שות ברית עולם· רבי איזיק יעקב ולר
שו"ת בדיני יו"ד · סימן כט
בדין נפחתה וחסר מעצם הגולגולת של עוף ובנקב בתולדתה:
א
ביו"ד (סי' ל' ס"ב) איתא שם דבעוף המים ניקב הגולגולת אף כ"ש טריפה. אבל בעוף דיבשה מכניס אצבעו בצד הנקב ונועץ אצבעו שם או כו' וברמ"א שם דאנן אין בקיאין בבדיקה וטריפה מספק. אך כ"ז בנקב משהו שאין בה כדי ערך סלע בבהמה לפי קוטנה של עוף אבל בנחסר לפי ערך סלע בבהמה בזה טריפה בודאי כמבואר שם בפוסקים. והנה בנפחתה מתולדתה נקב משהו כבר האריכו בזה האחרונים ז"ל הובאה בפ"ח והביא שם בשם תשובת פרי תבואה סי' ע"א שכ' דמקובל מרבותיו דנקב דק שאין נכנס בו רק חוט השערה של אדם אין לספק עליו דודאי אין בו כפי ערך שיעור סלע בבהמה ובזה נוהג להכשיר בפשיטות אף בספק אם שהו י"ב חודש כו' יעו"ש הספר פ"ת אינו ת"י ומלשונו ז"ל משמע דביותר מעובי שטר אדם יש לספק דלמא הוא לפי הערך סלע בבהמה ולכאורה לפע"ד אי לא מסתפינא לכתוב נגד דבריו ז"ל דיש לדייק דגם ביותר מחוט השערה ואולי גם כעובי קש ודאי הוא דאין בו כשיעור עם כי למעלה אין שיעור ואין אנו בקיאין ונצרך לחשוב שיעור הפחות שיהיה ודאי מותר מ"מ בעובי קש י"ל דברור הוא דאין בו כשיעור ולכאורה י"ל דיש למצוא שיעור גדול בזה לפי המבואר ביו"ד סי' ל"ד ס"ד דבעוף אם נקבה כנפה חותך המקום המנוקב כנפה ומשימו ע"פ חלל הקנה אם יש בו כדי לחפות רוב הקנה אסורה ואם נחסרה גרגרת של עוף הביא ברמ"א שם שחי דעות דהרי"ף והרמב"ם ז"ל ס"ל דגם בזה משערינן כמו בניקבה כנפה וכן נראה מלשון בה"ג ע"ש. ורש"י והרא"ש ור"י ס"ל דמשערינן הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וטעם פלוגתייהו הוא דבפ' אלו טריפות (דף מה ע"א) איתא בעופא מאי אר"י ב"נ מקפלו ומניחו ע"פ הקנה אם חופה רובו טריפה ואם לאו כשירה ופליגי בזה דרש"י ז"ל והרא"ש והר"י ז"ל מפרשים דקאי על ניקבה כנפה כיון דמצטרפים גם השלם שביניהם ואם נחשוב לפי ערך איסר בבהמה הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו יהיה קטן מאד שיעור חסרון ומסיק דמשערינן באם חופה אבל בחסר במקום אחד הדין הוא בערך איסר בבהמה הקטן לפי קוטנה. והרי"ף והרמב"ם ז"ל פירשו דהאיבעיא דעופא מאי קאי גם אחסר במקום אחד והובא כ"ז בטור וב"י עייש"ה וברבינו ירוחם ז"ל שם. ולפ"ז להרי"ף והרמב"ם ז"ל דגם בחסר במקום אחד קאי הך שיעורא דאם חופה רוב הקנה היה נראה לכאורה דע"כ באם חופה רוב הקנה של עוף לא הוה יותר מאיסר לפי ערך בבהמה ואולי עוד פחות מזה. דאל"כ באמת אמאי משערינן באם חופה כיון דכבר תנן דשיעורא באיסר וא"כ בעוף היה צריך להיות ג"כ לפי הערך כמו בכ"מ דמשערינן לפי הערך והאיך קאמר דשיעורא באם חופה. אך באמת זה אינו דודאי אין סברא כלל לומר דאם חופה דעוף יהיה פחות משיעור איסר לפי הערך העוף נגד בהמה דאיסר דבר קטן הוא. אלא דבאמת י"ל דקים לי' להגמרא דאף דבבהמה נטרף באיסר גמור וקיבלו בזה חז"ל דבכאיסר גמור שנפחת נטרף אך בעוף דקנה שלו קטן הוא בזה אף דנפחת לפי ערך איסר מ"מ בשיעור קטן כזה אינו מזיק עד שיפחות כדי רובו דאם חופה וקים להו לחז"ל דבפחות משיעורא דרוב מאם חופה לעולם אינו מזיק אלא דבבהמה דקנה שלו רחב מאד י"ל דאף ברובו דאם חופה אינו נטרף עד שיהי' כאיסר. וי"ל דאיסר גמור גדול עוד מרוב דאם חופה כמובא לפנינו משא"כ בעוף דקטן מאד שיעורו לפי ערך איסר י"ל דלכה"פ בעינן באם חופה ובפחות מזה אינו נטרף וי"ל דידע הגמרא דבנפחת הגרגרת בעוף אין השיעור באיסר לפי הערך דזה קטן מאד שיעור חסרונו ואינו מזיק כלל. לכן בעי בעופא מאי ומסיק דעכ"פ בעינן לכה"פ כדי רוב דאם חופה. ויתיישב קושיות הרא"ש ז"ל על שיטת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שם דלמה לא איבעיא ליה בגמרא בכל שיעורין כמה השיעור בעוף ע"ש. וי"ל ג"כ מה שכ' בס' רבינו ירוחם ז"ל (נתיב ט"ו אות ח' ח"ג) שהביא שם שיטת רש"י והרי"ף ז"ל הנ"ל וסיים שם ולפירש"י ז"ל הסכימו רוב הפוסקים וכן כתב הרשב"א והרא"ש ועוד פשוט שם כי איסר דבר קטן וכונתו הקדושה נעלמה ממני למה הביא שם דבר זה ולהנ"ל י"ל דאולי כונתו ז"ל דא"כ אין לומר דשיעורא דאם חופה קטן או שוה לשיעור דאיסר לפי ערך עוף נגד בהמה וא"כ ע"כ א"א לפרש דמפרש שיעורא דאם חופה על חסר במקום אחד דאמאי יהיה קיל מבהמה לפי הערך. והביא זאת לראי' לפירושו ז"ל הנ"ל שהסכים לפי' רש"י ז"ל דהאיבעיא והמסקנא דמשערינן באם חופה קאי על נקבה כנפה ולא על חסר במקום אחד ודוק:
ב
ולפי"ז אפשר לכאורה לישב היטב דברי הרשב"א ז"ל בחידושיו למס' חולין (דף נד) שתמהו עליו ביו"ד סי' ל"ד הנ"ל דאיתא שם בס"ב ויש מי שאומר שאין אנו בקיאים בשיעור כאיסר הלכך משערים אותו ברוב רוחב חלל הקנה והוא מהרשב"א ז"ל בחידושיו (דף נד) שם וכתב ע"ז הרמ"א ז"ל ולפי מה שיתבאר בסמוך דשיעור איסר הוא פחות מרוב א"כ מי שאינו בקי יבוא להקל עכ"נ דר"ל רוב רוחב חלל קנה של עוף דהוא פחות מכאיסר כו'. וכבר האריכו בזה הט"ז והש"ך ז"ל לישב קושיית הרמ"א ז"ל וסתרו מה שכתב לפרש דכונת הרשב"א ז"ל הוא באם חופה דעוף. ובאמת הוא תמוה מאד דמבואר בהדיא בלשון הרשב"א ז"ל שם דקאי על בהמה ולא על עוף. ולפע"ד היה נראה דלא כוון כלל הרמ"א ז"ל על הרשב"א ז"ל דכונתו הוא על עוף דהרי מבואר בהדיא בלשונו דקאי על בהמה וכמו שבאמת בדרכי משה לא כתב לבאר דברי הרשב"א ז"ל אלא דהשיג עליו וכתב דאינו נכון מכח קושייתו ברמ"א שם אלא די"ל דכונת הרמ"א ז"ל על הב"י המחבר דכונתו הוא על רובא דעוף אבל דברי הרשב"א ז"ל ודאי קשה וכמו שהקשה בדרכי משה אך הט"ז והש"ך ז"ל שפיר הקשו על הרמ"א ז"ל והוכיחו דלאו קושיא הוא כמבואר שם עש"ה:
וראיתי בביאורי רבינו הגדול הגר"א ז"ל שכתב על דברי הרמ"א ז"ל ר"ל דבס"ד בש"ע בעוף אם כו' עש"ה דהיינו דמבאר שם דמוכח מהא דס"ד לשיטת הרא"ש ז"ל דהא דבעינן שיעורא דאם חופה רובו בעוף היינו דוקא בניקבה כנפה דמצטרפין השלם ואם נשער בכאיסר לפי ערך יהיה קטן מאד שיעורא אבל בחסר במקום אחד משערינן בכאיסר לפי ערך וא"כ ע"כ אם חופה גדול מאיסר ומזה מוכיח הרמ"א ז"ל דע"כ לא קאי על אם חופה דבהמה עייש"ה וכה"ג מצאתי בנקה"כ שם ובאמת לכאורה דבריהם הקדושים צ"ע אם נאמר דמפרשים כן בכונת הרמ"א ז"ל דהרי בדרכי משה שם מבואר בהדיא דמהך דס"ג מדתה דברי הרשב"א ז"ל ולא מהך דס"ד אלא כמו שכתב הט"ז והש"ך ז"ל בביאור דברי הרמ"א ז"ל עש"ה. שוב מצאתי בעז"ה בפרי מגדים שהעיר זה על דברי בנו של הש"ך ז"ל בס' נקוה"כ הנ"ל. וע"ז שפיר דחו הט"ז והש"ך ז"ל כמבואר שם אך מ"מ מהא דס"ד הנ"ל קשה טובא דהרי דאם חופה גדול משיעור איסר לפי הערך איסר בעוף וכן בבהמה אם חופה שלה גדול משיעור איסר שלה. שוב ראיתי בתבואות שור שם דכתב בביאור הרמ"א ז"ל כמו שכתב רבינו הגדול הגר"א ז"ל וכתב דבדרכי משה שם הוא טעות סופר עייש"ה:
ואי לא מסתפינא הייתי אומר לכאורה דאולי י"ל דע"כ לא דמי עוף בשיעורו לבהמה בשיעורה דאף דבבהמה איסר גמור גדול מאם חופה שלה. מ"מ בעוף באם חופה שלה גדול מאיסר לפי הערך והיינו טעמא די"ל דהנה אף דלפי הערך דאם חופה דעוף נגד בהמה למשל חלק רביעית ברחבה ובהקיפה כגון דבהמה קנה שלה ד' אצבעות ברחבה והקיפה י"ב אצבעות. ובעוף רוחב הקנה אצבע אחד והקיפה ג' אצבעות וא"כ אם חופה דעוף הוא חלק רביעית מאם חופה דבהמה ומ"מ אם נבוא לשער. באיסר בעוף לפי הערך יש לומר דודאי הוא דלא נחשוב בעוף חלק רביעית מאיסר גדול שמשערין בו בהמה והיינו טעמא משום דאם נשער לפי הערך עוף נגד בהמה ע"כ לא נחשוב דוקא רוחב הקנה כיון דבבהמה בעינן איסר גדול ובפחות אינו מזיק חיותה וא"כ אית לן לשער לפי חוזק וגודל החיות דעוף נגד בהמה ולא לבד הרוחב הקנה אנו משערין אלא גם האורך וחוזק הקנה של בהמה נגד עוף וא"כ אף דרוחב הקנה של עוף הוא חלק רביעית מרוחב של בהמה מ"מ לענין שיעור איסר לפי הערך שיזיק להעוף לפי הערך מבהמה י"ל דהחשבון הוא למשל חלק אחד מעשרים מהבהמה וא"כ י"ל שפיר דאף דאם חופה דעוף גדול משיעור איסר לפי הערך היינו דאם חופה דעוף ע"פ חשבון הנ"ל הוא ערך מחלק רביעית מקנה של בהמה ברחבה ושיעור כאיסר לפי הערך ע"פ הנ"ל הוא למשל חלק אחד מעשרים מרוחב קנה של בהמה. משא"כ בבהמה י"ל שפיר דאיסר גמור גדול מאם חופה דבהמה דהוא ע"פ חשבון הנ"ל מעט יותר מב' קנוח של עוף ודוק בזה כי פשוט הוא:
אך מ"מ עדיין צ"ע דמנ"ל להרשב"א ז"ל דבבהמה ע"כ שיעורא דאיסר גמור גדול מאם חופה עד שנאמר דמאן דלא בקי בשיעורא דאיסר ישער באם חופה דהוא לחומרא דלמא גם בבהמה אם חופה גדול מאיסר. ואחר שכבר כתבתי כל הנ"ל עיינתי בנקה"כ שם ומצאתי בעה"י שהביא מש"כ הש"ך ז"ל בשם חתנו ר' מאנוש ז"ל דאף דבבהמה האיסר גדול מרוב. בעוף הרוב גדול מאיסר שלו וכתב ע"ז דזהו ליתא דהרשב"א ז"ל למד דינו מעוף דבאם חופה הוא שיעור קטן ומנ"ל זה דשאני עוף כו' יעוש"ה וי"ל דכונתם ככל הנ"ל:
ג
אך לפי מה שנתבאר למעלה לכאורה דברי הרשב"א ז"ל אתי שפיר מאד דלפי המבואר למעלה דלכ"ע בעוף אם חופה גדול משיעור איסר לפי ערך ומ"מ ס"ל להרי"ף והרמב"ם ז"ל דגם בחסר במקום אחד צריך שיעור דאם חופה בעוף והוא יותר משיעור איסר לפי הערך ואמאי והרי בכ"מ משערינן לפי הערך וצ"ל כנ"ל דכן קים להו לחז"ל דלעולם בפחות מאם חופה רוב חללה אינו מזיק להבהמה או העוף ויוכלו לחיות ואינו נטרף בזה אלא דהיכא דאיכא שיעור גדול שנוכל לשער עוד באיסר גדול משיעור זה ע"ז קיבלו חז"ל דלא נטרף עד שיהא השיעור הגדול ומשו"ה בעי בגמרא בעוף מהו דהיינו דבעוף ליכא לשער בשיעור גדול כמו בבהמה ואם נשער בכאיסר לפי הערך יהיה קטן מאם חופה דידה וע"ז מסיק ר"י ב"נ דמשערינן באם חופה ומנ"ל שיעור זה וע"כ כנ"ל דקים להו לחז"ל דבפחות משיעור זה אינו נטרף ומשו"ה משערינן באם פה. וא"כ הרי ע"כ מוכח דבבהמה שיעור איסר הגדול גדול יותר משיעור דאם חופה דבהמה דאל"כ אלא דאם חופה גדול א"כ אמאי גם בבהמה תנן וקיי"ל כן דשיעורא הוא באיסר והלא לעולם אינו נטרף בפחות מאם חופה רוב רוחב הקנה ויותר היה לנו לאשמועינן שיעור הגדול דאם חופה ואם נימא דבאמת הכי קיבלו דבאיסר ג"כ נטרף אף שאינו נחסר כשיעור דאם חופה א"כ אמאי פסקו הרי"ף והרמב"ם ז"ל דבעוף גם אם נחסר במקום אחד משערינן באם חופה דהוא גדול משיעור איסר לפי ערך ואמאי הרי בכ"מ משערינן בעוף לפי ערך דבהמה כמו שהקשה הרא"ש ז"ל על הרי"ף והרמב"ם ז"ל כנ"ל וכן הסכים ברבינו ירוחם ז"ל כנ"ל. אע"כ דצ"ל כנ"ל דלעולם אינו נטרף בפחות מחופה רוב רוחב הקנה וא"כ כש"כ הוא בבהמה מעוף ומה עוף דחיותה מועטת אמרינן דלעולם אינו נטרף בפחות מאם חופה כש"כ בהמה אף דאם חופה דידיה גדול יותר מ"מ זהו לפי ערכו ובהמה חיותו מרובה ואמאי יהיה כאן גרע מעוף ושפיר למד הרשב"א ז"ל בהמה מעוף דע"כ אין לפחות משיעור דאם חופה. אלא דע"כ איסר גדול הוא יותר מאם חופה כנ"ל
:
ואף דלהרשב"א ז"ל ס"ל בתו"ה כשיטת רש"י ז"ל והרא"ש ור"י ז"ל דבעיא דעופא מאי לא קאי אלא אניקבה כנפה דכיון דמצטרפין השלם ג"כ יהיה קטן מאד שיעור חסרונו אבל בחסר במקום אחד לעולם משערינן בשיעור איסר לפי הערך כמובא בפ"מ שם לשיטת הרשב"א ז"ל יעו"ש וא"כ לאו ראיה היא די"ל דאיסר גמור קטן הוא משיעור דאם חופה ומ"מ גם בשיעור זה נטרף וכן קיבלו ההלכה אלא דהיכא דלא היה החסרון במקום אחד ומצטרפין השלם שביניהם בזה י"ל דלעולם אינו נטרף בפחות מאם חופה רוב רוחב חלל הקנה. דזה אינו דהרי בבהמה אף אם לא נחסר במקום אחד אלא דניקבה כנפה נקבים שיש בהם חסרון ומצטרפים השלם שביניהם ג"כ הרי מבואר בהדיא בפרק אלו טריפות (דף מה ע"א) דמשערינן בכאיסר וא"כ ס"ס קשה מ"ש בהמה מעוף דבעוף היכא דניקבה כנפה ומצטרפין השלם שביניהם משערינן בשיעור גדול מערך איסר ובבהמה גם בניקבה כנפה שוה לחסר במקום אחד. וע"כ צ"ל דשיעור אם חופה קטן מאיסר וצ"ל לשיטת הרשב"א ז"ל וסייעתו דאף דבעוף בחסר במקום אחד משערינן באיסר לפי ערך דהוא קטן מאם חופה וכן קיבלו ההלכה אבל בניקבה כנפה לעולם אינו מזיק להבהמה בפחות מאם חופה וא"כ בבהמה דקיבלו ההלכה דאף בחסר במקום אחד בכאיסר הוא דגדול מאם חופה דאל"כ אמאי בבהמה לא משערינן באם חופה היכא דניקבה כנפה ומ"מ כיון דההלכה הוא אף בחסר במקום אחד בעי שיעורא דאיסר דהוא גדול מאם חופה כש"כ בניקבה כנפה דיש לנו לשער בכאיסר דהוא שיעור גדול מאם חופה. וא"כ שפיר כתב הרשב"א ז"ל בחידושיו שם על מה שכתב הבעל העיטור דאין אנו בקיאים בשיעור איסר ויש להחמיר וע"ז שפיר כתב הרשב"א ז"ל דבבהמה משערין אותו ברוב רוחב חלל הקנה והיינו ברוחב קנה דבהמה דהוא קטן בודאי משיעור איסר הגדול כדמוכח מהנ"ל. וכן פסק הב"י בש"ע שם דמשערים אותו ברוב רוחב חלל הקנה וסתם דבריו וי"ל דמסתמא כונתו לקנה של בהמה וכמו דמוכח בהדיא בלשון הרשב"א ז"ל. וקושיית הדרכי משה והרמ"א ז"ל מס"ג כבר ישבו הט"ז והש"ך ז"ל וגם הא דקשה מהך דס"ד ג"כ נתישב שפיר לכאורה ועדיין צ"ע בזה. ובאמת גם הרשב"א ז"ל סיים דבריו שם בצ"ע עייש"ה. והיוצא מהנ"ל דמזה לכאורה ליכא לאוכוחי מידי על שיעורא דאיסר בעוף כמה נשער אף בשיעור לכל הפחות וכנ"ל:
ד
אלא דמ"מ בהך שכתב בתשובת פרי תבואה הנ"ל דמקובל בזה דגם בשיעור סלע בבהמה לפי הערך בעוף דוקא בליכא יותר מחוט השערה של אדם כנ"ל ומשמע דמעט יותר משער אדם הוה ספיקא דלמא הוא יותר משיעור סלע לפי ערך בעוף בזה צ"ע לכאורה וגם מהך דשיטת הרא"ש ור"י ז"ל הנ"ל יש ללמוד לכאורה על שיעור יותר גדול מזה בודאי. דלפי מה שפירשו הם ז"ל דכל האיבעיא דבעוף מהו היינו אף דבכ"מ משערינן לפי הערך מ"מ זה דוקא בחסר במקום אחד אבל בניקבה כנפה כיון דמצטרף לזה ג"כ השלם שביניהם בזה י"ל דחומרא גדולה היא לשער לפי הערך כאיסר ולצרף בזה ג"כ השלם שביניהם ומשו"ה קמבעיא להגמרא בעופא מהו ומסיק דבזה משערינן באם חופה ואם לא דמצטרף השלם שביניהם א"ש דמשערינן בכאיסר לפי הערך. והרי גם בהנקבים לבד בלא השלם איכא שיעור גדול לכה"פ מחצה מרובא דאם חופה. וא"כ דלא מצרפינן השלם שביניהם אלא באין בין נקב לנקב כמלא נקב אם נימא דבהחסר לבד בלא השלם משערינן באיסר לפי הערך הרי ע"כ דבאיסר לפי הערך איכא ג"כ שיעור גדול קצת שנדע לשערו והיינו חצי מרובא דאם חופה וכן מצאתי בעה"י בכו"פ שם שכתב כן. אך באמת אף דמלשון הרא"ש והר"י ז"ל משמע דהאיבעיא דגמרא בעופא מאי הוא משום דמצטרפים השלם שביניהם ולכן שיערו בשיעור אחר אבל הנקבים לבד בלא החסרון גם בשיעור דאיסר לפי הערך ג"כ אסור וא"כ מוכח דרבע דרוחב הקנה לא הזה כשיעור איסר לפי ערך מ"מ מהאיבעיא דגמרא בעצמה לכאורה ליכא לאוכוחי שיעורא דאיסר קטן לפי הערך. והוא די"ל דלעולם איסר קטן לפי ערך עוף הוא קטן מאד אלא דאיבעיא דגמרא עופא מאי והיינו בניקבה כנפה כפירוש הרא"ש ז"ל ה"ט משום די"ל דלעולם אין השיעור דאיסר לפי הערך עוף רק היכא דשיעור זה חסר במקום אחד אבל היכא דנצטרף מכמה נקבים שיש בהם חסרון בכולן או בכמה מהם לשיעור חסרון איסר לפי הערך בזה לא נאסרה עד שיעורא דאם חופה וא"כ י"ל דאף דהנקבים לבד ג"כ המה יותר משיעור איסר לפי הערך ג"כ לא נטרף בזה עד אם חופה רוב הקנה ולא דאיבעיא דגמרא הוא מחמת דמצטרף השלם שביניהם אלא משום דמפסיק באמצע החסרון וא"כ ליכא להוכיח מגמרא שיעור ברור על כאיסר לפי הערך. אך מ"מ מלשון הרא"ש והר"י ז"ל יש להוכיח כנ"ל. ומלבד זה מה שהחליט בח' פ"ת הנ"ל דרק כשער אדם ודאי לא הוה כסלע אבל ביותר משיעור זה מספקא לן דלמא הוה כסלע לפי הערך. וזה תמוה לכאורה דהרי בניקבה כנפה נקבים שיש בהם חסרון אף אם נימא כנ"ל דמשום דלא במקום אחד נחסר כשיעור איסר לפי הערך משו"ה לא נאסר עד שיעור דאם חופה. מ"מ הרי בסלע נמצאו כמה וכמה איסרין כידוע וא"כ אם נימא דבשיעור ב' שערות י"ל דהוה כשיעור סלע לפי ערך עוף א"כ באיסר צ"ל לפי ערך עוף דהוה הרבה פחות גם משיעור שער אחד ונקב שיש בו חסרון כזה הוא דבר שהחוש מכחיש שיהיה ניכר כלל שהוא חסר ולכה"פ הו"ל להגמרא לפרושי. ואין לדחות דלפי ערך בעוף נגד בהמה דגרגרת לא דמי לגולגולת דמאיזה סברא נחלקם אך יש לדחות קצת ולומר דאף דבסלע הוה כמה איסרין מ"מ י"ל דהאיסר לא היה קטן הרבה מהסלע אלא דהסלע היה עב והאיסר היה דק מאד או דהסלע היה כסף טהור והאיסור מעורב עם סיגים וכדומה ויש לפלפל בזה:
והנה ביו"ד סי' ל"ד ס"ו איתא שאם נקבה נקב מפולש משני צדדים אע"פ שאין בנקב אלא כדי שיכנוס בו איסר לרחבו דהיינו כעובי איסר אסורה והיינו בשני צדדים יחד הוה כשני עובי איסר וכתב בש"ך שם בשם הכס"מ דשיעור דאם חופה קטן משני עובי איסר וזה גם בעוף כמבואר שם וא"כ באם דלא היה מפולש משני צדדים אלא מצד אחד חסר כעובי איסר היה מותר בודאי וזה הוה לא פחות מחצי דאם חופה לפי הנ"ל וא"כ הרי מוכח דבחסר במקום אחד אף בחצי דאם חופה כשר בודאי, אך באמת זה אינו ראיה דדעה זו הוא מהרי"ף והרמב"ם ז"ל ולשיטתם אזלי דס"ל דבעוף גם בחסר במקום אחד לא משערינן בשיעור איסר לפי הערך אלא בשיעור דאם חופה אבל לשיטת הרא"ש ז"ל וסייעתו דגם בעוף בחסר במקום אחד הוה כשיעור איסר לפי הערך י"ל דגם בעובי איסר גדול דהוא חצי מאם חופה הוה יותר משיעור איסר לפי הערך אך מהתימא על הרמ"א ז"ל אמאי לא הגיה כלל על זה כמו שהגיה בס"ד דבחסרון במקום אחד י"א דמשערין בשיעור סלע. ואם נימא דבאמת באיסר לפי ערך הוה לא פחות ממחצה דאם חופה כמו שכתב בפליתי הנ"ל א"ש ועיין בפרי מגדים מה שהעיר בסתירת המחבר בס"ה וס"ו ודוק:
ה
ואי לא מסתפינא היית אומר לכאורה דיש לדון קצת דבשיעור עובי קש ג"כ ודאי לא הוה כשיעור סלע לפי הערך בעוף דהנה בפ' אלו טריפות (דף נ"ו ע"א) בהך דנפחתה הגולגולת איתא שם רב שיזבי בדיק בשימשא רב יימר בדיק במיא רב אחא בר יעקב בדיק בגילא דחיטתא ופירש"י ז"ל בגילא דחיטתא כמו שפירשתי במסמר דהיינו דמוליך למעלה על הנקב לראות אם יחגור יעו"ש והרי"ף ז"ל גורס ר"א ב"י מייץ בגילא דחיטתא ופירש הר"ן ז"ל שם מוצץ בקש של חטין דרך הנקב ואם ניקב הקרום עולה והיינו דאינו פותח הקרום אלא דדרך הנקב העצם הוא מייץ ולכאורה משמע דכונתו דתוחב הקש בתוך הנקב העצם הגולגולת ומייץ לראותו אם ניקב הקרום אז עולה המוח. ואם נימא דברוחב קש הוה כשיעור סלע בעוף לפי הערך א"כ אף אם הקרום אינו נקוב מ"מ הרי אסור משום נפחתה הגולגולת בעצמה דאסור בעוף לפי ערך שיעור סלע בעוף אע"כ דזה ודאי הוא דאינו כשיעור סלע לפי הערך. וא"כ יש ללמוד מסוגיית הגמרא לפי גרסת הרי"ף ז"ל ובהגהת מלוא הרועים הנדפס מחדש הביא בשם בעל הלכות גדולות דגורס ג"כ כהרי"ף ז"ל ומוכח מזה דבשיעור קש של חטים אף בקש עב שיש בה ג"כ חלל קצת בתוך הקש עד שיוכל למצוץ בקש זה ג"כ בודאי ליכא שיעור סלע לפי הערך ג"כ. ואף שיש לדחות דלא תחב הקש בנקב מ"מ סתמא דסוגיא הכי משמע ולכה"פ בהנך נקבי הגולגולת של עוף דהוה בתולדתן דלכמה פוסקים מקילין אף דהוה חסר כשיעור סלע לפי הערך בעוף. לכאורה גם לאינך פוסקים דס"ל להחמיר אף בנקב בתולדה היכא דהיה בהן כשיעור סלע לפי ערך י"ל דאולי יש לסמוך בזה דכרוחב קש ג"כ ליכא כשיעור סלע לפי ערך בודאי ודוחק לומר דהסלע קטן הוא מאיסר ומשום דהיה של כסף ובגולגולת הוי שיעור קטן אך מחמת שבס' פ"ת בשם רבותיו לא כתב כן אני מבטל דברי מפני דבריו ז"ל וכ"ז לא כתבתי לא להלכה וכש"כ למעשה רק לפלפולא בעלמא להעיר את המעיין. ואם ח"ו שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי. ואולי דלינא חספא למאן דמשכח מרגניתא תותיה: