אור ברסלב
שות בית יצחק קונטרס אחרון › לחלק או"ח ויו"ד סימן יז

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

קונטרס אחרון · לחלק או"ח ויו"ד סימן יז

לחלק או"ח ויו"ד סימן טז

ב"ה:

פרעמישלא תרל"ח:

להרב הה"ג החריף ובקי בכל חדרי תורה המפורסים מ' אברהם אשכנזי האבד"ק פשעווארסק זצ"ל:

ע"ד השאלה באופה שמכר תנורו וביתו לנכרי קודם פסח והחמץ שבתוכו ושאל לכת"ה אם הנכרי הקונה יעשה איזה תקונים בתנור בחג ובחה"מ אם מחויב למחות בידו והשיב לו שבאם יעשה הנכרי תיקון בחה"מ להטיח תנורו ולתקנו במקצת שלא ימחה בידו וכששאל הנכרי להמוכר אם יוכל לתקן והשיב שיעשה כפי מה שלבו חפץ כי הבית שלו ועשה הנכרי רצפה חדשה בהתנור ולא נודע אם עשה בחה"מ או ביו"ט ועתה שואל אם מחויב להרוס מה שעשה הנכרי כדין כיון מלאכתו במועד הואיל ואף מלאכת מחובר בקבלנות אסור בחה"מ אף ע"י נכרי':

א תשובה הנה מה שמפלפל כת"ה בענין אם אמרי' כל עקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אף בחדרי חדרים אסור באיסור דרבנן שכ' הטו"ז סי' רמ"ג דל"א כן רק באיסור דאורייתא עיין במג"א סי' ש"א שהוכיח משבת ס"ה דאפי' בדרבנן אסור בחדרי חדרים. ותמה על תוס' כתובות ע"ש ס"ק נ"ו ועיין בספרי לא"ח סי' ל"ב אות ח' ישבתי קו' זו בטוב טעם מ"מ להלכ' ודאי אף באיסור דרבנן אסור משום מ"ע אף בחדרי חדרים ומ"מ בתשוב' אחת הערתי די"ל בתרי דרבנן לא אסרו משום מ"מ אף בחדרי חדרים. ולפ"ז למ"ש התוס' שבת צ"ה דלמאן דס"ל מתוך בנין ביו"ט ל"ה רק דרבנן דהב"י כ' בה' יו"ט דקי"ל כר"א דמגבן חייב משום בונה ושייך מתוך א"כ בבונ' ביו"ט ע"י פועל נכרי אף ע"י שכיר יום הוה תרי דרבנן דבונ' ע"י ישראל הוי דרבנן וע"י נכרי הוי תרי דרבנן וכש"כ בחה"מ דקיל יותר, א"כ אין לאסור בתרי דרבנן בקבלנות דל"ה רק משום מ"ע ומה דאמר שמואל במ"ק י"ג דאסור בקבלנות בחה"מ משום די"ל דשמואל לא ס"ל מתוך דמ"ד מתוך יליף מדכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. ומשמע דביו"ט אמרינן מתוך וכן כתב ההמ"ג ורק דהוא ס"ל דל"א מתוך רק בהבער' והסוברים דאמרינן מתוך בכל מלאכות ילפינן מהבער'. ולפ"ז לשמואל דס"ל שבת ע' הבער' ללאו יצאת וליכא כלל איסור הבער' ביו"ט כמ"ש תוס' פסחים ה' אין ללמוד מקרא ול"ל מתוך ומ"ה ל"ה בכיון בחה"מ רק חד דרבנן ע"י נכרי למ"ד מלאכה חה"מ דאורייתא ולכן אסור אף בחדרי חדרים מפני מ"ע וכ"ז לסניף אמנם להלכ' וודאי אסור לבנות בקבלנות ע"י נכרי בחה"מ:

ב אולם בנ"ד שמכר הבית מפני החמץ שבתוכו יפה כ' כפ"ה דלא הי' מחויב הישראל למחות ביד נכרי כיון שהבית שלו ע"י מכירה ואף דאנן אין מתירין לבנות בשבת בקבלנות אף ע"י מכירת הבית מ"מ זה דוקא אם מוכרין בכיון כדי לבנות בשבת יש בזה מ"ע משא"כ אם מכר משום איסור חמץ ידוע לכל שמכר הבית משום איסור חמץ ל"ש בזה משום מ"ע, בשגם שמפורסם הדבר בעיר שמכר הבית משום איסור חמץ וכה"ג כ' הנוב"י דהיכא דידוע ומפורסים שבונין בקבלנות מותר וליכא משום מ"ע ועכ"פ בדיעבד שהנכרי בנה אין צריך לסתור ומותר ליהנות ואין בזה שום חשש ונדנוד איסור ואין בזה משום כיון מלאכתו במועד דהישראל לא צוה לו לעשות רק הנכרי עשה מעצמו והישראל לא מחה לו ובשגם דלא מצינו אם כיון מלאכתו במועד ע"י נכרי אם קונסין אותו ועיין מג"א סי' תקמ"ג ס"ק ב' וכש"כ בזה דהבית הי' של הנכרי ע"י מכירה כדת ואלו בא הנכרי עם הישראל לדין לא הי' הישראל יכול למחות בידו עפ"י הדין דבשלו הוא עביד ע"כ הדבר פשוט דיפה הורה שמותר לישראל ליהנות בלי שום חשש. וע"ד אם מותר לעשות הבצק בשבת ע"י נכרי ע"י היתר מכירה ברשות ישראל. הנה הרבה מכשולות בדבר ואם האופה השואל הוא ירא ד' והולך משרים ירחק מדברים כאלו: והנני ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה