שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש
קונטרס אחרון · לחלק או"ח ויו"ד סימן טז
ב"ה פרעמישלא תרנ"א לפ"ק:
לכבוד הרב הה"ג החריף ובקי בחדרי תורה שלשלת היוחסין מוה' אברהם אבלי שניר אבד"ק:
אושפיצין נ"י:
בדבר בנין בהכ"נ בחוה"מ שהאלופים התנו עם הבנאי שלא יעבוד בשבת ויו"ט ועל חוה"מ לא התנו שסברו שיגמור הבנין קודם יו"ט וכעת יצטרכו להוסיף להבנאי אם לא יעבוד בחוה"מ וגם יש חשש שלא ימצאו אח"כ פועלים וכל המלאכ' נעשה בקבלנות אם מחויבים להוסיף להבנאי שלא יבנה בחוה"מ: תשובה בנוב"י תנינא א"ח סי' ק"ג כתב להתיר לבנות בחוה"מ בכה"ג. ושם כתב הטעם דפסק כהמג"א סי' רמ"ד דברבים ליכא חשדא דלא כתוס' שבת רק שהמג"א אוסר משום חלול השם שאין עושין מלאכה בחג שלהם. וע"ז כתב הנוב"י דבחוה"מ רואים הנכרים שב"י עושים כל מלאכה ליכא חילול השם דיסברו הנכרים דמותר לבנות בחוה"מ אבל אם נפסוק כא"ר דבאיסור דרבנן גם רבים חשידי גם בחוה"מ אסור דהרי מבואר ברמ"א תקמ"ד דלבנות ביהכ"נ אסור בחוה"מ דלא מקרי צרכי רבים רק מה שהגוף נהנה ובסי' תקמ"ג מבואר דכל דבר שאסור לעשותו אף ע"י נכרי אסור ובקבלנות אסור משום חשדא וכ"כ בח"ס חלק ששי בלקוטים סי' מ"ג דבזה"ז דשכיחי פריצי אף ברבים שייך חשדא וכן כתבתי אני בתשובה דבעירות גדולות ששכיחי פריצים ורוב בונים בשבת אף שלא בקבלנות חיישינן גם ברבים משום חשדא ע"כ גם בחוה"מ אסור. והנה בנוב"י הנ"ל הקשה לסברת הא"ר דדוקא בע"ז דחמירא ל"ח לחשדא דרבים אבל שלא באיסור ע"ז חיישינן לחשדא (וכ"כ פמ"ג בסי' רמ"ד ס"ק ח') א"כ בכנישתא דשף ויתיב בנהרדעי דמסיק בר"ה כ"ד דל"ח לחשדא דרבים וניחוש לחשדא ללאו דלא תעשון דל"ה רק לאו וחיישינן ברבים ול"ק כי הלאו לא תעשון אינו עובר רק בעושה לעבוד כמ"ש הרמב"ן הובא בחינוך אבל לדברי הרמב"ם דפוסק דחייב רק שעושה לא א"ש) ע"כ רבים ל"ח לעבוד ע"ז משא"כ בשאר איסורים וקצת הי' מקום לפלפל דלכאורה אם אינו עובר בלא תעשה רק בעושה כל הצורה וא"כ שנים שעשו צורה פטורים והא דכתיב לא תעשון היינו אזהרה על כל אחד ואחד. והנה הרמב"ם פוסק דעושה ע"ז לאחרים חייב מי שמצוה לעשות וכתב הלח"מ דהוא מדין שליחות עיי"ש. אך בחינוך הקשה דאשלד"ע. ונ"ל כוונת הרמב"ם בפועל דידו כיד בעל הבית כמ"ש מח"א ולפ"ז ברבים שעשו ע"י פועל אולי לא נאמר ידו כיד בעה"ב דאלו עשו שניהם בעצמם פטורים ולא חמיר פועל מידם ועיין תוס' קדושין ו' ע"ב ד"ה שתי בנותיך לבני דהאב הוא שליח הבנים עיי"ש היטב ודו"ק. ע"כ ל"ח לחשדא דרבים אך זה דרך פלפול ויש לדחות דנראה דאם עשו שנים ג"כ חייבים כיון שנכתב בלשון רבים. וכ"כ במנ"ח מצוה ל"ט מ"מ הסברא ראשונה שכתבתי נכונה לישב קושית הנוב"י אך בצורת אדם גם בעושה לנוי חייב ול"ש הסברא מ"מ לדעתי אם אפשר לרצות את הבנאי ברצי כסף אל ימנעו מלעשות כדת כראוי. ועיין בשערי תשובה סי' תקמ"ג דאם התחילו לבנות קודם יו"ט ואם אין מניחין לגמור בחוה"מ לא יהיו נגמרים אסור להניחם לגמור בחוה"מ עיי"ש דמייתי בשם מהר"מ ב"ב הקטנים וגם בשם שבלי לקנו. ומזה נראה כמ"ש ושארית ישראל יעשו כדת וכהלכה אולם אם לא יוכלו לרצות את הבנאי יש להם על מה שיסמוכו: והנני ידידו: