקצה, ואח"כ נתגלה שטעה, אינו מוקצה.

דושה"ט בברכה מרובה ובידידות.

תוכן העניינים

שות גם אני אודך - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה