אור ברסלב
שות בית יצחק קונטרס אחרון › לחלק או"ח ויו"ד סימן כז

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

קונטרס אחרון · לחלק או"ח ויו"ד סימן כז

לחלק או"ח ויו"ד סימן כו

ב"ה:

תרמ"א לפ"ק:

להרב המאה"ג החריף ובקי המפורסם כש"ת מ' מנחם רימאלט נ"י כעת אבר"ק חיראב:

ע"ד השאלה אשר בא לפניו באשה שקנתה דקין ומצאה בועות ונתנה בחזרה למוכר בשר ואמרה לו שמצאה פאקין והוא השליך הדקין ואח"כ הביא לפניו מקצת דקין מבושלים ומצא בועה אחת או שתים ובדק ונמצא יפה ועל מקצת לא מצא כלום ומקצת לא הביא והתיר הבשר והכלים. הנה בשאלה זו כבר פלפלו הרבה פוסקים ובשו"ת ח"ס אוסר הבשר מתורת קנס יען שהשליך הדקין והגאון מהרש"ק בספרו טוב טעם תנינא סי' ס"ב אם כי דעתו נוטה להקל בגוף השאלה אוסר ג"כ הבשר מתורת קנס. והנה מה שכתב הגאון מהרש"ק בגוף השאלה דכיון דלא נודע השאלה עד לאחר שחיטה אין זה דומה לריעותא מחיים דבדרוסה נודע' השאל' מחיים משא"כ בריעותא שלא נודעה מחיים. מגמרא דחולין דף מ"ג ע"ב לא משמע כן מדהקשה על עולא דישב קוץ בושט מאי שנא מספק דרוסה. והרי בישב קוץ לא נודעה הריעותא קודם שחיטה וע"כ אין לחלק בהכי דלא תליא בנודעה. רק כיון דחזינן השתא דאיכא ריעותא מחיים דמי' לספק דרוסה מ"מ בנידון שאלתו קצת קיל מהשאלה של הח"ס כיון שבדק קצת בועות ונמצא יפה והגם דלהלכה ל"מ בדיקות ג' בועות כמבואר בח"ס ובשאר פוסקים מ"מ יש ספק שמא לא הי' יותר. אך מלישנא דהשאלה של האשה משמע שהי' הרבה בועות. והנה הלב"ש בחידושי דינים סי' כ"א סמך בדינים שם. אהא דאין עד אחד נאמן לאסור בשל אחרים בדבר שאינו בידו. אמנם בחו"ד מה ששייך להלכות יי"נ סי' קכ"ז דחה סברא זו וכ' דהא דאין ע"א נאמן דוקא נגד חזקה מבוררת אבל נגד חזקה שאינה מבוררת נאמן ומה"ט נאמן ע"א לומר שמצא נקב בדקין ואין מלמדין לומר איני מאמינך. ולפ"ז אזדא לה היתר של הלב"ש וגוף דין זה תליא במ"ש הפנ"י דעד אחד נאמן נבד רוב ודעת הש"ש דנגד רובא דליתא קמן אינו נאמן. ולפ"ז צדקו דברי הלב"ש דחזקה שאינה מבוררת בבהמה הוא מטעם רוב בהמות כשרות. אמנם הנוב"י קמא סי' ס"ט אה"ע כתב דע"א נאמן נגד רובא דליתא קמן ולפ"ז צדקו דברי החו"ד ולדינא ודאי האשה נאמנת בשגם שבעלה ראה הרבה בועות ומ"מ לדינא מה שכ' הגאון מהרש"ק דיש לאסור הבשר לפמ"ש החו"ד הנ"ל דבע"א אין יכול להוציא מטבח נהי דנאמן לאסור מ"מ להוציא המעות אינו נאמן. שוב י"ל דאין יכולין לקנוס הלוקחים. אך בנ"ד שהמוכר מודה ודאי צריך להחזיר המעות. וכת"ה כ' סברא דאין אדם אוסר דש"ש כיון דהפועל השליך הדקין ולא הבעלים ע' בטו"ז סי' צ"ט לענין מי שנתבטל בשבילו דכ' טו"ז דוקא שידע זה שנתבטל בשבילו אמנם הפר"ח חולק והפ"ת הסכים לטו"ז ובענין אין אדם אוסר דש"ש גם בקנס ע' בהגהות רע"א בא"ח סי' רנ"ג שמפלפל בענין קנס ואין לפני כעת גם אני פלפלתי בענין זה לענין מעשה שבת לר' יוחנן הסנדלר (ע' בספרי ליו"ד ח"ר סי' י"ז אות ו') ואין כאן מקום להאריך סוף דבר כיון דבועות אלו מבהמות שכיחים יותר להתיר מלאסור כמבואר בבית אפרים ובנו"ט על כן הדבר נוטה להתיר וגם בענין לקנוס הואיל והושלך במזיד יש כמה סברות שלא לקנוס הקונים על כן אם סמך על דברי המתירין כחא דהיתרא עדיף והכלים פשיטא דמותרין כמ"ש הגאון מהרש"ק זצל"ה ולהורות לכתחילה צריך להתישב בדבר שלא יהינו הטבחים לעשות כן:

והנני ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה