שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש
יו"ד ח"ב · סימן קנג
ב"ה פרעמישלא תר"ן:
להרב המופלג החריף החכם השלם מ' טובי' קלאר נ"י מובארב כעת: בפאריז הבירה:
בדבר השאלה באחד אשר אשתו שבקה ל"ח ונתן להגבאים סך מסוים בעבור הקרקע לקבורה וזה חודש ימים שנקברה וכעת נודע לו ששם המנהג שמניחין זע"ז ואין בין קבר לקבר וא"ו טפחים רק מניחין סלע בין קבר לקבר וכעת כבר מונח מת אחר על קבר אשתו ובעל האשה רוצה לפנותה לקבר אחר שיתן מחיר הרבה מעות והוא קבר מיוחד ואם יפנה יצטרך לפנות גם המת שנקבר למעלה ושאל אם נכון לעשות כן:
תשובה הנה בטור ובש"ע יו"ד סי' שס"ב כתב אין נותנין ב' ארונות זע"ז ואם נתן כופין העליון שיפנה ואם יש ביניהם עפר ו' טפחים מותר. וכתב הש"ך סק"ד מיהו אם אי אפשר לקברו בענין אחר שרי וכ' בשבות יעקב סי' צ"ה הא דאין נוהגין האידנא להרחיק לפי שאין הארץ שלנו וכמה השתדלות צריכים בכל המקומות ליתן לנו קצת מקום ודי לעמוד בשלנו במקום מצומצם עיי"ש. אמנם בק"ק פאריז שמניחים סלע בין קבר לקבר נ"ל הטעם פשוט כי טעם ההפסק הוא מחמת ב' דברים חדא משום דצריך שיעור תפיסה לכל קבר וקבר והוא ששה טפחים וזה בכלל בזיון המבואר בב"י אם לא ירחיקו. וטעם הב' שלא יפלו דופני הקבר וזה רק בין קבר לקבר משא"כ בזה ע"ג זה לא חיישינן לנפילה רק משום תפישה ודעת הרמב"ן הובא בחכמת אדם בקונטריס מצבת משה סי' י' דל"ב משום תפיסה רק ששה אצבעות ואף הפוסקים דשיעור תפיסה הוא ו' טפחים מ"מ זה דוקא בעפר משא"כ בסלע הלכה כרשב"ג בב"ב דאמר הכל לפי הסלע וא"צ בין קבר לקבר ו' טפחים וה"ה בקבר ע"ג קבר ואף דמהרמב"ם פכ"א מהלכות מכירה משמע דאין הלכה כרשב"ג אך מדברי הב"י סי' שס"ב ומסתימת לשון הש"ע שכתב סתם דופן הקבר מבלי תת קצבה משמע דפסק כרשב"ג כמ"ש בתשו' ז' ח"צ סי' קמ"ט עיי"ש ע"כ סומכין בעיר פאריז שדי בהרחקת ו' אצבעות ובסלע בין קבר לקבר עוד י"ל דסומכין אדעת התשב"ץ ח"ג סי' קי"ט שכ' דמן הצד צריך הפסק בין קבר לקבר ו' טפחים דשמא יתקלקלו הקברים ויתערבו ובין קבר עליון לקבר תחתון סגי בג' טפחים עיי"ש. ע"כ חלילה לפנות את המת ממקומו וכש"כ שלא לפנות ב' קברים שכבר קנו מקומם וינוחו על משכבותם בשלום. ולו הגביר השואל ישמעני כי עתה יפזר את הסך הנ"ל ויתן לאביונים ועניים מהוגנים לזכות נשמתה והי' זה שלום:
ידידו: