שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש
קונטרס אחרון · לחלק או"ח ויו"ד סימן ו
ב"ה:
פרעמישלא תרנ"ג:
להרב המאוה"ג החריף ובקי המפורסים מ' יעקב פרענקל זצ"ל האבד"ק צעשינאב יע"א:
בדבר הזובחים דק' אשר קבלו על עצמם למכור בשר לבעלי מלחמה העומדים פרסה סמוך לעיר והם לוקחים בשר אצלם בכל יום וכעת רוצים למכור גם בשבת בחנותם שבתוך העיר ע"י שטר מכירה שימכרו הם לנכרי והנכרי ימכור לבעלי מלחמה:
תשובה כבר ראה כת"ה דברי פמ"ג סי' רמ"ד ס"ק ה' שאינו רוצה להתיר למכור בשר ע"י נכרי בשבת מפני חילול השם אך אם כבר התיר להם גדול אחד בטלה דעתו. והנה בעירנו בעו"ה כבר נהגו להתיר ולא אוכל לאסור עליהם. אמנם יוצא מזה חילול שבת גדול והזובחים מתפרצים ע"י כן ומחללים שבת בעצמם וגם בעלי החנות שואלים למה מותר למכור בשר בפרהסיא ושאר סחורות אף דברים של מאכל אסור ומוכרחים לסגור החנות ואין להשיב להם רק אלו כבר נהגו על כן אם יוכל כת"ה לגדור גדר ולעמוד בפרץ בעירו מה טוב. והנה בדבר מה שכ' הפמ"ג דאיכא חילול השם שביום אידם מקלין שלהם סגור בזה"ז ל"ש טעם זה דגם ביום אידם החניות פתוחות בשעות ידועות למכור בשר גם י"ל דבכה"ג שלוקחין הבשר חוץ לתחום אם הם ב' שותפי' במכירת הבשר יש להתיר דבפמ"ג ס"ק הנ"ל כ' דגם בב' בני אדם ל"ח לחשדא רק דכ' בשם אלי' רבה דבדרבנן אדרבא חיישינן לחשדא אף ברבים וכיון דכאן איכא ב' איסורי דרבנן אחד משום מכירה והשני, משום שהבשר קונה שביתה והוא נותן להוציאו חוץ לתחום והמ"ל כ' בפ"ד מהלכות מלוה ולוה ה"ב ד"ה ואני תמה דמוטב שיעבור על איסור א' דאורייתא בשב וא"ת ממה שיעבור על, ב' איסורי דרבנן בקום ועשה א"כ בב' איסורי דרבנן הוה כדאורייתא וליכא חשדא. אך שם כתבתי בגליון המ"ל דהברטנורא פ"ג דעירובין כ' דבב' שבותין גזרו אף בבין השמשות והוכיח האבן עוזר בחידושיו דזה דוקא אם אינו עובר בבת אחת אבל בבת אחת אם עובר ל"ג בה"ש ובזה מיושב קו' שערי אפרים א"כ אס"ד דב' איסורי דרבנן הוה כדאורייתא אמאי ל"ג והרי המ"ל מיירי בעובר בב"א אך בנ"ד ל"ה בב"א דבשעת שנותן הבשר בהחנות יש חשש מכירה ובשעת שמוציא מהחנות יש חשש תחומין ע"כ נ"ל דהוה כדאו' וע' רמב"ן פ' אמור דלפתוח חנות ולעשות מלאכתו כימי החול בעסקיו הוא איסור דאורייתא. וביארתי הדברים כיון שעושה הרבה איסורין דרבנן הוה איסור דאורייתא. ולפי"ז י"ל כנ"ל דל"ח לחשדא וא' דמכירה לנכרי הוה הערמה בדאורייתא עיין במק"ח סוף סי' תמ"ח שחולק על זקיני הת"ש ועיין עוד בט"ז סי' רמ"ד ס"ק ו' דהיכא דחיישינן לאיסור דאורייתא יותר יש להתיר ועיי"ש שכ' דבמכס התירו משום שהוא הפסד גדול ואינו דומה למרחץ. מ"מ עפ"י סברות הנ"ל לא ניחא לי להתיר כי ח"ו יבואו לחילול שבת ואם אפשר שיעשו שטר מכירה כדת וגם שותפות באיזה חלק באמת לא בהערמה וגם ימכור הנכרי הבשר לאנשי חיל בצינעא לא בפרהסיא בפתיחת החנות יש מקום להתיר אם יש הפסד גדול:
והנני ידידו: