שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש
קונטרס אחרון · לחלק או"ח ויו"ד סימן י
ב"ה:
פרעמישלא תרו"ם:
לרב אחד:
ע"ד הבאר אשר מצאו אנשים בה פרוסת חמץ בפסח ולא נודע אם סילקו החמץ או נתמעך לפרורים ושאבו ממנה מים והתיר המורה לשאוב ממנה מים בפסח ושוב נמצא עוד הפעם לחם וחזר והתיר אף שנמצאים בעיר בארות אחרות, ומורה אחד אסר להם לשאוב ואסר גם התבשילין והכלים שבשלו בהן ושאל כ"ת הדין עם מי:
א תשובה מה שהמורה המתיר אמר טעמו ונימוקו משום שבודאי החמץ הוא של נכרי דלא שכיח חמץ של ישראל וחמץ של נכרי אינו אסור במשהו סברא זו נמצאת בתשו' גור ארי' יהודה בסי' מ"ט והובא ג"כ בשערי תשובה סי' תס"ז ס"ק ל' וגם הגאון מהרש"ק פוסק כן בספר שנות חיים סי' ש' וגם אני בעניי הארכתי בספרי לאו"ח סי' ס"ט, ובכל זה לא טוב הורה המורה שהתיר לשאוב דהמעיין בגור ארי' יהודה יראה שלא התיר רק התבשילין אבל המים אסר לכתחלה והגאון מהרש"ק לא התיר רק במקום שמשתמשין מן הנהרות ההולכין כמה פרסאות ובמקום אחד עוברין המים דרך גראלנע של נכרי דבודאי אין לאסור מפאת זה כל הנהר. אבל בנמצא בבאר דיכול להיות שהישראל שאב מהמים שיש בו פרורין אף שמסנן המים מ"מ כבר קבל המים טעם ואסור לכתחלה לשאוב:
ב והנה בספרי הקשיתי על סברא זו דא"כ בנמצא חטה בפסח אצל ישראל נמי נימא דכיון שהישראל ביטל בע"פ ואם קנה תרנגולת בפסח בודאי אין דעתו שיזכה בהחמץ שיעבור בב"י והוה חמץ הפקר ואמאי אוסר במשהו ושם תירצתי לשיטת הפמ"ג דלענין ב"י ל"ש ביטול דהוה כטומאת משא א"כ אם נימא שיתבטל החמץ יהי' שלו כמ"ש הפמ"ג סי' ק"ט באיסור הנאה שנתבטל ושוב יעבור ב"י וע"כ הוא במשהו ואינו בטל משא"כ כשנתבטל ביד נכרי עיי"ש. וכעת ראיתי בתשובת הגאון האבד"ק הרימאלוב הנשלחה ממע"כ שהקשה להפוסקים דבח"ש אינו עובר בב"י אמאי הוא במשהו. וכן הקשה אמאי כלי חמץ אוסרת במשהו אף שאינו עובר על הבליעה בב"י ויפה הקשה אך הנראה סברת המקילין הוא דבחמץ של ישראל אסרו במשהו ולא חילקו כמו שאסרו בעבר עליו הפסח אף בח"ש וכ"כ בפמ"ג בפתיחה כוללת לה' פסח פ"ד אות י"ד לענין חמץ של כלאי הכרם משא"כ בחמץ של נכרי דאינו עובר בב"י לא אסרו בחמץ שלו במשהו דהוה כנתבטל קודם פסח וכמו דלא קנסו בחמץ של נכרי לאחה"פ אף שישראל עבר בב"י כדאמרינן בירושלמי לר' יונה כן לא אסרו בחמץ של נכרי במשהו. ובכ"ז סברתם אינה מוכרחת והפמ"ג כ' בר"ס תמ"ח בא"א ס"ק א' דחמץ של נכרי במשהו שכ' עכו"ם שהביא בפסח דבר שיש בו משהו אסור לקבלם דלא בטל ביד עכו"ם ובודאי אין כוונת הפמ"ג דבנכרי ל"ש ביטול שהרי ביו"ד סי' ק"ד מייתי תשו' מהר"ם מלובלין גבי חלב דשייך ביטול גבי נכרי (דלא כרדב"ז) וע"כ הכונה דהוה במשהו. ע"כ אין להתיר לכתחלה אך הכלים שבישלו בהם ודאי כשרים לפסח. וגם התבשילים יש להתיר דהוה ספק משהו ויש לצרף סברא הנ"ל לענין ספק משהו. ובספרי ב"י ס"ט הי' השאלה בנמצא קודם פסח חמץ בבאר והתרתי לשאוב מן הבאר במקום שאין מים מצוי שיש לתלות דקודם פסח כבר נשאבו הפרורין ואין כאן ריעותא משא"כ בנמצא בפסח פרורין יש להחמיר לכתחלה: ג והנה בתשו' בית אפרים ס"ס ל"ה התיר החלב מבהמה של נכרי שאוכלת חמץ בפסח מטעם כיון שהנכרי מאכיל בהיתר לא מקרי נתפטמה באיסור ואני בעניותא הקשיתי עליו בספרי חא"ח בהגהות ומפתחות לסימן ס"ח מש"ס דע"ז מ"ט דמקשה תני חדא פרה תשחט שדה תזרע ותני חדא פרה תרזה ושדה תבור ואמאי לא משני דהא דתני פרה תשחט מיירי בשל נכרי דל"ה נתפטמה באיסור דלנכרי אין איסור להנות מע"ז. ומזה דחיתי הדין הנ"ל. כעת ראיתי שהגאון מהרש"ק סי' ש' הנ"ל התיר ג"כ החלב וכ' דזוז"ג אסור בפסח משום דהוי במשהו וחמץ של נכרי אינו במשהו והיתר זה לא נדחה מגמרא הנ"ל דדוקא חמץ דהוא במשהו משום דעובר בב"י חמץ של נכרי אינו במשהו אבל ע"ז במשהו אף ע"ז של נכרי ע"כ זוז"ג בע"ז אסור אף של נכרי ול"ק מע"ז. אולם כיון שכתבתי דאין סומכין לכתחלה על היתר זה נגד הפמ"ג ע"כ גם לענין החלב אין לסמוך ע"ז לכתחלה. וראיתי דרך אגב בתשובה להגאון מהרש"ק שם שכ' על דברי המקו"ח בס"ס תמ"ה שכ' דע"ז לא בטלה זה דוקא בדבר חשוב והגאון מהרש"ק זצל"ה דוחה דבריו דע"ז ויי"ל לא בטלו אפי' בדבר דאינו חשוב צ"ע דהרי זה מחלוקת ראשונים דהש"ך סי' ק"י ס"ק ד' כ' דגם ביי"נ בחביות דהוי ביבש בעי ד"ח ודוקא בלח במשהו] ופמ"ג מייתי שם דברי הרשב"א בתשובה דגם בע"ז ל"ב ד"פ וכן משמע מדברי המחבר סי' ק"י והטור נקט כגון כוס וכו' משמע דבעי ד"ח עיי"ש והמק"ח גופי' מביא שהוא מחלוקת. ומה הקשה על החו"ד ושמא כוונתו דזוז"ג הוי כלח בלח ובזה ודאי ע"ז במשהו דל"ג מיי"נ:
והנני ידידו: