אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"ב › סימן קלו

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"ב · סימן קלו

סימן קלה

ב"ה:

פרעמישלא "רנה וישועה" לפ"ק:

להרב הגאון הצדיק מוה' שמעון אלימלך האבד"ק חיראב. (זצל"ה): בדבר האתרוגים הבאים מארץ ישראל אם יש בהם חשש ערלה:

א תשובה בגוף הדין כבר כ' הרדב"ז ח"א סי' תק"פ דאין בהם חשש ערלה. והנה מה שכ' דבשתי שנים ושתי שבתות ויום אחד מעט מן המעט עושין פירות דשתי שבתות ויום אחד חשוב שנה עיי"ש דבריו צ"ע דמי לא משכחת שנטע אחר ר"ה או קודם ר"ה איזו ימים דאז ג' שנים שני ערלה וע"כ צ"ל דלא סמיך ע"ז לבד. ועיקר ההיתר דאחזוקי איסורא לא מחזקינן ועד כאן לא אסרינן ספק ערלה בארץ ישראל רק בכרם של ערלה וכרם אחר סמוך לו וענבים נמכרים חוצה כדאמרינן בירושלמי פ"ג דערלה ה"ז איזה ספק ערלה כרם של ערלה וכרם אחר סמוך לו וענבים נמכרים חוצה לו. ועל היתר זה לכאורה יש לדון דיש לאוקמא בחזקת קטנות כמו בספק בן ט' שכתבו תוס' יבמות ס"ח דיש לאוקמא בחזקת קטנות ה"ה כאן כיון דג' שנים אסור וספק שמא נולד לאחר ג' שנים. אמנם כבר כ' המהרי"ט דחזקה העשוי' להשתנות ל"ה חזקה. וע' בספרי ליו"ד ח"ר סי' כ"א אות ד' על כן ל"ש לאוקמא אחזקת איסור וכש"כ כאן דיש חזקת היתר מכח רוב. עוד כ' רדב"ז דרוב וקרוב הלך אחר הרוב עוד כ' דס"ס אפי' מדאורייתא מותר וכאן יש ס"ס שמא באו מגן שאין בו ערלה ואת"ל שבאו מגן שיש שם ערלה שמא האתרוגים הם מנטיעות אלו שאינם ערלה. וזה צ"ע דהוה ס"ס משם אחד. אולם לפמ"ש הש"ך סי' נ"ז ס"ק ל' דבספק נכנס אמרינן שמא לא נכנס ואת"ל נכנס שמא בכותל נתחכך אף דהוה משם אחד משום דקרוב הדבר טפי שנתחכך בכותל ה"ה הכא דקרוב הדבר דהוי מנטיעות זקנות שפיר הוה ס"ס וע' פמ"ג שם שכ' דל"ב ס"ס המתהפך כיון שע"כ מתחיל מספק שמא אין כאן ריעותא עוד כ' הרדב"ז דמתירין משום כל דפריש מרובא פריש על כן דברי הרדב"ז שרירין וקיימין:

ב ועתה נבוא לדברי כת"ה מ"ש דל"ש כל דפריש הואיל דבעל הגנות לוקחים ממקום קבוע. הנה לחוש שישראל לקח מערלה ל"ח דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן ואף לחוש שמא נטל עכו"ם בפני הישראל ג"כ לא חיישינן דישראל אם ידע מהקביעות לא יקח ממנו ואם לא ידע מהקביעות לא איכפת לן ומה שנמצא ביד עכו"ם מותר משום כל דפריש ומ"ש דהוה דבר שבמנין ול"ב זה ליתא דאנן מתירין משום כל דפריש ולא מטעם ביטול. ומ"ש בערלה ל"מ ס"ס דכל עיקר דמהני ס"ס משום דספקא מהתורה לקולא ורק מדרבנן אסור וכשיש עוד ספק הוה ספק דרבנן משא"כ בערלה דספק אסור מהלכה למשה מסיני מדאורייתא ל"מ ס"ס. הנה לפנינו דעת רדב"ז דמהני ס"ס וגוף הדין תליא בפירוש דברי טו"ז סי' רצ"ד ס"ק שכ' דלכן שינתה התורה לאסור ערלה בא"י מקרא ובח"ל הל"מ שרצתה התורה דבא"י יאסור ספיקא ובח"ל מותר ספיקו. ומזה יש ללמוד דבערלה בארץ ישראל ספיקא מהתורה לחומרא אבל אי אפשר לומר כן לרמב"ם דכל ספיקא דאורייתא לקולא איך נימא דהתורה כתבה בערלה לאסור ספיקא מן התורה הרי בכל התורה ספיקא לקולא. וע"כ דברי הטו"ז נאמרין לשיטת הרשב"א אבל להרמב"ם א"א לומר כן. וע"כ להרמב"ם הי' הלכה בחוץ לארץ ספק מותר אף קרוב לודאי כמ"ש הר"ן ובארץ ישראל קרוב לודאי אסור מדאורייתא אבל ספק שקול מותר מדאורייתא ומהני שפיר ס"ס וע' שב שמעתתא להגאון ר' אלעזר מטריטש שער עשירי אות י"ב מ"ש על דברי הטו"ז ואכ"מ להאריך:

ג והנה א"ש כת"ה דלא בעי דוקא ששים רבוא שיהי' ר"ה רק שיהי' ר"ה ראוי לעבור ששים רבוא הוא נגד רוב הפוסקים ורש"י ותוס' מלבד הפוסקים דלא ס"ל כרש"י ותוס'. הגם דבספרי לאו"ח סי' מ"ב אות י"ב כתבתי לשיטת רש"י דבעי ס' רבוא עוברין מ"מ לענין תחומין אם ראוי לס' רבוא אף שאין ס' רבוא תחומין דאורייתא משא"כ במים שאין ראוי תחומין לאו דאורייתא מ"מ לענין רה"ר לרש"י ל"ה ר"ה, רק אם עוברין ס' רבוא. וכן נראה מתוס' שבת ס"ד ועיין בספרי לאו"ח סי' נ' אות ג' כתבתי דבר פלא בשם תוס' רי"ד פסחים ס"ט וסוכה מ"ג. וכעת פלפלתי בדבריו הרבה:

ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה