שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש
קונטרס אחרון · לחלק או"ח ויו"ד סימן ג
ב"ה:
פרעמישלא תרל"ז לפ"ק:
להרב המה"ג החריף ובקי כש"ת מ' שמואל באב"ד נ"י האבד"ק ווישנא יע"א: ע"ד השאלה במי שיש לו פועלים נכרים השכורים לשנה שיעשו טאפלין והשכירות שלהם דבר קצוב מכל שטיק והפועלים עושין מלאכה בשבת בבית ישראל אי יאי למיעבד הכי:
א תשובה אם עושין בבית ישראל ודאי אסור כמבואר סי' רנ"ב דאפי' קצץ לו דמים דוקא בבית עכו"ם מותר ולא בבית ישראל וכן מוכח מסי' רמ"ד דלפסול אבנים ולתקן הקורות אפי' בביתו של עכו"ם אסור הואיל והוא לצורך מחובר משמע דבביתו של ישראל אפי' בתלוש אסור וכן הוא בירושל' הובא בתוס' ורא"ש וב"י שם אומנים גוים עושים מלאכות ישראל בביתם אבל לא בבית ישראל רשב"א אומר בד"א בקבולת אבל בשכר אסור בד"א בתלוש אבל במחובר אסור. וכן הוא גי' תוס' הרי דאף בקבולת אסור בתלוש בביתו של ישראל דהלכה כרשב"א בזה וכת"ה כ' דבנ"ד הדבר מפורסם שהוא בקבלנות וליכא חשש מראית עין ולכן כ' דמ"מ אסור משום חשש אורחים שיבואו לעיר ולזה י"ל דדוקא כשעושין מלאכה בשוק חיישינן לאורחים אך כשעושין מלאכה בביתו אין שכיח אורחים שיבואו לשם כמ"ש הפמ"ג סי' רמ"ד באשל אברהם ס"ק ד' אמנם אף שהפמ"ג צידד כן לומר בהבנת דברי מג"א אין הדבר מוכרח ובשגם דגם העוברים בשוק שומעים ורואים דרך החלון שעושים מלאכה בבית ישראל ואיכא חשדא. וכת"ה הביא דברי מהרא"י הובא במג"א סי' רמ"ג כפי מה שהבינם ביד אפרים ופמ"ג דהיכא שאין הנכרי נוטל חלק בפירות גופא אם הישראל מרויח ע"י מה שהנכרי עובד בשבת אף אם הנכרי ג"כ מרויח אסור מדינא והביא דברי נוב"י תנינא דלא פי' דברי מהרא"י כדבריהם ובאמת ביארתי הכל בספרי בית יצחק סי' ל"ב אות ז' ושם פירשתי דברי הנוב"י סי' ל"ח והבאתי דברי הח"ס סי' נ"ט דס"ל גם במרחץ להתיר אם יתן לו מכמה הסקות ויהי' בהבלעה וזה ג"כ דלא כהיד אפרים עיי"ש. אשר ע"כ אם כי מכח דברי מהרא"י אין הכרע לאסור בקבלנות בפאבריק מ"מ משום מראית העין הדבר פשוט לאסור בבית ישראל ול"מ מה שהוא מפורסמים אך צריך לשכור לזה בית מיוחד ולהשכירו להפועלים שיהי' מפורסמים שהוא שכור להפועלים והוי כעושין מלאכה בביתם וכן מצאתי בספר מראית העין בשם הגאון מ' ארי' ליב האבד"ק פלאצק בעה"מ ספר גט מקושר שפסק כן להלכת בפאבריק דבעי דוקא שיהיה חדר מיוחד ושישכיר להפועלים החדר בשכירות גמורה כנ"ל:
ב וקצ"ע בענין זה על הנוב"י קמא סי' י"ב שהובא במכתבו שכ' דבחה"מ ל"ח לאורחים כמו שכ' המג"א סי' רמ"ד דבשביעית הקילו וכש"כ בחוה"מ דאפי' להפוסקים דמלאכת חה"מ דאורייתא ל"ח כשבת ויו"ט וקיל כשביעית עיי"ש והרי בסי' תקל"ח מבואר דאם עשו בחה"מ דבר שאינו אבוד קנסו בנו אחריו אף דבשביעית לא קנסו בנו אחריו. וכ' המג"א משום דדמי לעושה מלאכה בשבת דקנסו בנו אחריו הרי דחה"מ חמיר משביעית לענין זה וה"ה לענין חשש אורחים דמי לשבת ודו"ק. וע' תוס' ב"מ צ' ד"ה אבל דחה"מ לענין שבות דאמירה לנכרי דינו כשבת וחמיר משאר איסור לאו ע"כ דברי הנוב"י צ"ע. והנה אף דלצורך מלאכת מחובר אסור אף אינו בביתו של ישראל נ"ל דכ"ז לצורך מלאכת מחובר שלו. אבל בשאלה דידן שעושין הטאבלין למכירה נ"ל דבביתו של נכרי מותר בקבלנות כיון דל"ה לצורך מלאכת מחובר שלו לא מפרסמא מלתא. ובדבר מה שכ' כת"ה אם ימכור לנכרי כל החפצים על שבת אם מותר לעבוד בביתו יפה כתב דשייך במכירה ג"כ מראית העין דמי יודע אם מכר לו והלא הכל רואין שכל ימי השבוע הוא שליט בהטאבלין וע"כ אין אנו מקילין ג"כ לבנות בשבת בית ישראל ע"י מכירה וע' בספרי סי' הנ"ל אות י"ג שהארכתי בענין מכירה על כן אין נ"ל רק שיהי' דירה מיוחדת שאין הישראל משתמש בשום תשמיש בכל ימי החול ויעשה שטר שכירות עם הפועלים שלא יהי' הערמה אך יהי' באמת מושכר להם וכן הי' פה"ק באחד שהפועלים היו עושין מלאכה בביתו ומחיתי בידו וציית לדברינו ושכר עבור הפועלים בית מיוחד בבית נכרי: ג ורגע אזכיר מה שכ' הטו"ז סי' רמ"ג דכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בח"מ אסור דוקא באיסור תורה והוא מדברי תוס' כתובות ס' והמג"א סי' ש"א תמה משבת ס"ד ובספרי אות ח' הארכתי בישוב דברי ב"י ותוס' וכעת נ"ל דמה שקשה על התוס'. והב"י מביצה ט' דמקשה שם לרב דס"ל אפי' בחדרי חדרים אסור מב"ה דס"ל בר"ה אסור בסולם וברה"י מותר ומה קשיא והרי תוס' כתבו בשבת צ"ה דאם אמרינן מתוך בונה ביו"ט ל"ה רק מדרבנן וכיון דחשש להטיח גגו הוא צריך הוא. רק איסור דרבנן ולא ס"ל לרב אפי' בחדרי חדרים אסור ומה מקשה לרב ובמקצת נתעורר הצל"ח במקומו. אמנם יש לישב לפמ"ש בספרי חא"ח סי' פ"ו אות י"ז לפמ"ש הפמ"ג בפתיחה לה' יו"ט פ"א אות י"ט דהיכא דאסור מדרבנן ל"ש מתוך
מדאורייתא. ולפי המבואר בשבת קל"ד במגבן אסור מדרבנן שוב ל"ש מתוך להתיר לבנות ביו"ט מדאורייתא ולכן לבתר דאסרו רבנן מגבן שוב אסור מדאורייתא לבנות ביו"ט ושוב הוי מראית העין להטיח גגו צריך משום לתא דאיסור תורה ומיושב קו' הנ"ל ודו"ק. ומ"מ אין להורות היתר מזה דמשמע מכמה דוכתי דגם באיסור דרבנן אסור אף בחדרי חדרים:
ד ואחרי כתב' זאת מצאתי בתשו' זרע אמת דאתיא לידן סי' ל"א אודות מלאכת המשי התיר בקבלנות אפי' בבית ישראל הואיל, שהוא מפורסים שמלאכה זו נעשה בקבלנות אולי שם מיירי שמפורסמים בכל מקום שמלאכה זו נעשה בקבלנות אבל באינו מפורסמים בכל מקום הלא יש לחוש לאורחים ובגוף הדבר שדן שם להתיר מק"ו דהרי מלאכת מחובר חמור יותר דבתלוש בעי מפורסמים שהוא של ישראל כגון ספינה ובמחובר היינו לצורך מחובר אפילו אינו מפורסים אסור וכיון דמחובר מותר בידוע ומפורסים שדרכו בקבלנות כש"כ במלאכת תלוש בבית ישראל מותר בידוע ומפורסים. אמנם לדעתי אין ללמוד מזה דזה דבבית ישראל אסור בתלוש בקבלנות מותר בירושלמי הובא לעיל ואין להקל בסברות לומר דזה דרכו בקבלנות וזה אין דרכו דלא מצינו לחלק בתלוש בבית ישראל והרי מבואר במג"א סי' רנ"ב דכובסת דרכה בקציצה ומ"מ משמע מדברי הפוסקים דאסור בבית ישראל ואדרבה במחובר דפעמים הבנין צורך גדול יש להתיר היכא שידוע ומפורסמים דדרכו בקבלנות וגם בזה אין מורין להתיר וכש"כ בתלוש דהרי הנכרי יכול לעשות מלאכה זו בבית נכרי או מה שמושכר ביחוד להנכרי על כן אין להתיר רק באופן המבואר לעיל והנלע"ד כתבתי:
והנני ידידו: