אור ברסלב
שות גם אני אודך - א אורח חיים › פסוקי דזמרה

שות גם אני אודך - א

אורח חיים · פסוקי דזמרה

עניני תפלה

סימן כט - אמירת מזמור לתודה בנגינה

שאלה: כתב בשו"ע (נא, ט): "מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה". – מדוע רובא דאינשי אינם מקיימים דברי השו"ע לומר בנגינה.

תשובה: הנה, אם כי דברי המחבר כפשוטם מתפרשים כנגינה ממש, ובספר הליכות שלמה (פ"ו הערה 42) מובא, דתמיד העיר הגרשז"א זצ"ל מפני מה אין מקיימין דברי השו"ע לומר מזמור לתודה בנגינה, ובפרט קהלות החסידים שרגילים לזמר בשעת התפלה כגון א-ל אדון וכדומה, למה אין מזמרין במזמור לתודה, וכן מבואר בארחות חיים דיש לנגן באמירתו.

מ"מ, מלשונות הפוסקים משמע, דעיקר הכוונה הוא לאומרו בשמחה ובמתינות, וכלשון החיי אדם (כלל יח סעיף א) "ומזמור לתודה יאמר בשמחה", ובקיצור שו"ע (סימן יד סעיף ד) כתב: "מזמור לתודה אומרים בעמידה ובשמחה, שהוא במקום קרבן תודה", וכ"ה בשולחן הטהור (קאמרנא, סימן נא סעיף ט): מזמור לתודה יאמרנו בנועם ובכוונה".

וכתב בשו"ע הרב (נא, א): "ויש מקומות שנוהגין להוסיף הודו לה' קראו בשמו כאשר הוא כתוב בספר דברי הימים, לפי שדוד קבעו לאומרה בכל יום לפני הארון. ומזמור לתודה, לפי שכל השירות עתידין להבטל חוץ ממזמור לתודה, ולכן יש למשוך אותו בנגינה". – ומשמע מדבריו דמטרת הנגינה הוא לאומרו בהתבוננות ומתינות.

והטור (סימן נא) כתב, דיש לומר ברוך שאמר בניגון ובנעימה, כי הוא שיר נאה ונחמד, והובא בשו"ע הרב (סעיף ב). והעתיק בכף החיים (נא, א) מש"כ בסולת בלולה בשם ספר הגן וז"ל: בברוך שאמר יש פ"ז תיבות, להודיע שכל מי שאומר ברוך שאמר בקול נעים ובכוונה, הקב"ה עושה לו כתר של פז, שנאמר ראשו כתם פ"ז, עכ"ל. ואפשר, דהטור שכתב בניגון ובנעימה כוונתו כספר הגן "לקול נעים וכוונה", דעיקר הדגש הוא האמירה בכוונה ונעימות, ולאו דוקא הנגינה.

ועל דרך מה שכתב בשו"ע (נא, ח): "א"א הזמירות במרוצה כי אם בנחת". וציין בספר ארחות חיים (ספינקא, סי' נא אות ה) לשו"ת אמרי אש (או"ח סימן ג) שכתב, דאף שאינו נכון לצווח צווחות משונות כדרך מקצת בני אדם, אבל בקול ערב וודאי ראוי ונכון, ועל זה נאמר עבדו את ד' בשמחה בואו לפניו ברננה, ואיך תהיה רנה בשפתיים נעות וקול לא ישמע, ועוד כי הזמירות אשר לפני ק"ש ותפלה נוסדו להכין נפשותינו ולהרים לבבינו אל ד' בהזכיר תהלות השי"ת ונפלאותיו, ולזה צ"ל בקול רנה וצהלה. ואם שהאר"י ז"ל לא הרים קולו, הניחו להאר"י הקדוש כי גם כי לא שאג, רוח ד' דיבר בו, יעו"ש נועם לשונו, עכ"ד. – ודבריו מתפרשים ג"כ על דרך זה, דעיקר הנגינה במזמור לתודה היינו התבוננות והדגשת כל תיבה מתוך הבנה והתעוררות בתפלה, ע"י הרמת הקול שישמע, אבל אין הכוונה לזמרה דוקא.

סימן ל - אם מותר לכפול פסוקים בתפלה

שאלה: נפסק בשו"ע (סימן נא סעיף ז) "צריך לכוין בפסוק פותח את ידך, ואם לא כיון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת", ויש לעיין למה אין חוששין שיאמרו שיש שתי רשויות ח"ו.

תשובה: הנה בשאלה זו אם חוששים שיאמרו שיש שתי רשויות, יש לעיין בה, דהרי מצאנו כמה וכמה פסוקים שכופלין בעת התפלה, וכגון בהלל, מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו, זה היום עשה ה', אודך כי עניתני, אבן מאסו הבונים, אנא ה' וכו'. וכן במקום שהחזנים כופלים, למה באלו אין חוששין שיאמרו שיש שתי רשויות.

והנראה פשוט בזה, דדוקא לענין שמע ישראל, או מודים, שהוא יחודו של הקב"ה, ושאין עוד מלבדו, ולו לבד צריך להודות, דוקא בזה חוששין להאי חששא, דכביכול מורה שאינו יחיד ושיש עוד למי להודות. אבל בשאר פסוקים שהם בקשות או שמדברים בשבח המקום [ולא שמודים לו, רק שבח בעלמא], בכל אלו אין חוששים שיאמרו שתי רשויות, כיון שאין הפסוקים הללו מורים על שה' אחד, ואין הכפילות בהם רק מתוך השתוקקות וכיסופים, או מתוך בקשות רחמים שירחם עלינו.

ועל פי זה מבואר גם, למה כופלין בתפלה התיבות ה' מלך וגו', וכן בסליחות אומרים ז' פעמים ה' הוא האלקים, דכיון שאין בהם יחודו ואחדותו, ולא לשון הודאה אין חשש בזה. וע"ע בט"ז (סימן סא סק"ד) מה שיישב לענין ה' הוא האלקים.

ובר מן דין, אפילו אם נחשוש בכל דדמי לה, הרי מובא כבר במשנ"ב (סימן סא סקכ"ב) וכף החיים (סקל"ד) מהפמ"ג בשם הב"ח, דאע"פ שאסור לומר שמע ב' פעמים, אם לא כיון מעיקרא יחזור ויקרא בלחש. ואם ליכא שומעין אפילו בקול רם מותר. ועיין כף החיים (סימן סג סקי"ז) דגם לדעת המחבר (בסימן סא) הסובר שאין הבדל בין לחש לקול רם, מ"מ אם לא כוון בפסוק ראשון לא יצא ידי חובתו וחוזר וקורא, דיש לומר היכא דלא אפשר שאני.

והביאור הפשוט בזה הוא, דכל היכא דהכוונה מעכבת בהם אין חשש ב' רשויות שהרי אמרו בלי כונה, וגם לחברותא כלפי שמיא אי אפשר לחוש, כיון שלא יצא בראשונה בלי כונה.

עוד יש לומר בנידון דידן לגבי לכפול פותח את ידיך, על פי מה שכתב הפמ"ג (סימן סא משבצ"ז סק"ד), דהיכא שאין הזכרת השם יכולין לכפול, ולכן כופלין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, עיי"ש. – והכי נמי בהאי קרא דפותח וגו' אין הזכרת השם, ולכן אין לחוש לזה.

סימן לא - ביאור בתפילת והאר עיניננו בתורתך

שאלה: בתפלת אהבת עולם מבקשים "והאר עינינו", איך אומרים זאת אנשים שאין להם יד בלימוד התורה ומיד אחר התפלה רצים לעבודה, ואין חושבים כלל לפתוח ספר במשך היום.

תשובה: בספר רעק"א עה"ת (פ' כי תבוא עה"פ והיית משוגע ממראה עיניך) מובא רעיון נפלא על שאלה זו, מכק"ז הגרעק"א זי"ע, ואלו דבריו: הנה בכל יום ויום אנו מתפללים "והאר עינינו בתורתך", ובאמת רבים הם עמי הארץ, אשר כמעט רגליהם נטיו במעגלי קרוא מקרא, וישישו כגבורים לרוץ אורח, סדר א"ב לא ידעו ולא יבינו, בחשכה ילכו, ולא ידעו בין ימינם לשמאלם, ובהמה רבה, ושפת עברים וחכמת התורה סוגר להם על מסגר כבשבע דלתות נחושת ובריחי ברזל, וחפרה הלבנה ובושה החמה בהתפלל בערים ובורים אלו שחרית וערבית כזה, ואיך יגשו ויקרבו פני כסא כבוד ויעתירו בעד עצמם, כי יאיר ד' עיניהם עד יביטו נפלאות מתורת עליון.

אמנם, מלת "עינינו" מורה על עיני העדה, הם רבנים דורשים מורים ומנהלים, מנהיגי צאן קדשים במקל נועם במטות אומר סלה, המדריכים אותם על מבועי התורה והתעודה, וגם משה רבינו ע"ה משתמש בלשון זה בדברו אל חותנו "והיית לנו לעינים" (במדבר י, לא), [וכדומה לזה מאמר חז"ל בספרי (פ' עקב), וז"ל: עיניך אלו הזקנים, ובתנחומא (פ' תצוה) עיניך יונים, מה העינים הללו כל הגוף מהלך אחר העינים, אף ישראל כולם מהלכין אחר סנהדרין, וא"מ להאריך בזה]. וזאת היא תפילת כל איש בישראל, כי השי"ת יאר עיני העדה בתורתו, היינו הרבנים המורים ומלמדים, ויראה אותם אור נוגה בתורתו, ואין מכשול עלי דרך בדונם דין למזור, ובשפטם משפטי דת, לבל תבוא ח"ו תקלה על ידם.

והנה, עתה תוארנה עינינו גם על פסוק שהתחלנו "והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה", מרבנים הממונים עלי צבור ומופקדים על עדתם, הוי מאשריך מתעים. ודרך אורחותיך בלעו. יטוך בתהו לא דרך. זדון לבם השיאוך ללכת נתיבות לא סלולות, והוי המותעים המוטעים המוסתים, הנוקשים ונלכדים בפחי נביאי הבעל ורשתותם, וזאת אך קללה נמרצת, שמה אותנו לחרפה בגוים, וכל העם קדוש נראה כמשוגע, רק זאת ממראה עיניך, ממראה הרבנים אשר יש לנו לראות, עכ"ד.

ולפי זה מיושב שפיר, דכוונת התפילה שמבקשים 'והאר עינינו', קאי גם על עיני העדה, ולכן אפילו אנשים שאין להם יד בלימוד התורה, תפלתם אינה ריקם.

תוכן העניינים

שות גם אני אודך - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה