שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש
קונטרס אחרון · לחלק או"ח ויו"ד סימן ל
ב"ה פרעמישלא תר"ן לפ"ק:
להרב החריף ובקי המפורסם מוה' יעקב גלאנצער נ"י הכהן דומו"ץ דק' זאלין:
ע"ד השאלה שהובא מארץ הגר יין לסוחר א' על הבאן ובהמאגאציען של הבאן ראה הסוחר שהחותם מקולקל היינו שהבלעכיל שעל המגופה שקורין שפונד הי' נחסר והשפונד לא הי' שוה עם החבית רק מקצתו בתוך היין ומקצתו בתוך חלל הנקב ועל החבית הי' לחלוחית יין אם היין מותר בשתי': תשובה כעין שאלה זו מבואר בספרי בית יצחק חיו"ד ח"ר סי' קמ"ח ושם הי' השאלה שהברזא הי' מהודק היטב רק שמעט מהברזא יצא למעלה מהחביות והחותם נתקלקל (והנה מה שכתבתי שם דהטעם דהש"ך בסי' ק"ל סק"ח אוסר בלא חתך הברזא אף דפוסק בסי' קכ"ט ס"ק מ"א מ"ב דאפי' ידוע שלקחו מן היין שבמרתף שרי דהוה מגע ע"י דבר אחר שלא בכונ' הוא בשביל שסתם היין אח"כ ומנע היין מלצאת כמו שאוסר הטו"ז ריש סי' ק"ל וסי' קכ"ד ס"ק ל"ג אך שהנקודת הכסף חולק עליו ועיין בלב"ש בחידושי דינים אות ס"ח ובנוב"י קמא חיו"ד סי' ל"ט וכעת ראיתי שמה שהטו"ז אוסר הוא הטעם שמא נגע הנכרי ביין גופא בשעה שעסק לסתום ולא כמ"ש בספרי). ולדינא כתבתי שם אות ג' דאם לא הי' הברזא רק קצת יוצא לחוץ ולא הי' אפשר למשוך הברזא אף ע"י קרדום אך ע"י גראבמעסער בטירחה גדולה הוה כמו אם הי' נחתך כל הברזא גם הי' הפסד גדול התרתי ונשענתי על דברי עבודת הגרשוני סי' צ"ח דהוה ס"ס שעא לא שתה ואת"ל שתה שמא לא שתה בדרך שנאסר ואם ישאל לסוחר ויאמר שבעת ששלח היין היו הברזות תחובות כמו שהן עתה שקש' להוציא אך בטורח גדול היין מותר במקום הפס"מ וגם מפני שהיין נשלח על הבאן ושייך מירתת עיי"ש. ומעתה ה"ה בנ"ד שהי' הברזא תחובה במקצת לתוך היין ומקצת בחבית ולא יצא כלל לחוץ ע"כ הברזא קשה להוציא רק ע"י טרחה מרובה כנ"ל וישאל להסוחר ששלח היין אם בעת ששלח הי' הברזא תחובה כמו שהיא תחובה כעת וגם נשלח על הבאהן דשייך מירתת יש להכשיר היין במקום הפס"מ. ומצאתי כעת בשו"ת תפארת צבי חיו"ד שהתיר ג"כ ביין שבא בלא חותם עיי"ש. ובאם שהסוחר יאמר שהברזא הי' בשוה לחבית ועתה נשתנה יש להתיישב בדבר:
והנני ידידו: