אור ברסלב
שות ברית עולם שו"ת בדיני אהע"ז › סימן צ

שות ברית עולם· רבי איזיק יעקב ולר

שו"ת בדיני אהע"ז · סימן צ

סימן פט

א

והנה בסי' הקודם הבאתי מה שכתב הגאון רד"ט ז"ל בשם רבינו הגאון מאוה"ג ר"ח ז"ל מוולאזין דמסוגיא דסנהדרין (ס"ט ע"ב) משמע דלא כמהר"י מינץ ז"ל אך לא שמע ממנו סיום דבריו ופלפולו ומסקנתו ז"ל והוכחתו מהא דקאמר שם (ס"ט ע"ב) תדע דהא הוי לה ולד מעיקרא דמשמע דחזה מוכח בבירור דע"כ קודם ח' ג"כ הולידה. ולמהר"י מינץ ז"ל יקשה דשפיר משכחת לה דהולידו בח' דתרתי שנין סגי לד' עיבורין ג"כ כמבואר שם. והנה לא זכינו לסיום דבריו הק' אשר תורת אמת היתה בפיהו ולא נדע מה סיים בזה וגם הגאון רד"ט ז"ל לא כתב בזה גם דעתו ז"ל. ולמומר הקושיא היה נלפע"ד לכאורה די"ל קצת דהנה ר"ת שם דקאי על פלוגתת ב"ש וב"ה דפליגי בבן ח' ובפחות מבן ח' הכל מודים שאין ביאתו ביאה אלא בבן ת' פליגי דב"ש ילפי מדורות ראשונים וב"ה לא ילפי מדורות ראשונים. וע"ז מסיק מנ"ל דדורות ראשונים הולידו בני ח' ויליף מהא דכתיב הלא זאת ב"ש וגו' דכל חד וחד בתמני אוליד וחזה ילפי ב"ש. וע"ז מדחה דע"כ צריך לחלק בין אשה לאיש דאלת"ה הרי מוכת ג"כ דקודם ת' הולידו והרי בזה גם ב"ש מודו דלא הוה ביאה. ואם נימא דגם שם היו מולידין בני ח' אלא דהעיבור היה כדעת הר"י מינץ. והרי גם המהר"י מינץ ז"ל להלכה הוא דפסק כן כר' יהודה דס"ל שיפורא גרים במס' נדה (דף לח ע"א) אבל ר"י ור"ש פליגי עליה שם (דף לו ע"ב) עיי"ש ולדידהו מוכת דדורות ראשונים הולידו ג"כ קודם ח' וע"כ ב"ש לא ס"ל כר"י ור"ש אלא כר"י. וגם ב"ה משמע דלא פליגי אלא משום דלא ילפי מדורות ראשונים אבל אי הוי ילפי שפיר הוה מוכח משם דבני ת' הולידו לפי סברת ר"ח ובודאי אין שום סברא לומר דב"ש וב"ה ס"ל כר"י ולא כר"ש ור"י ואף דיש לדחות דב"ה י"ל דלא ס"ל דוקא כר"י אך לקושטא דמלתא לא ילפי מדורות ראשונים וגם לב"ש י"ל דר"י לא ס"ל כותייהו אלא ס"ל כב"ה דלא ילפי מדורות ראשונים אך מ"מ י"ל דלא נ"ל להגמרא לאוקמי דב"ש ע"כ כר"י ס"ל דלא מצינו בזה פלוגתא מתנאים אחרים זולת ר"י ור"י ור"ש ושפיר קאמר ותדע דע"כ לא מזה ולפי ב"ש דא"כ מוכח דגם קודם ח' הולידו לר"י ור"ש דל"ל שיפורא גרים ודוק בזה:

ב

אך יש לדקדק לכאורה עדיין בסוגיא דסנהדרין שם דמסיק אלא מהכא ואלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן ואברהם גדול מנחור שנה ונחור גדול מהרן שנה כו' כמה קשיש אברהם משרה עשר שנין וקשיש מאבוה תרתין שנין אשתכח כי אולידה הרן לשרה בתמני אולידה כו'. והנה המהרש"א בח"א והמהר"ם ז"ל תמהו בזה דהא כי מדלית שמונה חדשים לימי עיבורה של שרה אשתכח דלא הוה הרן כי אולידה כי אם ז' שנים וד' חדשים עיי"ש וזה תמיה עצומה. והמהרש"א בח"א שם כתב לישב וז"ל ונראה דלא בעי תלמודא לדקדק טפי ממאי דבעי דדורות ראשונים הולידו לח', ותדע דהא מוכח דמעיקרא הוליד הרן את מלכה כו' ובב"ר איתא הכי בהדיא דהרן לשש שנים הוליד כו' עייש"ה. כונתו ז"ל מבוארת דהגמרא הוכיח רק דבני ח' הולידו אבל מקודם ג"כ יכול להוליד וכמו שסיים שם בשם המדרש דהרן לשש שנים הוליד. ולא זכיתי להבין כונתו ז"ל דהרי זה עיקר דחיית הגמרא דב"ש הולידה משום דאתתא בריא. תדע דהא הוה לה ולד מעיקרא ומזה מוכח דע"כ מקודם ח' הולידה וע"כ משום דאתתא בריא. ומאי תדע הוא ומנ"ל דאתתא שאני ולמידחי ילפותא דגמרא. ונמצא דאף דב"ש הולידה קודם ת' סו"ס מוכח דבני ח' הולידו כסברת המהרש"א ואף דיש סברא לחלק בין איש לאשה מ"מ מאי תדע דקאמר אע"כ דזה פשוט דע"כ הגמרא רצה להוכיח דבני ח' הולידו ולא מקודם דהרי קאמר שם דבפחות מבן ח' גם ב"ש מודו דאין ביאתו ביאה. ולסברת המהרש"א ז"ל יקשה דלב"ש הו"ל ליליף מהרן דגם מקודם ביאתו ביאה ודברי המהרש"א ז"ל בת"א צע"ג:

וראיתי במלוא הרועים בהגהותיו על הש"ס שכתב על קושיות המהרש"א והמהר"ם ז"ל דאינה קושיא די"ל דשרה לא היתה בת תשעים בשלימות וכיון שנכנס חודש בשנה תשיב שנה ואברהם קשיש מינה עשר שנים וח' חדשים. וגם דבריו ז"ל לכאורה תמוהין דלפי"ז לא מוכח כלל דהולידו בני ח'. דהנה זה ודאי הא דקאמר בגמרא שם ואברהם גדול מנחור שנה ונחור גדול מהרן שנה לאו דוקא הוא דלאו מקראי מוכח לה ולא מגמרא אלא מסברא מדחשיב לאברהם קודם נחור ונחור קודם הרן כפירש"י ז"ל וכמבואר בגמרא דמדחה לה דלמא דרך חכמתן חשיב להו עיי"ש. וי"ל דלא היה קשיש מיניה רק כשיעור העיבור שלו אלא משום דסו"ס ע"כ מוכת דקודם ט' ילדו דבשנה אחת א"א להיות ג' עיבורין נקיט בגמרא דאברהם גדול מהרן ב' שנים אבל ע"כ לאו דוקא הוא ואף דהמהרש"א בח"א כתב שם דלהכי נקיט שנה משום דא"א להתעבר תיכף אחר הלידה כבר תמהו ע"ז האחרונים ז"ל מהא דפליגי ב"ש וב"ה במפלת לאור שמונים וא' וכו'. וכן יש לדקדק מהא דאיתא במס' נדה ל"ח ע"ב המקשה בתוך שמונים כו' ופירש"י ז"ל שנתעברה בימי טוהר או שנשתהה כו' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהדיא בפ"ז מהל' א"ב הל' ט' על הך דינא שנתעברה תיכף אחר י"ד לנקיבה. וכ"פ בפי' המשניות שם. הרי דאפשר להתעבר אחר הלידה ודברי המהרש"א ז"ל צ"ע לכאורה. ולפי"ז אם נימא דאפשר דשרה לא היתה בת תשעים בשלימות רק חודש א' בשנה ג"כ תשיב שנה א"כ שפיר משכחת לה דאברהם היה גדול מהרן ט"ז חדשים והרן כשהגיע לט' שנים נתעברה אשתו עם שרה וכשנולדה שרה היה הרן ט' שנה וז' חדשים והיה אברהם קשיש משרה עשר שנים וי"א חדשים וגם י"ל דנולדו לו"ח עם איזה ימים וז"פ ודבריו ז"ל צע"ג. אלא דלכאורה לפעד"נ די"ל דהא דקאמר בגמרא דאברהם גדול מהרן ב' שנים לאו דוקא הוא וי"ל שפיר דמשכחת לה דאשת הרן נתעברה מהרן בתר דשלמו לו ת' שנים ואברהם היה גדול מהרן רק ט"ז חדשים ונשאר ח' חדשים על ימי עיבור שרה. אח"כ מצאתי בעה"י בס' ערוך לנר בחי' לסנהדרין שם ובהגהת הרש"ש שתירצו כן קושיית המהרש"א והמהר"ם ז"ל הנ"ל והנאני מאד תל"י:

ג

אמנם באמת יש לדקדק בסוגיא שם דאיתא שם בגמרא דאברהם היה קשיש משרה עשר שנים אם נימא דכונת הגמרא י' שנים מצומצמות וכי שניהם ביום או בחודש א' נולדו ומנ"ל זאת והרי מקרא מפורש הוא ואברהם בן צ"ט בהמולו בשר ערלתו ובלידת יצחק היה בן מאה שנה והרי יצחק נולד בפסח לכ"ע בין לר"א בין לר"י כמבואר במס' ר"ה (דף יא ע"א) ובהמילה איכא פלוגתא בזה דבר"ה י"א שם משמע דבתשרי נימול ובמכילתא ובמדרש מבואר דבפסח נימול כמבואר בתוס' שם ד"ה אלא עיי"ש. והנה בסוגיא דר"ה שם פליגי ר"א ור"י ר"א אומר בתשרי כו' בתשרי נולדו אבות כו' רי"א כו' בניסן נולדו אבות וא"כ לר"א דס"ל בתשרי נולד אברהם ויצחק בפסח נולד ע"כ אברהם דכתיב ביה דבן מאה היה בשעה שנולד יצחק אינן מצומצמות וגם לר"י דבניסן נולד אברהם לסוגיא דמס' ר"ה שם דבתשרי נימול ג"כ ע"כ הא דכתיב גביה דבן צ"ט היה ג"כ אינם מצומצמות וע"כ דחצי שנה שנכנס לשנת צ"ט לשנה יחשב. אמנם בשרה אמנו דכתיב גבה דבת צ' היתה בהולידה את יצחק ואברהם היה קשיש מינה עשר שנים אם היה עשר שנים מצומצמות או לא י"ל לכאורה דהנה מבואר הוא במדרשים ובפירש"י ז"ל בחומש דשרה אמנו תיכף אחר שמיעת העקידה מתה והנה מבואר בכ"מ דהעקידה היה ביוה"כ ובמדרש רבה במגילת אסתר על פסוק החודש הראשון הוא ניסן איתא שם דשרה מתה בחשוון. והנה במס' ר"ה (דף יא) שם איתא במחלוקת ר"א ור"י דלר"א דבתשרי נולדו אבות ע"כ בתשרי מתו ולר"י דבניסן נולדו בניסן מתו שנאמר כו' שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום כו' ולפי"ז י"ל ג"כ באמנו שרה הצדיקת ביום שנולדה מתה ונולדה או בתשרי או בחשוון וא"כ י"ל ג"כ דר"ח בסנהדרין שם ס"ל כר"י דקיי"ל כוותיה לגבי ר"א וס"ל בניסן נולדו האבות ושרה נולדה או בתשרי או בחשוון והמילה היה בפסח וא"כ אברהם היה קשיש משרה בעשר שנים וששה חדשים אם היה העקידה ביוה"כ או עוד מעט אם בחשוון היה ובפסח שנולד יצחק היה אברהם ק' שנים מצומצמות ושרה פ"ט שנה עם ששה חדשים או עוד מעט פחות כנ"ל ומ"מ נחשבת בת צ' שנה כנ"ל:

ומעתה יתישב סוגיא דסנהדרין שפיר מכל קושיות הנ"ל די"ל דשפיר משכחת לה דהרן אתר שמונה שנה נתעברה אשתו משרה ואם שרה נולדה בחשוון י"ל דאברהם היה גדול מהרן ב' שנים שלימות כמבואר בגמרא. והרן שנולד ג"כ בניסן אחר שמונה שנים נתעברה אשתו עם שרה ג"כ בניסן ונולדה בחשוון לז' חדשים. וגם אם שרה נולדה בתשרי ג"כ א"ש די"ל דאברהם היה גדול מהרן רק ערך עשרים חדשים וא"ש בפשיטות. ומעתה א"ש ג"כ דשפיר מוכח דע"כ הולידו בני ת' דאין לומר דהרן אחר ט' הוליד ונתעברה אשתו דאף דנימא דשרה נולדה בחשוון לכאורה י"ל קצת כיון דאברהם נולד בחצי ניסן א"כ לכל הפחות נחור נולד חצי חשוון והרן חצי סיון וכשנעשה הרן בן ט' היה אברהם בן עשר שנה עם ב' חדשים ואח"כ כשנתעברה אשת הרן האיך יוכל להיות שנולדה שרה בחשוון ואף די"ל דנחור והרן נולדו רק לששה חדשים עם איזה ימים ושפיר משכחת שנתעברה אשת הרן כשהיה הרן בן ט' ונולדה שרה בחשוון מ"מ בזה י"ל קצת דאין סברא שתתעבר אשת תרח תיכף בקרוב אחר הלידה אך א"צ לזה ויותר י"ל בפשיטות דר"ח בסנהדרין שם ס"ל כהנך מדרשות דביוה"כ היה העקידה ותיכף אתר העקידה מתה שרה וא"כ נולדה ג"כ אז כנ"ל וא"כ לא משכחת לה כלל אתר ט' להרן וע"כ בתמני אוליד ושפיר יליף מדורות ראשונים וא"ש ג"כ עיבור של שרה כנ"ל וז"פ ונכון לפע"ד:

ד

ומעתה כיון שזכינו לזה יקשה לשיטת הר"י מינץ והרמ"א ז"ל הנ"ל דמנ"ל דהרן הוליד לשרה לתמני שנין דלמא כשנתעברה אשתו עם שרה היה הרן בן ט' שנים שלימות ושפיר משכחת לה דאברהם נולד חצי ניסן ונחור נתעבר סוף ניסן ונולד תחלת תשרי והרן נתעבר סוף תשרי ונולד בניסן וכשנעשה בן ט' נתעברה אשתו עם שרה ונולדה בתשרי וזה לכאורה תמיה גדולה על הר"י מינץ והרמ"א ז"ל. אך מ"מ י"ל קצת דהנה הך סוגיא לב"ש קאי ור"א מתלמידי ב"ש וי"ל דס"ל לב"ש ג"כ כר"א דבתשרי נולדו אבות וא"כ אברהם היה קשיש משרה רק עשר שנים מצומצמות וא"ש כנ"ל. או די"ל ג"כ כיון דנמצא במדרש ג"כ דעת הסוברת דבפסח נולד יצחק ובו נעקד וא"כ נולדה שרה ג"כ בניסן וי"ל דסוגיא דסנהדרין ג"כ הכי ס"ל ונמצא דאברהם היה קשיש משרה רק בעשר שנים מצומצמות לר"י דבניסן נולד וא"ש ג"כ כנ"ל. והא דהקשו המהרש"א והמהר"ם ז"ל דאכתי חסרו עיבורה של שרה א"ש כמו שכתבתי למעלה דאברהם לא היה גדול מהרן רק ט"ז חדשים וב' שנים לאו דוקא וכנ"ל וא"ש הכל בעה"י. ועוד י"ל דס"ל לר"ת דהמילה הי' ביוה"כ ואברהם נולד בתחלת ניסן והיה בעת המילה בן צ"ח שנה עם ששה חדשים ונקרא בן צ"ט ובפסח שנולד יצחק היה אז אברהם בן צ"ט עם חצי חודש וכיון שנכנס מעט בשנת ק' נקרא בן ק' שנה וא"כ לא הי' קשיש משרה רק שנה וחצי וא"ש ג"כ שיטת מהר"י מינץ והרמ"א ז"ל בפשיטות:

ה

שוב עיינתי וראיתי בס' תורת חיים בחי' לסנהדרין שם שכתב בדברי התוס' ד"ה דל דכתבו התוס' דלא דק בשביל חודש וע"ז הקשה דהאיך יליף על ח' שנים דהולידו דלמא היו ח' שנים וחודש ועוד דהו"ל למימר דל"ט ילדו משום דאזלינן בתר רוב וא"כ בבציר מח' אולידו. ותירץ שם דהא דקאמר הכל מודים בפחות מבן ח' שאין ביאתו ביאה היינו דהכי קים להו דאפילו אם דורות הראשונים אולידו בפחות מבן ח' לא גמרינן מינייהו אפילו לב"ש אלא בבן ח' הוא דפליגי אי גמרינן מדורות ראשונים כו'. ודיוק הש"ס הוא רק דבתמניא מיהא אולידו עייש"ה ולכאורה זהו ממש כתירוץ המהרש"א ז"ל בח"א הנ"ל. ול"ק בהא דשרה דכי מדלית ימי עיבורה אשתכח דקודם ח' אולידה הרן וא"כ אמאי לב"ש ג"כ קודם ח' אין ביאתו ביאה כנ"ל. די"ל משום דקודם ח' לכ"ע לא גמרינן מדורות ראשונים וי"ל דכן כונת המהרש"א ז"ל. אך מ"מ גם דברי התו"ח ז"ל לכאורה תמוהין דא"כ מאי קאמר בגמרא תדע דהא הוי לה ולד מעיקרא והיינו דמזה מוכח דשאני אשה דהיא בריא ולא משום דדורות הראשונים הולידו בח' דאל"כ הרי מוכח דגם מקודם הולידו. ומאי תדע הוא דלמא באמת מוכח דהולידו גם קודם ח' אלא דלא חש תלמודא לזה משום דסו"ס לא ילפינן על קודם ח' גם לב"ש וכמו שהקשינו למעלה וצ"ע בדבריהם הק'. וכדי שלא יהיו תמוהים דבריהם י"ל נראה לכאורה לישב דבריהם די"ל דהנה בהך פלוגתא דב"ש וב"ה דמשמע דטעמייהו דב"ש משום דילפינן מדורות ראשונים וס"ל לב"ש דמאי דהיה רק באפשר בדורות ראשונים להוליד חיישינן לביאתו גם בזה"ז לפסול אותה מכהונה. לכאורה יש לתמוה אמאי קאמר דבפחות מבן ח' לכ"ע אין ביאתו ביאה והיינו דזה לא נמצא בדורות ראשונים והיכי הוה קים להו לב"ש בהך דב"ש רכ"א וא' לח' אוליד דלמא העיבור מכל א' היה ס' חדשים ואולידו קודם ח' וכמו שבאמת תמה שם בתו"ח דהו"ל למיזל בתר רוב לט' חדשים ילדו. אך להנ"ל בלא"ה קשה דלכה"פ י"ל דקודם ח' ילדו ועוד די"ל דאחד מהם לי' שנים ויותר והשאר קודם ז' הולידו ולכה"פ ספיקא הוי וכיון שי"ל דדורות ראשונים הולידו ג"כ מקודם אף דאין לימוד ע"ז מ"מ ספיקא הוה והוה ליה לפסול בביאתו גם קודם ח' דלמא דורות ראשונים הולידו ומה דהיה רק באפשר גם אז להוליד פוסל בביאתו גם בזה"ז. לכן צ"ל דע"כ קים להו לב"ש דפחות מבן ת' אין ביאתו ביאה כלל וא"א להוליד מקודם וקים להו דגם בדורות ראשונים ע"כ קודם ח' לא הולידו או דס"ל דזה הוה מלתא דל"ש כלל ואף אם היה נמצא בדורות ראשונים מי שהוליד מקודם לא ילפינן מזה דלמעוטא כזה לא חיישינן כלל לפסול בביאתו גם בזה"ז וא"כ א"ש בהא דיליף מאחיתופל וב"ש דע"כ כ"א בח' אוליד שפיר מדחה דשאני אשה כו' תדע דהא הוה לה ולד מעיקרא וצריך אתה לומר או דכ"א קודם ח' אוליד או דב"ש לשית אוליד והרי לב"ש ס"ל ג"כ דקודם ח' א"א כלל להוליד גם בדורות ראשונים ולכה"פ הוה מלחא דל"ש כלל ואין לנו לומר דכל אחד אוליד איזה חדשים קודם ח' אלא בתר ח' וב"ש בלבד אולידה מקודם הרבה משום דאתתא בריא וא"כ לא מוכח כלל דבני ת' אולידו כמבואר שם בגמרא. ויליף בחר הכי מאברהם והרן דע"כ אולידו בני ח' ונקיט דאברהם היה גדול מהרן ב' שנים אף דלא היה צריך כ"כ אלא משום דלא חש תלמודא לזה דאף אם היה גדול מהרן ב' שנים ונמצא בשעה שנתעברה אשת הרן קודם ח' והיה נמצא דבר זה התמוה ול"ש ולא ילפינן מזה בזמה"ז מ"מ על ח' שנים שפיר גמרינן מזה. וא"ש דברי רבותינו המהרש"א והתו"ח הנ"ל. ולכאורה גם מה שחמה מרן הגאון מאוה"ג ר"ח ז"ל לשיטת מהר"י מינץ דמאי קאמר ותדע דלמא כ"א אוליד לח' ע"פ שיטת מהר"י מינץ והרמ"א ז"ל כנ"ל. ולהנ"ל א"ש דהרי סו"ס יקשה דלמא כ"א אוליד איזה חדשים קודם ח' אלא דלא גמרינן מזה ומאי תדע הוא וע"כ משום דס"ל לב"ש דלא שכיחא כלל יותר י"ל דב"ש בלבד אולידה קודם וע"כ דאשה שאני א"כ י"ל ג"כ דאף להמהר"י מינץ והרמ"א ז"ל דאפשר להוליד בה' חדשים ואיזה ימים בראשון וז' מ"מ מלחא דל"ש היא כלל וכמו שנתבאר בסימן הקודם וכיון דשפיר יש לדחות דלמא אתתא שאני שפיר כתב תדע דהא הוה לה ולד מעיקרא ונצטרך לומר דכ"א אוליד בה' חדשים ואיזה ימים וזה הוה מלתא דל"ש כלל בודאי יותר י"ל דקודם אולידה ואתתא שאני ודוק בזה ועדיין צ"ע בזה:

עוד הקשה בתו"ח שם מהא דאחיתופל אטו בן שלשים ושלש מצומצם הוה דלמא עם ט' או י' חדשים הוה וא"כ אולידו ליותר מח' שנים עם איזה חדשים ותירץ שם דאין חילוק בין תחלת השנה לסוף שנה. וגם בזה דבריו ז"ל לכאורה צע"ג דא"כ מאי תדע דקאמר בגמרא משום דהו"ל ולד מעיקרא ומוכח ע"כ דגם קודם ח' אולידה. ומאי ראיה היא דלמא אחיתופל היה לו ל"ג שנה עם ט' או י' חדשים ומשכחת שפיר שהולידו כולם אחר ח' ברווחא. אלא דלפע"ד נראה לכאורה די"ל כיון דאיתא בגמרא דכל ימיו של אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש דמשמע דאינן אלא ל"ג לא יותר אף יום אחד. ואם באנו לומר שלא היו מצומצמות י"ל דהיה חסר לו איזה ימים למספר ל"ג אלא דנחשב לשלמים דגם חודש בשנה י"ל דנחשב לשנה אבל יותר לא היה לו אף יום א' מדתניא אינן אלא ל"ג דמשמע בהדיא לא יותר. ובגמרא דחשיב לו ל"ג י"ל דלרוחא דמלתא קאמר אף אם היה לו ל"ג שלימות מ"מ מוכח דהולידו בני ח' אבל מ"מ י"ל דנחסר לו לזה איזה חדשים וז"פ לפע"ד לולא דברי התו"ח הנ"ל וצע"ג בדבריו ז"ל:

ו

אמנם מה שיש לתמוה בסוגיא זו דיליף מאברהם דהיה גדול מהרן ב' שנים משום דחשיב ליה מעיקרא גדול היה וכפירש"י ז"ל והרי מבואר הוא בגמרא (נ"ח ע"ב) ת"ש וגם אמנה אחותי בת אבי היא כו' קורבא דאחות אית לי בהדה מאבא ולא מאמא ופירש"י ז"ל בת אחי מן האב היא ולא מן האם וכן פירש"י ז"ל בהדיא בפי' על התורה שהרן מאם אחרת היה וא"כ משכחת לה דבתר ח' אוליד וקושיא זו הקשה כבר בהגהת הרש"ש ונשאר בצ"ע ולכאורה לא רק מסוגיא הנ"ל קשה אלא דמקרא מפורש הוא אחותי בת אבי ולא בת אמי. אך לפי הנ"ל לכאורה יש לישב די"ל דמקרא לא מוכת דהרן היה מאם אחרת אלא דמה דהשיב אך לא בת אמי היינו משום דב"נ ל"ש אצלם שאר האב אלא שאר האם וכשיטתן השיבן דרק שאר האם יש לו בה ושקר לא הוציא מפיו וכמבואר במדרש שם וי"ל ג"כ דהרן היה מאם אתת אך משום דקורבת שרה לאברהם היה מצד הרן ולא מצד אמה אשת הרן סו"ס שפיר השיב להם קורבא דאבא א"ל בהדה כו' אך מ"מ אינו מוכרח די"ל ג"כ דהרן מאם אחרת היה. ומ"מ לא קשה דמנ"ל דבח' אילידו דלמא הרן לאו ממנו היה וזה כונת הקרא אך לא בת אמי וכפירש"י ז"ל באמת ומשכחת לה דבתר ט' אוליד. דלהנ"ל י"ל דס"ל לר"ת שם בסנהדרין דהמילה היה בתשרי והיה אז אברהם בן צ"ט לא שלימות וע"כ. דבניסן שנולד נשלמו צ"ט שנה ובפסח שנולד יצחק שנכנס מעט בשנת ק' נקרא בן ק' ולשרה נעשה ב' שנה לא שלימות וכמבואר למעלה. וע"כ אף אם הר"ן לא היה מאם אחת וא"כ לא מוכח שהיה גדול ממנו רק מנחור לפי שיעור העיבור ונחור מהרן י"ל שלא היה גדול רק יום א' מ"מ ליכא למימר דבט' אוליד כיון דאברהם נולד בניסן ונחור לכה"פ בתשרי ואף אם תיכף למחר. נולד הרן הרי כשנשלמו להרן בתשרי ט' שנים כבר הי' אברהם. בן ט' וששה חדשים וא"כ שרה שנולדה בתשרי ע"כ לשנה הבאה נולדה ובאמת אברהם לא היה גדול משרה רק שנה וששה חדשים . כנ"ל וא"כ י"ל דהגמרא דקאמר ואברהם גדול מהרן ב' שנים היינו דנקיט די"ל דילפותא דר"ת אליבא דב"ש אף אי ס"ל דבניסן היה המילה מ"מ י"ל דס"ל דהרן מאם א' היה ומוכח גם אי בניסן היה המילה ומ"מ ליכא להקשות דמנ"ל דלמא פירושא דקרא שלא היה מאם אחת דל"ק די"ל דס"ל דבתשרי היה המילה וכנ"ל וא"ש ראיית הגמרא אך מה שתמה עוד בהגהת הרש"ש דמנ"ל דלמא גם נחור מאם אחרת היה צ"ע בזה. ויש לפלפל הרבה בענין זה לבנות ולסתור ולא כתבתי רק לפלפולא בעלמא להעיר המעיין מה שיש לדקדק בזה. ועיין בספר ברית שלום על התורה בפ' וירא שרוצה לפרש לדעת המדרש דבשורת המלאכים לאברהם אבינו היה בפסח י"ל דיצחק נולד בר"ה ולא ס"ל כש"ס דילן וזה ע"כ כשיטת הר"י מינץ הנ"ל ויש להאריך הרבה בענין זה. וה' ברחמיו יצילני משגיאות ויראני בתורתו נפלאות אס"ו כעתירת הכותב:

אייזיק יעקב באאמו"ר הרב הגאון מהר"ר אליעזר שלמה זצלל"ה

תוכן העניינים

שות ברית עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה