אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"ב › סימן קסה

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"ב · סימן קסה

סימן קסד

ב"ה פרעמישלא תרנ"ב לפ"ק:

להרב המופלג מ' צבי אבן מו"ץ בעיר פידבוש:

בדבר השאלה שנשמט ס"ת בעת הגלילה, ונפל צד אחד מהס"ת לארץ בשעה שהותחל לגלול ושניהם המגביה והגולל היו בעלי זרוע ועכ"ז לא יכלו להחזיק עד שנפל לארץ אם צריכין הקהל להתענות וכמה צריכים להתענות: תשובה בעקרי הד"ט חיו"ד סי' כ"ו סכ"ה מביא בשם נהר שלום לגזור תענית בה"ב על אותם שנמצאו בבהכ"נ וגם בתשובת אמרי אש חא"ח סי' ו' מבואר דצריך להתענות בה"ב אך הגאון מהרש"ק בסת"ם ה' תפילין תשובה נ"ה כתב שא"צ הרואים להתענות רק יום אחד. ובתשו' חיים שאל סי' י"ב העלה דמי שנפל ס"ת מידו יתענה יום אחד והרואים אין צריכים להתענות אולם שמע שרב אחד גזר על הרואים להתענות בה"ב על כן נ"ל לדינא דהמגביה והגולל יתענו בה"ב והרואים יתענו יום אחד ואשר יכבד עליו התענית יתן לצדקה כפי נדבת לבו אכן המגביה והגולל לאשר נפל ס"ת מידם אם יקשה עליהם התענית יתענו יום אחד ובעד ב' התעניתים יתנו לצדקה ואין חילוק בין ס"ת כשרה לס"ת פסולה כ"כ בחיים שאל. ואף שלא נפל רק צד אחד מהספר מ"מ מיקרי בזיון לס"ת כדמוכח מפ' המוצא תפילין דר"ש אמר אפי' מונח על הארץ גוללו אצלו שאין לך דבר עומד בפני כתבי קודש אף שאגדו בידו ועיקר התענית הוא משום בזיון ע"כ צריך להתענות. וחתני הרב הגדול מ':

נתן לעווין נ"י הערני דאם נפל הס"ת בשבת יש להקל להרואים דבברכי יוסף יו"ד סי' ש"מ בשיו"ב הביא בשם ספר תפארת למשה דאם נשרף ס"ת בשבת א"צ לקרוע אחר השבת והגם שנראה כמסתפק מ"מ למד כן מדברי הרדב"ז עיי"ש וכן מסתפק בזה בספר משנת חכמים ה' עכו"ם לאו י"ג בצפנת פענח בשמע ברכת השם בשבת אם צריך לקרוע אחר השבת. וכיון דהא דצריך להתענות בנפל ס"ת לארץ נלמד מדין הרואה ס"ת שנשרף כמבואר במשפטי שמואל סי' י"ב שהובא במג"א סי' מ"ד על כן בנפל בשבת א"צ להתענות אחר השבת אך כיון דברכי יוסף למד מדברי הרדב"ז שכ' בח"ב סי' תתל"ח דמת בשבת א"צ לקרוע אחר השבת כיון שהי' אנוס בשעת חימום וכן נראה מדברי הטו"ז ר"ס שצ"ו דמחלק בין חולה שלא היתה דעתו מיושבת דבעת שתשיב דעתו עליו הוה שעת חימום וצריך לקרוע משא"כ כשהיתה דעתו מיושבת רק שהי' מסוכן פטור מלקרוע. אמנם במ"ל פי"א מאבל כ' דמת ביו"ט קורע אחר יו"ט ולא בחה"מ. וכ"כ בתשו' מהר"ם מלובלין סי' ע"ד וה"ה בשבת חייב לקרוע אחר השבת. ואולי יש לחלק בין קרובים לבין העומד בשעת יציאת נשמה דבכה"ג גם המ"ל מודה דהרדב"ז לא קאי רק אעומד בשעת יציאת נשמה על כן הדבר בספק ויש להקל על הרואים שיתנו לצדקה ולא יתענו ויפה העיר. מ"מ כיון שהמנהג להתענות על כן מי שיוכל להתענות יתענה יום אחד ודע דמ"ש מענין מת בשבת ג"כ דוקא לענין עומד בשעת יציאת נשמה משא"כ קרובים חייבים דאין קורעין בלא"ה בשעת מיתה רק אח"כ כמבואר ברמ"א סי' ש"מ. ויש בזה חילוק בין הספרדים לאשכנזים במסגרת השלחן. וד' יצילנו מכל רע:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה