שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש
יו"ד ח"ב · סימן קנב
ב"ה:
פרעמישלא תרח"ם לפ"ק:
ע"ד אשר נשאלתי בבית התפלה שנחלק מבית הסמוך בחומה גבוה
(פייער-מויער) ובצד החומה אין שום מעשה צעצועים (גמזימס) לשום צד, אמנם בתוך החומה המפסקת בין הבתים נמצאה ארובה הנקרא קוימען המוציאה עשן משני הבתים והארובה אינה מכוסה למעלה אם צריכין הכהנים לצאת מבית התפלה מפני הטומאה שבבית השני:
תשובה נחוץ לדעת איך מוציאה הארובה עשן כי לפרקים הארובה הולכת בעקמומית הגם שעיקר הארובה בנוי' בשוה אבל ארובות קטנות נמשכות והולכות בעקמימות ובמקום שמעלה עשן הולך בעיקום הטומאה הולכת דרך הכירה הפתוחה לארובה ושם העקמימות מאהיל ובאם מהבית השני ג"כ הולך מעלה עשן בעיקום נכנסת הטומאה להכירה הפתוחה למעלה עשן ושמעתי שבקיימענס שעושין כעת הנקראים צילענדער ברוב פעמים הם נמשכים בעקמומית. והנה אף שהתיו"ט רפ"ה דאהלות כ' בשם מהר"ם דעינו של תנור הואיל דאינו עשוי אלא להוציא עשן לא מקרי כלי פתוח ואינו מביא הטומאה רק מדרבנן ולר"ע אינו מביא הטומאה כלל אף מדרבנן. וה"ה לפ"ז בארובה של מעלה עשן מ"מ הא כ' תיו"ט ובלבד שלא יהא באותו נקב כרמון או רובו כדאמר בפ' המצניע דף צ"ה וכונתו למ"ש תוס' שם דף צ"ו ד"ה לעיל דבניקב כמוציא רמון או רובו חשיב כפתח אע"ג דלא נעשה לפתח א"כ בארובה של מעלה עשן הפתח מהכירה לארובה גדולה יותר ממוציא רימון על כן מביא הטומאה לבית. ועוד שהרי הר"ש לא ס"ל סברת מהר"ם ומוקי למשנה דתנור ברפ"ה דאהלות כשאין בעין פותח טפח עיי"ש בתיו"ט א"כ בארובות של מעלה עשן שיש פותח טפח יש לחוש להחמיר. והגם שמהתשובה של הפנ"י הנדפסת בספר האשכול סוף הלכות טומאת כהנים יש ללמוד קצת קולא בדין זה מ"מ דבריו צ"ע שם כמ"ש בנחל אשכול 189 אות ט' ועוד כפי הנראה עיקר סמיכת הפנ"י שמתיר הביבין שמתחת לארץ (קאנעלע) על דברי הרמב"ם שפי' המשנה דתנור רפ"ה מאהלות הנ"ל שעין התנור הוא הנקב אשר בשפלות הארץ והוכיח מזה שאין טומאה נכנסת ממקום למקום תחת תחתית הקרקע וע' חת"ס סי' ש"מ מ"ש על תשובה זו והיתר זה ל"ש בארובות של מעלה עשן הנ"ל על כן הכהנים צריכים ליזהר מפני הטומאה שבבית הסמוך כנלע"ד: