אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"ב › סימן קמא

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"ב · סימן קמא

סימן קמ

ב"ה:

פרעמישלא תר"נ לפ"ק:

שפעת ברכה והצלחה לכבוד ח"א וחביבי ה"ה הרב החריף הגביר החכם השלם מ' אהרן בלאנקשטיין נ"י:

שמחתי להשיג מכתבו בד"ת ומה יקר לי להתענג באשישי הפלפול אולם ההכרח לדבר בקצרה:

א מה שהעיר כ"ת ליישב קושית המפרשים על רבינו יקיר הובא בתוס' ע"ז ס"ח דר"ש לא ס"ל כ"ש למכות רק בעינא ולא ע"י תערובות דא"כ מה הקשה בשבועות כ"א ע"ב ואס"ד ר"ע כר"ש ס"ל למ"ל צירוף בנזיר ששרה פתו ויש בו כזית דלמא לא ס"ל כ"ש למכות בתערובות וע"ז כתב לישב דסברת רבינו יקיר דטעמא דר"ש משום אחשביה וזה ל"ש רק באוכל ח"ש דגלי דעתיה שחשוב בעיניו שאין בו כזית ואכלו אבל באוכל כזית ויש בו תערובות איסור אין ראיה שחשוב בעיניו שהרי יש בו כזית אבל באוכל פחות מכזית ויש בו תערובות איסור חייב גם לר"ש שהרי אחשבי' ושפיר מקשי בשבועות אס"ד ר"ע כר"ש ס"ל למ"ל בנזיר ששרה פתו ביין ויש בו לצרף כזית והלא בלא אכל רק ח"ש נמי חייב משום כ"ש למכות. אמנם אם לדין יש תשובה דלא יתכן שאם אוכל פחות מכשיעור ע"י תערובות איסור חייב ובאוכל עוד יותר כגון שאכל כזית בתערובות איסור יפטור לולי קרא דהיתר מצטרף לאיסור וכן באיסורין דל"א היתר מצטרף לאיסור יפטור בכזית ויתחייב בכ"ש ע"י תערובות ולא מצינו זאת וגם בכזית יש חילוק שאם יאכל בב"א כזית בתערובות איסור יפטור דל"ש אחשבי' ול"א היתר מצטרף לאיסור שלא באיסור נזיר ואם יאכל כזית בכדי אכילת פרס חייב שכבר נתחייב בתחלת אכילה. ועוד גם לסברתו עדיין קשה מה מקשה בשבועות למ"ל צירוף והלא קמ"ל טובא דאם אין לצרף כזית ודאי חייב משום כ"ש למכות וקמ"ל דאף אם יש לצרף כזית דל"ש אחשביה מ"מ חייב משום היתר מצטרף לאיסור וע"כ דלא כסברתו:

ב במה שכתב כ"ת על מה שכתבתי בספרי בית יצחק חיו"ד ח"ר סי' פ"ט בסברת רבינו יקיר לפמ"ש הריטב"א בטעמא דר"ש דס"ל כל שהו למכות ול"א כזית אלא לקרבן במכות י"ז וז"ל ורבינו מאיר ז"ל נתן טעם דלמלקות כיון שאכל במזיד אחשבי' להתחייב בכל שהו אבל קרבן שהוא עלאכילת שוגג בעי כזית. וע' בברוך טעם שער הכולל דין א' שכתב ג"כ בסברתו כמ"ש דהיכי דידע שיש איסור לאכלו ויש ראיה שהאכילה חשובה בעיניו אבל בשוגג או שבאמת אין איסור תורה באכילתו כגון ח"ש ע"י תערובת שמותר מן התורה לשיטת קצת פוסקים אין ראיה שחשוב בעיניו. וע"ז הקשה החריף מ' מענדל שהרי ר' יוחנן סבירא ליה שגג בכרת והזיד בלאו חייב קרבן, א"כ בכל שהו שהזיד בלאו ושגג בכרת ידע שיש איסור ואחשבי' וליחייב קרבן. ויפה הקשה לשיטתו דפסיקא לי' דר' יוחנן דס"ל הזיד בלאו ושגג בכרת חייב קרבן קאי אליבא דר"ש ור"ש ס"ל כר' יוחנן אמנם באמת ר"ש לא ס"ל כר' יוחנן דר' יוחנן לא קאי אליבא דר"ש דהמעיין ביבמות דף ג' יליף מעלי' דאחות אשה פטורה מחליצה ויבום וצרתה יליף מלצרור ובדף ח' ע"ב יליף רבי מולקח ולקחה לאסור צרות ולצרור מוקי לה לכדר"ש ועלי' לחייבי חטאת. ולפ"ז לר"ש דמוקי לצרור לשתי אחיות שנפלו ליבום שלא יהא לו לקוחין באחת מנ"ל לאסור צרת ערוה שיש לו כבר לקוחין באחת מלצרור אין ללמוד כדמוכח בגמ' שם דרבי ס"ל לצרור לכדר"ש ומ"מ צריך קרא ולקח ולקחה לאיסור צרת ערוה והכי מוכח מב"ש דס"ל לצרור לכדר"ש כמ"ש ריטב"א דף י"ג וע' בספרי ליו"ד סי' נ"ו אות א' ומ"מ ס"ל צרת ערוה מתיבמת ומעלי' בלא לצרור אין ללמוד צרת ערוה רק ערוה גופא וע"כ ס"ל לר"ש כרבי דיליף מולקח ולקחה ועלי' מוקי לחייבי חטאת שחייבין על זדונו כרת כרבי. וכן כתבתי בספרי חא"ח סי' נ"ב אות ח' דר"ש ס"ל כרבי עיי"ש. ותוס' כתבו בשבת ס"ט ע"א ד"ה כגון ששגג בכרת דלרבי דנפקא חייבי חטאות מגז"ש דעלי' ודאי בעי שישגוג בלאו וכרת דהא כתיב לאו בהאי קרא וכיון דר"ש ס"ל כרבי בעי שישגוג בלאו וכרת כ"כ שפיר קאמר ריטב"א ומיושב הקושיא בטוב טעם:

ג ובזה מיושב מה דקשה בש"ס דשבועות ז' ע"ב יכול על כל טומאה שבמקדש יהא שעיר זה מכפר ת"ל ומפשעיהם לכל חטאתם פסחים דומיא דפשעים מה פשעים שאינן בני קרבן אף חטאים שאינם בני קרבן ומנא ידע בפשעים שאינן בני קרבן והרי בהזיד בלאו ושגג בכרת חייב קרבן אף דהוה פסח להנ"ל ניחא דר"ש אמר שם ממקומו הוא מוכרע ואח"כ אמר יכול על כל טומאה שבמקדש ומשמע דהקושיא לר"ש וכבר אמרנו דר"ש כרבי ובעי שגג בלאו שפיר משני פסחים דומיא דפשעים דלר"ש לא משכחת קרבן בפשע. ובכריתות כ"ה ע"ב אמרינן שם ג"כ חטאים דומיא דפסחים ושם אמר ר"ל הך ילפותא ור"ל כשיטתי' דבעי שגג בלאו. אך מקודם זה אמר רב דימי הך ילפותא ולדידי' אינו מיושב ב דלמא פשעים נמי בר קרבן כנ"ל מיהו בלא"ה מקשה בגמ' דלמא הנך פשעים דמייתי בזדון כבשגגה דד' מביאין על המזיד כשוגב וקצ"ע דלא מקשה בשבועות כן ואין להאריך בזה. ודע דהרמב"ם פ"ו ה"ט מיבום יליף לפטור ערוה מולקח ולקחה. ולכאורה יסבור עלי' לכדרבי ומ"מ ס"ל דהזיד בלאו ושגג בקרבן חייב ולא יסבור כתוס' הנ"ל וע' במפורשי רמב"ם ובערוך לנר יבמות ט':

והנני דודו ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה