שות ברית עולם· רבי איזיק יעקב ולר
שו"ת בדיני או"ח · סימן ו
שאלה יש לברר בדין תפלין מרובעין במה הוא הריבוע. ואם לא נמצא מרובעין האיך הדין בהנחתן:
א
תשובה תנן במס' מגילה (דף כ"ד ע"ב) העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה ופי' רש"י ז"ל סכנה שלא תכנוס בראשו והתוס' בשם ר"ת ז"ל פי' בשעת סכנה יכול להסתכן בהן ולא תגין עליו המצוה ולא יעשה לו נס כמו אלישע בעל כנפים וכבר תמה ע"ז בס' טורי אבן לפי' ר"ת דמאי איריא עגולה בכל שעושה שלא כמצותן לא תגין עליו כיון שהן פסולין ואין כאן מצוה ועוד מאי איריא תפלין כו' ועוד הא מלתא דפשיטא וכו' וביותר תמה שם על ר"ת שהחליף שיטתו דבפ"ג דמנחות (דף ל"ב) תניא גבי מזוזה תלה אותה במקל סכנה ואין בו מצוה וכתבו בתוס' פירוש בקונטרס כיון דעשה שלא כמצותו אין הבית משתמר מפני המזיקין וק"ל לר"ת דא"כ הו"ל למימר הכי בכל העושה שלא כמצותו ופי' ר"ת דתלה במקל נוקף ראשו ולאו אדעתיה כו' והשתא מה שהקשה התם לפירש"י ז"ל יקשה הכא לשיטתו יעוש"ה בטו"א ומחמת זה פירש כפירש"י ז"ל:
והנלפע"ד דרש"י ור"ת ז"ל לטעמייהו אזלי דבאמת דוחק הוא לפרש בגמרא סכנה ואין בה מצוה כפיר"ת דא"כ מאי תלי דוקא בעגולים וכקושיית הט"א ז"ל וכמו שהקשה ר"ת ז"ל בעצמו על רש"י ז"ל אלא די"ל דשם בפ"ג דמנחות כיון דאיכא לפרש בפשוט דנוקף ראשו שפיר הקשה ר"ת ז"ל לפירש"י ז"ל דפירש שם משום שאין הבית משתמר דא"כ הו"ל למימר בכל העושה שלא כמצותו כנ"ל. אך בהך דתפילין מוכרת הוא לשיטתו לפרש כן דהנה במס' מגילה שם קאמר בגמרא העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה לימא תנינא להא דת"ר תפלין מרובעות הלמ"מ וא"ר בתפרן ובאלכסונן אר"פ מתניתין דעבידא כאמגוזא ולכאורה יש לדקדק בזה דלמה הביא כאן דברי רבא דבתפרן ובאלכסונן דמשמע דעיקר ראייתו הוא לפ"מ שפירש בה רבא. וביותר מבואר במס' מנחות בפ' הקומץ רבה (דף ל"ה ע"א) דאיתא שם תנא תפלין מרובעות הלמ"מ אמר ר"פ בתפרן ובאלכסונן לימא מסייע ליה העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה אר"פ וכו' כי אמגוזא ומשמע דקאמר לימא מסייע ליה היינו לר"פ דמפרש לה להך ברייתא דתפלין מרובעות הלמ"מ בתפרן ובאלכסונן ולפירש"י ז"ל א"ש בפשיטות דהנה בהך דפי' רבא בתפרן ובאלכסונן פירש"י ז"ל כשהוא תופר בית מושבן צריך ליזהר שלא יקלקל ריבוען במשיכת חוט התפירה והיינו דרש"י ז"ל לשיטתו שפירש בפ' הקומץ רבה שם בד"ה תיתורא וז"ל גשר וכו' ומכניס האיגרות דרך הפה וכו' וחותך מג' הדפנות והד' נשאר ארוכה וכופלה לאותה אורך ומטילה על חודן של ג' דפנות ותופר חודן וכו' והיינו דהבתים והתיתורא הכל מעור אחד וא"כ הא דפירש דבעינן שיהיו מרובעין בתופרן ובאלכסונן היינו דהכל קאי על גוף הבית דצריך להיות מרובעת ובתופרן שלא ימשיך החוט בתפירתן ויקלקל הבית למטה ריבועה והיינו דבעינן כל הבית מרובעת גם למטה בסופה והיינו דקתני בתפילין מרובעות דקאי על גוף הבתים ור"פ הוא דקמפרש בכוונת המתניתא דגם למטה צריך שיהיה מרובע ולא יקלקל ריבוע במקום המושב כמבואר שם בפי' רש"י ז"ל בהדיא ויעוש"ה. וא"כ א"ש בפשיטות דמוכיח לימא תנינא להא דת"ר תפילין מרובעין הלמ"מ ואר"פ בתופרן וכו' והרי דגם למטה צריך להיות מרובעת וזה מוכת מהא דמתניתין העושה תפלתו עגולה סכנה והיינו שינקוף מוחו אם יכנוס פתאום לבית וא"כ מוכת מזה דבסוף הבית במקום מושבן צריך להיות מרובעת ובלא דרבא ליכא להוכוחי די"ל דממתניתין לא מוכת אלא דלמטה יהיה מרובעת דבזה שייך סכנה שלא ינקוף ראשו ובהך דתני תפלין מרובעות י"ל דמיירי מלמעלה בראש הבית אבל למטה במקום מושבן י"ל דל"צ מרובעת לזה מסיים וא"ר בתופרן וכו' דהיינו דצריך להיות גם בסוף הבית מרובעת שלא יקלקל בתפירתן ריבוען כפי' רש"י ז"ל וזהו הלמ"מ ושפיר מוכח מהך מתניתין דינו לשיטת רש"י ז"ל דלמטה בבית שייך סכנה שלא ינקוף הראש ומשני דעבידא כי אמגוזא דממתניתין לא מוכח אלא דלמטה עגול כי אגוז ואין לה בית מושב כלל אבל ביש לה בית מושב כמו טבעת לא מוכח כלל:
אך לפיר"ת ז"ל דמפרש בפ' הקורא עומד (דף כ"ד ע"ב) הנ"ל דהא דבתפרן היינו דצריך שיהיה התפר עצמו מרובע והיינו דהתפר אין ענין כלל להבית ונראה דשיטתו הוא כשיטת התוס' במס' מנחות (דף ל"ה ע"א) הנ"ל ד"ה תיתורא דהבתים והתיתורא אינה מעור אחד יעוש"ה וא"כ הא דקאמר במגילה העושה תפלתו עגולה וכו' לימא תנינא להא דת"ר תפלין מרובעות הלמ"מ ואמר רבא בתופרן ובאלכסונן אף אם נפרש דברי רבא בתופרן ובאלכסונן היינו אף בתופרן וגם הבתים צריך להיות מרובעת מ"מ למה הביא בראיות הגמרא דברי רבא דהוסיף הך בתופרן ובאלכסונן דע"ז ליכא שום ראיה ממתניתין דהעושה תפלתו עגולה וכו' וגם א"צ לתרץ דעביד לה כי אמגוזא אלא דאף אם עשה אותו כטבעת ג"כ פסול ומ"מ לא מוכת כלל דהתפירות בעצמן צריך להיות מרובעות די"ל דכיון דעשה התפלין והתיתורא הכל מרובעת אף דהתפירה בעצמה אינה מרובעת ג"כ כשר ולא מוכת ממתניתין מידי ומכ"ש אם נימא כשיטת התוס' במנחות שם ד"ה תפלין מרובעות דא"צ כלל הבתים מרובעות אלא התפירה והא דפירש ר"פ בתופרן ובאלכסונן היינו דפירושא דמתניתא תפלין מרובעות הלח"מ דוקא בתופרן ולא הבתים ודאי דלא מוכת ממתניתין דהעושה תפלין עגולות ראיה לדינא דמתניתא לפי"מ שפירש רבא במגילה (ובמנחות הגירסא ר"פ) בתופרן וכו' וכנ"ל ונצטרך למימר דעיקר ראיות הגמרא על דין הבתים ולמה הביא כלל לדרבא. ויותר קשה במנחות שם דגרסינן תנא וכו' אר"פ בתופרן וכו' לימא מסייעא לו העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה דמשמע בהדיא דעיקר הראיה הוא לדברי ר"פ דמוסיף בתופרן ובאלכסונן ולפי' ר"ת לשיטתו דקאי על גוף התפירה קשה טובא דממתניתין ליכא שום ראיה על גוף התפירה ואין לומר דס"ד דגמרא דפירושא דהעושה תפלתו עגולה קאי גם על התפירה דמאי סכנה שייך בתפירה אם היא מרובעת או לא אם נפרש סכנה כפי פירוש רש"י ז"ל:
ב
לכן נלפע"ד דע"כ צ"ל לשיטת ר"ת ז"ל ומכש"כ לשיטת התוס' ז"ל שם ד"ה תפלין הנ"ל דס"ד דגמרא דקאמר לימא מסייעא ליה היינו דכיון דעיקר הוא התפירה צ"ל דכוונת המתניתין ג"כ דעושה תפלתו עגולה היינו התיתורא והתפירה וצ"ל באמת דפירושא דסכנה היינו דלא כפי' רש"י ז"ל משום דלמא ינקוף מותו אלא דאם יהיה מקום סכנה לא תגן עליו מצות תפלין כמו באלישע בעל כנפים ומשום דלית בה מצוה וי"ל ג"כ לר"ת ז"ל דבאמת ל"ש סכנה דלמא ינקוף ראשו משום דלא חיישינן דלמא יבא פתאום לבית ויכה ראשו בכותל דתפלין הוא נזכר תמיד דאסורין בהסח הדעת ול"ד למזוזה ומשו"ה ר"ת ז"ל לשיטתו פירש ע"כ משום דלא יגינו עליו בשעת סכנה וזה שייך גם בתפירת התפלין וע"ז משני בגמרא התם דעביד כי אמגוזא כלומר דמזה ליכא לאוכוחי דין הברייתא ודברי רבא דבאם התיתורא והתפירה אינה מרובעת פסולה די"ל דזה באמת כשר דממתניתין אין ראיה וכנ"ל. אך כ"ז לשיטת התוס' ז"ל הנ"ל אבל לר"ת ז"ל י"ל דבאמת בעי ג"כ הבתים מרובעין ורבא דפירש למתניתא בתופרן ובאלכסונן אין הכוונה דווקא בתופרן ובאלכסונן אבל הבית לא אלא דגם בתופרן ובאלכסונן ויעוין בחידושי הריטב"א ז"ל דמשמע מדבריו ז"ל דמפרש לדברי רבא בפי' בתופרן היינו התפר ובאלכסונן היינו מהבתים יעו"ש וצ"ע בזה בלשון הגמרא. וא"כ י"ל דשפיר קמייתי ראיה מהעושה תפלתו עגולה וכו' היינו על דין הבתים אך ס"ס לפי' ר"ת ז"ל דבתופרן לא קאי על ריבוע הבתים שיתקלקל ריבוען כמו שפי' רש"י ז"ל אלא דבתופרן קאי על גוף התפר וכשיטת התוס' ז"ל דהתיתורא אין ענין להבית כנ"ל וא"כ עיקר ראייתו הוא באם הבית אינו מרובע אף דהתיתורא למטה הוא בריבוע גמור בתפרן ובאלכסונן מ"מ מחמת הבית שהוא אינו מרובע פסול וזה מוכיח ממתניתין דהעושה תפלתו עגולה. דל"ש לומר דס"ד דכוונת המתניתין העושה תפלתו עגולה קאי על התפר דמהיכא תיתי נפרש כן דקאי על התפר מה דלא משמע כלל בלשון הגמרא כיון דגם הבית צריך מרובע בודאי לשון העושה תפלתו עגולה משמע הבית וע"כ דמוכיח על גוף הבית וכפשיטות לשון הגמרא ויקשה מה סכנה שייך בבית עגול אם לא יהיה למטה התיתורא עגולה כביצה ובשלמא לשיטת רש"י ז"ל ריבוע הבית למטה עם התפירה דבר אחד הוא כנ"ל דהיינו דתפירתן לא יקלקל ריבוען ומשו"ה שפיר הוכיח מהעושה תפלתו עגולה סכנה כי' דהיינו דנוקף ראשו למטה והרי דצריך שיהיה כל הבית בריבוען גם למטה כנ"ל משא"כ לפי' ר"ת ז"ל דריבוע הבית אין ענין כלל להתיתורא ותפירתה ומה סכנה שייך בה אם לא דגם למטה עגולה ואכתי קשה מאי ראיה הוא ממתניתין על הברייתא דבעי גם הבית ריבוע ובזה לבד נפסל אע"כ דפירושא דסכנה דלא יגן עליו המצוה במקום סכנה והוכרח ר"ת ז"ל לפרש כך ועדיין צריך תלמוד בלשון הגמרא. ויותר נראה דר"ת ז"ל ס"ל כשיטת התוס' ז"ל דלא בעי הבית מרובע אלא התפר וכמשמעות לשונו ז"ל במס' מגילה שם כ"ד ע"ב ד"ה בתופרן וא"כ ע"כ צ"ל בראיות הגמרא מהא דעושה תפלתו עגולה כנ"ל דכיון דעיקר הריבוע צריך דוקא בתפר לפי' ר"ת ז"ל א"כ ע"כ דגם פירושו דהעושה תפלתו עגולה ג"כ הוא התפר והא דהביא בגמרא הך דר"פ דפירש על מתניתא דתפלין מרובעות הלמ"מ בתופרן ובאלכסונן וע"ז הוכיח ממתניתין דהעושה תפלתו עגולה סכנה כו' לא משום דאם נפרש מתניתא דתפלין מרובעות כפשוטו לא יהיה ראיה ממתניתין דהעושה תפלתו עגולה סכנה כו' דאדרבה דבפשוטו הוה יותר ראיה ממתניתין דהעושה תפלתו עגולה וכו' אלא דלקושטא דמלתא דמפרש לה ר"פ דקאי על התפירה ג"כ רצה להוכיח וזה שאמר לימא תנינא להא דת"ר כו' ואר"פ כו' והיינו דקאמר לימא דגם לפי מה שפירש בה ר"פ יהיה ראיה ממתניתין ויותר מבואר בלשון הגמרא במנחות שם (דף ל"ה ע"א) דאיתא שם תנא תפלין מרובעות הלמ"מ אר"פ כו' ואח"כ קאמר לימא מסייעא ליה היינו לר"פ לימא דהוה סייעתא וע"ז קאמר דלפי ביאור ר"פ בברייתא ליכא סייעתא כלל דהתם דעבידא כאמגוזא וגם אם נפרש דר"פ מוסיף דגם בתפר בעינן מרובע א"ש ג"כ כנ"ל. וא"כ א"ש דרש"י ז"ל ור"ת ז"ל לשיטתייהו אזלי דלרש"י ז"ל יש לפרש שפיר משום סכנת ראשו ומשום דס"ל דהבית עם התיתורא אחד הוא ותופרן קאי ג"כ על הבית שלא יתקלקל ריבועה ור"ת ז"ל ע"כ א"א לפרש כך ומשו"ה היפך פירושו ממה שפירש אצל מזוזה כנ"ל. ויש לישב ג"כ ע"פ הנ"ל קושיית הגאון ר"י ברלין ז"ל על הא דקאמר לימא תנינא להא דת"ר דמה רצה בזה שם תנינא להברייתא ואמאי דתה בזה עייש"ה ולהנ"ל העיקר רצה להוכיח גם לפי מה שפירש ר"פ כנ"ל ודוק:
ובהכי אשכחנא פתרא לכאורה לישב שיטת התוס' דמנחות (דף לה ע"א) ד"ה תפלין דכתבו די"ל דלא בעינן כלל הבית מרובעת אלא בתופרן ובאלכסונן ומצאתי בעה"י דהמרדכי בפ"ק ה"ת דוחה סברא זו דע"כ ר"פ בא להוסיף אף בתופרן ובאלכסונן ולא למעט דלא צריך ריבוע אלא בתפר מדמייתי לה סייעתא מהעושה תפלתו עגולה ואי בתפר דוקא מאי סכנה איכא והביאו בצאן קדשים שם והיינו כסברא הנ"ל. ומעתה א"ש בפשיטות דזהו סברת ר"ת ז"ל דפירושא דסכנה דבעת סכנתא לא תגן עליו המצוה ומשום דליכא מצוה בזה כנ"ל וז"פ:
ג
אך עדיין שאר קושיות הט"א ז"ל עדיין אינן מתישבות דס"ס קשה גם לשיטה זו דל"ל למתניתין למינקט דוקא בדין דתפלין עגולין או הבתים או התיתורא או התפירה דבזה לא תגן המצוה ולמאי דמסיק דמתניתין דעבידא כי אמגוזא דבזה לא תגן המצוה במקום סכנה דזה שייך גם בפסול אחר. ועוד ק"ל באמת במה דקתני במתניתין דהוא סכנה ואין בה מצוה בין לשיטת רש"י ז"ל ובין לשיטת ר"ת ז"ל. דלשיטת ר"ת ז"ל אף דא"ש לשון דאין בה מצוה היינו שאין בה מצוה להגן עליו מ"מ קשה הא דצריך למיתני דסכנתא היא דהיינו דלא תגן עליו המצוה בעת סכנה דזה ל"ל דפשיטא הוא כיון דקתני דאין בה מצוה ל"ל למינקט דהוה סכנה דפשיטא דמה יגן עליו בעת הסכנה. וזה כבר הקשה בס' טורי אבן שם וגם לשיטת רש"י ז"ל דא"ש דקמ"ל דאיכא סכנה שלא ינקוף ראשו וצריך ליזהר מזה מ"מ קשה לישנא דאין בה מצוה דלמה לא קתני דהיא פסולה ועוד ק"ל לשיטת רש"י ז"ל דכיון דמסיק דמתניתין דעבידא כי אמגוזא וברייתא קמ"ל דגם כטבעת פסולה וא"כ קשה יותר למה קתני בעבידא כאמגוזא דאין בה מצוה כיון דגם בלא עבידא כי אמגוזא פסולה וכש"כ בעבידא כי אמגוזא. וכיון דנקיט בכאמגוזא דפסולה יש לטעות דבלא עבידי כאמגוזא כשר. ואין לומר דכיון דקמ"ל בברייתא דגם דלא כאמגוזא פסול ממילא גם במתניתין הוא פירושו כן. דזה אינו דלפירש"י ז"ל ל"ש סכנה אלא בעבידא כאמגוזא וכן ק"ל גם לשיטת התוס' ז"ל דלא צריך ריבוע אלא בתופרן ולא הבית כנ"ל דלפי"ז כיון דהגמרא מוקי לה למתניתין דשם אין ראיה על דינא דברייתא ור"פ דתפלין מרובעין הלמ"מ היינו התפר לשיטת התוס' ז"ל ומשום דמוקי למתניתין דעבידא כאמגוזא היינו הבתים בעצמם עבידי כאמגוזא. וה"נ אין לומר דלמסקנא כיון דקמ"ל ברייתא דגם התפר צריך מרובע ומעכב א"כ י"ל דגם במתניתין דהעושה תפלתו מרובעת י"ל דהכוונה גם על התפירה דזה אינו דלשון הגמרא מבואר בהדיא דלא קאמר דה"א בעבידי כי אמגוזא אלא התם דעבידי כי אמגוזא דמשמע דהכי קיימא במסקנא וא"כ כיון דמה דתני במתניתין העושה תפלתו עגולה ע"כ א"א לפרש דאינן מרובעות ואף דעבידי כטבעת וקאי על הבית כיון דבאמת לתוס' ז"ל לא בעינן שיהיו הבתים מרובעין אלא התפירה וא"כ ע"כ הוא דבעי לאוקמי דמיירי כי אמגווא ובזה לכ"ע פסול ואין בה מצוה להגן בשעת סכנה כפיר"ת ז"ל וא"כ צריך עיון באמת מאי פסקת ומאיזה מקום נלמד זאת כיון דהלמ"מ על תפלין מרובעות אינו אלא על תופרן לשיטת התוס' ז"ל מנחות (דף לה ע"א) ד"ה תפלין והבתים לא בעינן מרובעין ומ"מ בעבידי הבתים כי אמגוזא לכ"ע פסולין ואין בה מצוה להגן בשעת הסכנה ומה טעם יש בזה:
ד
ואי לא מסתפינא הייתי אומר לכאורה דהנה יש לדקדק ברמב"ם ז"ל רפ"ג מתפלין הביא הנך דינים דמרובעות וכתב דבכולן אם שינה בהן פסולין ובפ"ד ה"ג שם כתב דהעושה תפילתו עגולה כאגוז אין בה מצוה כלל וגם בזה צ"ע דלמה כתב דוקא עגולה כאגוז כיון דפסק בפ"ג דבעינן מרובעות הן הבתים הן התפירה וא"כ גם בעגולין כטבעת פסולין וגם באם תפירתן אינה עגולה פסולה ולמה נקיט דכאגוז אינו מצוה דמשמע דוקא בכאגוז ובשלמא בגמרא דקתני דין זה הוא משום דנקיט דינא דסכנתא משא"כ הרמב"ם ז"ל דלא נקיט כלל דינא דסכנה כמש"כ מרן הכס"מ ז"ל שם דלהכי לא נקיט לה להא דהוה סכנה משום דאין נ"מ לדינא כיון דקתני דפסול ממילא לא יעשה זה א"כ קשה כנ"ל. וראיתי בס' ארץ צבי חלק או"ת (סי' ח') שנשאל בדברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל דל"ל להביא כלל לדין זה דכאגוז דהא זה שמענו מק"ו מברייתא דתפלין מרובעת הלמ"מ ועוד דמשמע מדבריו דדוקא כאגוז פסולה ומברייתא שמעינן דבאינה מרובעת פסולה והיינו כהנ"ל. ותירץ שם דהרמב"ם ז"ל אשמעינן דאף אם עתה התפלין מרובעין כדין הלמ"מ אלא דדבק בה איזה דבר שאינו מהכשר המצוה דשפיר נחשב הריבוע מהלמ"מ ואעפ"כ אין בה מצוה דגם בדבק בה שייך סכנה ואין בה מצוה יעוש"ה. ולא זכיתי להבין דבריו מלבד דמשמע בהדיא דהרמב"ם ז"ל בפ"ד ה"ג הנ"ל העתיק שם כל המתניתין דמגילה הנ"ל וסוגיות הגמרא מבואר בהדיא דמיירי דהבתים עשוין כך מלבד זה לא אדע מה תיקן הקושיא הנ"ל דממנ"פ אי בדיבק עליו דבר שאינו מהכשר מצוה וקלקל הריבוע פוסל את הבתים כמו שלא היו מרובעין בתחילת עשייתן הדרא קושיא לדוכתה דלמה נקיט דוקא כאגוז הרי אף כטבעת פסולה ואי דהדיבוק אינו פוסל הלא גם כאגוז למה לא הוה מצוה ואי משום סכנה נפסל אף דמהלמ"מ כשר קשה וכי משום סכנה נפסל ואיו נזכר דין כזה ומנ"ל זה. ועוד הרי הרמב"ם ז"ל לא נחית כלל למיתני דין סכנה ולא הזכיר כלל דהוה סכנה כנ"ל ומ"מ כתב שם דאינו מצוה ואי דזה טעמא דפסול הוא משום סכנה הו"ל להרמב"ם ז"ל להזכיר זאת ודבריו בס' ארץ צבי הנ"ל תמוהין לכאורה. ועוד יש לדקדק בזה דהנה במסכת מנחות, (דף לב ע"ב) מייתי בדיני מזוזה בתלאה במקל דסכנה הוא ואין בה מצוה וברמב"ם ז"ל פ"ה מהל' מזוזה ה"ח נקיט שם תלאה במקל פסולה וכו' יעוש"ה והרי שם דאיתא ג"כ בגמרא כמו בתפלין ולמה, שם נקיט לה הרמב"ם ז"ל בלשון פסולה. ובתפלין נקיט לה אין בה מצוה כלל. ולפע"ד זה דקדוק גדול:
ולכן היה נראה לפע"ד לכאורה די"ל דהנה לשיטת ר"ת וביותר לפי המבואר בתוס' דמגילה (דף כה ע"א) ד"ה תפלין משמע דעיקר תלוי בתפירה והבתים אינן מעכבות. ולפירש"י ז"ל דעיקר הוא הבתים שיהיו מרובעים כולה הן למעלה והן למטה במקום מושבן במקום התפירה מ"מ גוף התפירה אינו צריך מרובע אלא שלא יקלקל התפירה ריבוע הבית למטה כמבואר שם ועיין בא"ר ש"ע או"ח סי' ל"ב סעיף ל"ט שכתב אליהו רבא דהיכא דאין לו תפלין מרובעין מ"מ יש לו להניחן ועיין בביאור הלכה שם בש"ע דהוכיח דהיכא דהבתים לא היו מרובעין והתפירה מרובעת ס"ל לע"ת דצריך ג"כ לברך עליהם כשאין לו אחרים אבל באם התפירה אינה מרובעת צריך להניח בלא ברכה יעו"ש מה שהביא בשם הישועות יעקב ולפי"ז י"ל דבאמת אף דאינן מרובעות מ"מ כשאין לו תפלין אחרים צריך להניח ויש קצת מצוה בזה אך כל זה באינן מרובעות כד"ת אבל בעגול כאגוז י"ל דאין בה שום מצוה כלל ומשום דאין בה שום תואר תפלין כלל וי"ל דדמי להא דתניא בפ' לולב הגזול (דף לא ע"א) לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רמון ולא דבר אחר כו' ואר"י מעשה בבני כרכין היו מורישין לולביהן לבני בניהם א"ל משם ראיה אין שעת הדחק ראיה כו' יעו"ש בתוס' ד"ה לא מצא אתרוג כו' דיש סברא לומר באם לא מצא אחר י"ל דמברך ג"כ אך בטור או"ת ס"ס תרמ"ט הביא שם הב"י בטעם זה די"ל דמשום דכל אלו פסולין דאתרוג מסרן הכתוב לחכמים והם אמרו דבלא דחק פסולין הן ובשעת הדחק כשרין ומשו"ה מברך. אך מ"מ לשיטת רבוותא ז"ל דאין מברך ומ"מ נוטלין באין אחרת ועיין בב"י שם הטעם. ומשמע דמכ"מ מצוה איכא בזה כיון דמאיזה טעם שיהיה צריך ליטול אותו אלא בפריש ורמון דלא דמי כלל למינו לא יקח ומשום דקנפיק מינה חורבא כמבואר שם בגמרא יעו"ש. ולפי"ז היה באפשר לומר דגם כוונת הרמב"ם ז"ל הוא כן דבאינו מרובע התפלין או התפירה כדין פסולין ומשום הלמ"מ אך מ"מ משכחת לה שיהיה מצוה בהם כגון שלא יהיה אחרים דאיכא מ"מ קצת מצוה בזה. אך בעגולין כאגוז י"ל דל"ד כלל לתפלין ואין בהם שום נדנוד מצוה כלל וזה שכתב באינן מרובעות כדינן דפסולין ומעכב גם בדיעבד ובעגולין כאגוז כתב עוד הפעם ודייק בלשונו הזהב דאין בה מצוה כלל דהיינו שום נידנוד מצוה ליכא בזה ואף אם לא נמצא תפלין אחרים אין להניחן משום דל"ד כלל לתפלין ודמי כפריש ורמון לענין אתרוג. ולפי"ז י"ל דכן הוא כוונת הגמרא בלשון דסכנה ואין בה מצוה ולא נקיט פסולה משום דקמ"ל דאין בה מצוה כלל. וא"ש בין לשיטת רש"י ז"ל ובין לשיטת ר"ת ז"ל וי"ל לשיטת ר"ת ז"ל דפירש דאין בה מצוה להגן עליו בעת סכנה ג"כ כנ"ל דאף אם דפסולין הם מ"מ היכא דלא נמצאו אחרים דאיכא מצוה להניחן כנ"ל וא"כ ס"ס איכא קצת מצוה להגן בעת סכנה ע"ז קאמר דאין בה מצוה היינו דליכא שום מצוה בזה ולא תוכל להגן מאומה בשעת סכנה. ויתיישב היטב בהא דהרמב"ם ז"ל בהל' תפלין הנ"ל נקיט לה בעגול כאגוז דאין בה מצוה ובפ"ה מהל' מזוזה לא נקיט דין זה וכמו שהקשיתי למעלה. ומעתה א"ש מאד דכיון דבתפלין כוונתו ז"ל דאין בה מצוה היכא דליכא אחרים כנ"ל ושם במזוזה מיירי דתלאו במקל בזה ל"ש לומר דהוא שעת הדחק דיוכל לתלות כד"ת ומשו"ה לא נקיט לה ברמב"ם ז"ל ונקיט לישנא דפסולה כיון דיוכל לתקנו ול"ש סברא הנ"ל והגמרא שם במזוזה י"ל דסירכא דלישנא דתפלין נקיט לה ודבר זה נכון מאד לפע"ד לישב בזה דברי הרמב"ם ז"ל. ובדברי הגמרא הנ"ל עדיין לא החלטתי ועדיין צריך תלמוד בענין זה:
שוב הוגד לי כי בס' ישועות יעקב שם הביא סברא זו להוכיח מהרמב"ם ז"ל דנקיט לה אין בה מצוה כלל דהיינו בעגול כאגוז דבליכא אחר ליכא מצוה אבל באין מרובעין כד"ת בליכא אחר צריך להניח ומדמה לה לאתרוג והנאני מאד שכוונתי לדעתו הגדול בדקדוק לשון הרמב"ם ז"ל תל"י והס' ישועות יעקב אינו ת"י לעיין בו: