אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"ב › סימן קסד

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"ב · סימן קסד

סימן קסג

ב"ה:

ברעזאן ברכתא לפ"ק:

לבני יחידי החריף הנחמד מ' אהרן זצ"ל:

א ששאלת לבאר לך דברי התוס' במ"ק דף כ' ד"ה מה חג כתבו. הא דלא יליף לאבילות שבעה מויעש לאביו אבל שבעת ימים משום דאין למידין מקודם מתן תורה ע"ש בשם הירושלמי והקשית על דברי הירושלמי והתוס' מכמה מקומות בש"ס דילפינן מקודם מתן תורה בתענית ח' שאסור לשמש בשני רעבון מיוסף. וכן במ"ק ח' אין מערבין שמחה בשמחה ממלא שבוע זאת והמפרש לירושלמי מקשה דברי ירושלמי אהדדי ושם היא יותר פלא איך ילפינן מלבן ועיין תוס' קדושין דף נ"ב גבי קידש שתי בנות דבודאי קידש הגדולה משום לא יעשה כן במקומינו ליתן הצעירה וכו' הרי דילפינן מלבן. ואני מוסיף להקשות מגמ' ע"ז דף ל"ו ע"ב דמקשה על גזירה דזנות האי ב"ד של שם גזור דכתיב הוציאוה ותשרף. ומאי מקשה אם לא ילפינן מקודם מתן תורה. ועיין עוד בתוס' קדושין דף ע"ה ד"ה ורבי ישמעאל שכתבו דילפינן מינה דהוי עשה בביאת נכרי. וזה ילפינן מהוציאוה ותשרף אמת שדברי התוס' צ"ע דהעשה על הב"ד שישרפוהו ואיך ילפינן דהביאה בעשה ואולי כוונת התוס' דמוכח מקרא דהוי עשה דאם לא כן איך דנה בשריפה וע"כ מטעם דבני נח אזהרתן זו מיתתן וגם על עשה נענשין כמו שכתב הרמב"ם בה' מלכים דמה"ט נתחייבו כל בעלי שכם מיתה משום שעברו על עשה מינוי דיינים עיי"ש ועיין במ"ל ועדיין צ"ע בדברי התוס' ועכ"פ מוכח מגמ' ע"ז הנ"ל דילפינן מקודם מתן תורה. ואמנם לדעתי יראה דברי הירושלמי נכונים דהרמב"ם כתב בריש ה' אבל דמה"ט לא ילפינן מויעש לאביו אבל משום דניתנה תורה ונתחדשה הלכה. וזה צ"ע ואין ראיה משבת קל"ה דשם בע"כ נתחדשה הלכה דמקודם לא הי' טומאת לידה:

אמנם כאן באבילות מאן אמר דניתנה תורה ונתחדש הלכה זו ולדברי הרמב"ם ג"כ קשה מסוגיא דע"ז:

ב אבל יש לומר בפשיטות דבאמת אבל אסור בתפילין דנקרא פאר וקודם מתן תורה לא הי' אבילות הפקעה ממצות דלא נתחייבו עוד בתפילין אבל לאחר מתן תורה דנתחייב בתפילין ואי אפשר להניח. דאיך יכהן פאר והוא אסור. ולכן לא ילפינן מקודם מתן תורה דבר המבטלו ממצות מה שלא הי' חייב קודם מתן תורה. ולכן שפיר פסקינן דיום ראשון פטור מתפילין דעיקר מרירות. חד יומא דכתיב ואחריתה כיום מר ובשאר ימים חייב דהוי רק מדרבנן ורבנן לא גזרו אבילות שיהי' פטור ממצות אבל ללמוד מקרא דקודם מתן תורה לא ילפינן. אבל בשאר ילפותות. מה דל"ה נגד המצות ילפינן. וזה נ"ל דבר נכון ובפשיטות י"ל דאבילות מבטלת מת"ת ולדעת קצת פוסקים בטור סי' שפ"ד אסור לקרות אף בדברים הרעים ומבטל מצות ושננתם ע' בר"ן נדרים ח' וזה ל"ש קודם מתן תורה. על כן אין למדין מקודם מ"ת לבטל מ"ע שלא היו מצוים קודם מ"ת (וע' מ"ש בספרי לא"ח סי' י"ב אות א'). והנה אין לומר דאבל הוי מצוה הנאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני ולישראל נאמרה ולא לבני נח דזה לא נאמרה רק דנילף מדנהג יוסף כן בודאי מצוה היא ול"ש לומר כן ואמת דגם בהך דישראלית לאסרה לנכרי. משמע מרמב"ם דל"ה מדאורייתא רק מדרבנן ולא ילפינן מקודם מתן תורה לאסרה מדאורייתא רק מדרבנן ויתפרש בגמ' בע"ז ב"ד של שם גזרו ומ"מ אסור. אבל גוף האיסור לדידן רק מדרבנן. וכוונת הרמב"ם בה' אבל ג"כ דלא ילפינן שיהי' מדאורייתא רק מדרבנן ומיושב קושיתי מע"ז. ואך מה שכתבתי בדברי התוס' לענין אבילות הואיל דנ"מ לענין תפילין ותלמוד תורה הוא דבר נכון:

ג וששאלת בסי' תקנ"א ס"ק י"ב מביא הטו"ז ראי' לסעודת ברית מילה דכולם רשאים לאכול מדאשכחן בפ"ק דמ"ק ששלמה דחה תענית יו"כ בשביל בנין ב"ה ושבת דוחה בנין ב"ה וכש"כ דמילה שדוחה שבת שדוחה הט' ימים שאינו אלא נדר. הנה מה שכתב ששלמה דחה תענית יו"כ בשביל בנין ב"ה ושבת דוחה בנין ב"ה הוא תמוה דשם דחה תענית מקרבנות חנוכת המזבח שדוחה שבת כדדרשינן התם להדיא ועדיף מבנין ב"ה ועיי"ש שאמרו ונקרבי' ולא נאכלו ותי' דאין שמחה בלא אכילה ועכ"פ מבואר דהטעם הוא הואיל ודוחה שבת וכ"ש יוה"כ. ואיך מביא מבנין ב"ה. שמא כוונת הטו"ז כיון דחנוכת המזבח הי' בשביל שמחת בנין בית המקדש ומילה עדיף מבנין בית המקדש ה"ה דשמחת מילה דוחה אבילות דט' ימים שאינו אלא כנדר. ואמנם בגוף הדבר דחנוכת המזבח ונשיאים דוחה שבת צ"ע מגמ' יבמות ד' ה' דבעי למילף דעשה דוחה לל"ת מתמיד ומשני שכן תדיר. והתוס' הקשו דלילפי משאר קרבנות ותי' דכולה חשיבי תדיר לענין מילה הואיל והם בכל שנה. וקשה מקרבן חנוכת המזבח דל"ה בכל שנה ודוחה שבת כדאמרינן במ"ק דף ט'. ואין לתרץ דדורות לא ילפינן משעה דעדיין תיקשי לרב במסכת מנחות דף י"ט דיליף דורות משעה וצ"ע. (וע' בספרי ליו"ד ח"ר סי' נ"ו אות ה' שכתבתי ישוב לקו' זו):

ד במ"ק דף כ"א ע"ב תוס' ד"ה אפילו בא ביום שביעי ממקום קרוב. כתבו א"נ י"ל מקצת היום ככולו ל"ה בלילה לענין שום דבר ע"ש ואמנם ברש"י שבת דף קל"ו כתבו לענין בן שמונת ימים דלאורתא אכלינן מיני' דמקצת היום ככולו וצ"ע אי התוס' פליגא בזה והרי מוכח מגמ' להדיא דלאורתא אכלינן. דלענין שום דבר לא אמרינן בלילה מקצת היום ככולו אך נראה דתוס' לא ס"ל כרש"י בשבת דמותר לאורתא משום מקצת היום דהתורה אמרה שבעת ימים יהי' תחת אמו ולאחר השבעה ימים תיכף מותר ולא בעי כלל מקצת היום ככולו. (וע' תשו' אמרי אש חא"ח סי' ל"ט ומה שכתבתי בספרי ליו"ד ה"ר סי' כ"ג אות ז'. דנ"מ טובא בין פירש"י לפי' התוס'):

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה