אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"ב › סימן קסג

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"ב · סימן קסג

סימן קסב

ב"ה פרעמישלא ישוב ירחמנו לפ"ת:

לחכם אחד:

ע"ד שאלתו שנולד לו בן אחר שבנו הראשון נאסף בדמי ימיו אם רשאי לקרא את שם בנו כשם אחיו לעשות לו שם למזכרת:

א תשובה הנה הביא בשם ספר תורת נתנאל להתיר וראייתו מדברי הימים סי' ג' שדוד קרא לשני בניו אלישמע ולשני בניו אליפלט ופירש"י שמתו הראשונים וקרא השניים בשם אחיהם הרי דמותר לקרות בן השני אחרי בן הראשון שמת. ואמנם לי צ"ע בדברי רש"י שם שפירש"י דאליפלט מת וגם אלישמע וע"כ גם נוגה מת מדלא חשיב בשמואל ב' ה' וא"כ לא נשאר אלא ששה ובשמואל חשיב שבעה שחיו וא"כ דברי רש"י צע"ג. והמובחר לישב זאת דבאמת אלישמע לא מת והיכא דמת הבן מותר לקרות בשמו ממש ואמנם היכא שהבן חי אין לקרות בשמו דאיכא חשש שמא יבא על אשת אחיו שתקרא בשמו. ואמנם אם נקרא בפי כל בשם אחר אין לחוש כמ"ש בתשו' השיב משה: לענין שידוכין מחתן וחמיו סי' ס"ח ולכן קרא דוד לשני בניו שחיו אלישמע ובפי כל הי' נקרא אחד אלישיע והשני אלישמע ושניהם חיו וזה חשיב להו בתרי בשמואל ובדה"י קראם בשמם האמיתי אלישמע. והנה ע"כ צ"ל דאלישמע לא מת אחד דהרי דאלישיע ואלישמע אחד הוא ומדחשיב לשניהם בשמואל מוכח דשניהם חיו וע"כ כהנ"ל:

ב ואמנם לישב דברי רש"י נ"ל דרש"י לא יסבור דאלישמע ואלישיע אחד הוא רק דהי' לדוד בן אלישמע ומת ונולד לו בן שני וקראו אלישמע ושוב נולד לו בן ג' וקראו אלישיע בשינוי ולמען לא ישלוט עין הרע קראו גם נוגה וע"כ ל"ח בדהי"מ אלישיע רק נוגה ונמצא שמתו ב' בנים אלישמע ואליפלט ונשארו אלישמע ואליפלט ואלישיע דחשיב במלכים ובדברי הימים קרא לו נוגה ומעתה דברי רש"י נכונים. ומצאתי תנא דמסייע ביאור הגר"א שכתב ונוגה היינו אלישמע דשמואל ב' רק שט"ס בדבריו וצ"ל אלישיע דשמואל ב' וז"ב ועדיין צ"ע בדבריו דמה זה שכתב וגם אחד מאלו מת דלפי הנ"ל לא מת נוגה רק דבשמואל ב' נקרא אלישיע סוף דבר לא אוכל להבין דברי רש"י:

ג ולדינא הנה בפתחי תשובה סי' קט"ז מביא בשם תשובת אדני פז להתיר אף אם שניהם חיים ושם מביא בשם השמטות אדני פז דהיכא דאחד מת אין לכנות שם בנו השני משום דריעא מזלא ולפענ"ד מה שכתב ליתן שם לבן השני היכא דראשון חי זה ודאי ליתא דיש חשש לענין גיטין דנמצאו תמיד שני יוסף ב"ש בבית אחד וגם לענין ממון וגם מרש"י ד"ה מוכח קצת דדוקא במת מותר ומה שכתב באדני פז דאין ליתן שם דריעא מזלא נעלם ממנו דברי רש"י. ואמנם עכ"ז יש לחוש לריעא מזלא ולפענ"ד ראיה מיבמות כ"ד דאמר רבא אע"ג דבכל התורה אין מקרא יוצא מידי פשוטו מ"מ ביבום ע"כ אמרו חז"ל ויקום על שם אחיו לנחלה ולא לשם ע"ש ולכאו' למה לא חששו חז"ל לקיים גם המקרא לפי פשוטו ולצות שיתן היבם שם הבן הנולד כשם אחיו שמת והרי במלקות דצותה התורה ארבעים יכנו ורבנן בצרי חדא. וכתב הברטנורא דמרים המקל להכות לקיים מקרא כפשוטו דארבעים יכנו ולמה לא חששו הכא לזה וע"כ משום דריעא מזלא שלא הניח בנים ולכן לא צוו לכנות שם וע"כ נ"ל להסכים לדברי עליות אליהו להוסיף עוד שם אחר ולקראו בפי כל שם האחר ובזה אין שום חשש. ואף שכתבתי בתשובה על ספר תשו' השיב משה סי' הנ"ל שכתב דאם מוסיף שם אחר לא מקרי שמותיהם שוות ואני כתבתי דהתוס' בגיטין בדף כ"ד הקשו בהא דאמרינן שנים ששלחו שני גיטין ושמותיהם שוות והרי אינו מוכח מתוכו ותירץ שהי' כתוב סימן ושכחו הסימן הרי אף שיש סימן מ"מ קרא במשנה ושמותיהם שוות וע"כ מוכח כן מקידושין במקדש ע"מ ששמו יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון מקודשת הרי דזה ל"ה שינוי מ"מ הרי הר"ן חולק על התוס' גיטין כ"ד וס"ל משמעות שמותיהם שוים משמע לגמרי ועוד דהרי אם רוצין לקרוע גזר דין משנין שם והיכא שמוסיפין מקרי שינוי לענין זה ה"ה לענין ריעא מזלא אין לחוש אם מוסיף שם אשר בו נקרא בפי כל אין כאן בית מיחוש:

ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה