אורח חיים · סימן מט - אכילה יתירה בערב יום כפור
בס"ד י"ט חשון תשס"ה
שוכט"ס לכבוד ידידי הרה"ג המופלג בתורה ויראה, מתעמק בהלכה, כהן שדעתו יפה, הרב גמליאל בן הרב אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א בני-ברק, מח"ס גם אני אודך.
אחדשה"ט בברכה,
אשר שאל במי שמהדר במצות אכילת ערב יו"כ, וכבר שבע, אם יש הידור להביא עצמו לעוד אכילה, כגון שיגרום שיקיא מאכלו הקודם, ועי"ז יוכל לאכול עוד.
פשוט לענ"ד שאין לעשות כן, ולא זו כונת התורה שירבה לאכול עוד ועוד. אלא שיאכל כדי צורך הגוף לחזקו שיוכל להתענות למחר, כלשון רש"י (יומא פא:) התקן עצמך בתשיעי שתוכל להתענות בעשירי. וכ"כ הטור (או"ח סי' תרד) דה"ק קרא דועיניתם, הכינו עצמכם בט' לעינוי של מחר, והוא מאהבת הקב"ה את ישראל וכו', שיאכלו וישתו כדי שיוכלו להתענות ולא יזיק להם העינוי עכ"ד. — וא"כ העיקר לאכול כדרכו והרגלו כדי שבעו. לא פחות, שלא ירעב למחר, ולא יותר, שאכילתו תהא אכילה גסה. ואם יקיא יצטער מזה ולא בטוח שיוכל שוב לאכול עוד.
וגם אכילת עיו"כ היא לשמחת מחילת העונות דמחר, כמש"כ רבינו יונה בשערי תשובה (שער ד אות ח), כי הראה שמחתו, בהגיע זמן כפרתו, עכ"ל. דהיינו שעיו"כ הוא מעין יו"ט לשמוח בו על שלמחר ימחול לנו השי"ת הכל. — וא"כ אין הדרך ביו"ט לאכול עוד ועוד, ולהקיא ולחזור ולאכול, אלא כדרך שהאדם אוכל סעודת יו"ט, ובאימה ויראה מפני קדושת היום הנורא הבא. — וראה מה שכתבנו בנושא אכילת עיו"כ במשנ"י חידושי סוגיות (או"ח ח"ב סי' טו).
יש לציין לכאן גם מש"כ כ"ק דודי עט"ר בשו"ת דובב מישרים (ח"ג סו"ס פח) שאין האדם צריך לקחת לקראת יו"כ זריקת אינפוזיה, אם הוא חולה הצריך לאכול, אלא לא יסגף עצמו בזה, כי הוא בכלל עינוי נפש, ויכול ח"ו להסתכן אם לא יאכל. — ומינה שגם בעיו"כ אין לסגף עצמו בהקאה וכדומה כדי שיוכל לאכול עוד.
דושה"ט ברב ברכות,