אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"ב › סימן קי

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"ב · סימן קי

סימן קז

ב"ה:

פשעמישל תרנ"ב לפ"ק:

להרב הגדול החריף מ' דוד צבי זעמאן נ"י ראב"ד דק':

דוקלא:

ע"ד השאלה בבה"כ שיש עזרה לפני' הנקרא פארהויז והוא דרך כניסה לבה"כ ובצדה יש שם ב' בתים שמתפללים ולומדים שם ונקרא בית אחד תלמוד תורה ובבית ת"ת יש מזוזה. ושאל אם בהפארהויז שהוא דרך כניסה להבתים ולבה"כ אם גם הפארהויז חייב במזוזה ולדעתו חייב כמבואר בסי' רפ"ו סעיף ג' ברמ"א:

א תשובה הנה בעירנו יש ג"כ חצר גדולה ומשם נכנסים להפאליש וגם נכנסים לבית קטן שמתפללים ולומדים שם ובהבית קטן יש מזוזה לפי שלומדים שם ועכ"ז בהפתח שמר"ה נכנסים להחצר אין בו מזוזה לפי שעיקר הכניסה נעשה לבהכ"נ וגם הבית קטן אף שלומדים ומתפללים שם הכל נעשה לבהכ"נ ע"כ הפתח שמר"ה להחצר אין לו מזוזה. ודברי רמ"א סעיף ג' יוצאים מדברי רבינו ירוחם. וז"ל באדם נתיב כ"א. נראה לפ"ז שאותה בהכ"נ ובהמ"ד שיש שם פתחים זו לפנים מזו אחד פתוח לר"ה או למבוי ואחד בפנים פתוח לעזרה (נראה הכונה מבהכ"נ פתוח לעזרה) ובעזרה יש בית לשמש או לש"ץ. הפתח הראשון חייב ולא הפתח שלפנים (הכונה פתח בהכ"נ) כי מהפתח שלפני' ולפנים (ט"ס ותיבת ולפנים מיותר) אין בה בית דירה. והנה בדברי רמ"א שכ' ואם בית דירה בעזרה שלפני בהכ"נ העזרה חייבת לכאורה יש לפרש הכוונה דבתחלה יש בית דירה ודרך שם נכנסין לעזרה ומהעזרה לבהכ"נ ע"כ הפתח שנכנסין מהבית להעזרה חייבת דהרי נכנסין ויוצאין לבית דירה ומבהכ"נ פטורין אך דברי רבינו ירוחם א"א לפרש כן והנה מה שהבאתי ראי' מהחצר שבבהכ"נ דידן אף שהוא אינו מקורה מ"מ שערי חצרות חייב כמ"ש בדגול מרבבה בשם ב"י ורמב"ם וע"כ משום דהוי חצר בה"כ ומ"מ מדברי רמ"א נראה כדבריו ומצאתי בתשובות רח"כ סי' נ"ז שהשואל כתב פי' אחר בדברי רמ"א ורח"כ השיב כדברי כת"ה ומ"מ נראה דזה דוקא בבית דירה ולא בבית תלמוד דהרי להרבה פוסקים גם בהמ"ד פטור ממזוזה על כן אף לדידן דפסקינן שחייב במזוזה מ"מ שיחייב במזחה הפתח הנ"ל שנעשה עיקר לבהכ"נ ומיעוט נכנסין גם לבהמ"ד אין לנו כיון שבבית תלמוד גופי' יש מזוזה וזה הטעם שבקהלתינו אין לפתח השער מזוזה כנלע"ד ומ"מ בלבוב יש בכגון זה מזוזה:

ב מה שהקשה כ"ת על דברי הראש יוסף ריש ברכות שכתב דטבול יום שאכל תרומה בעשה. והפלא שלא הביא דברי התוס' סנהדרין פ"ג וזבחים שכתבו שהוא במיתה וגם בה"א שנסתפקו התוס' לא נסתפקו רק במיתה אבל בלאו ודאי עובר יפה הקשה ועיין במל"מ פ"ז דתרומות דמייתי דברי התוס' דטבול יום במיתה וכ"כ בסמ"ג ועל צד הדוחק נ"ל דהראש יוסף קאי לתנא דפליג עלי' דתנא דבי ר' ישמעאל ביבמות ע"ה ע"ב דס"ל עד אשר יטהר עד דמייתי כפרה ולדידיה ליכא לאו בטב"י דלאו בר כפרה ורק מובא השמש וטהר יליף דטב"י אסור קודם הערב שמש בתרומה וזה ל"ה רק עשה כדמוכח מתוס' יבמות שם ד"ה דאי ולענין תרומה ל"ב ב' פסוקים חד ליולדת וחד לזב ומיותר ובא השמש ויליף טב"י היכא דלאו בר כפרה ושמא י"ל דהתוס' הקשו ביבמות ע"ה ד"ה והכתיב בכל קדש לתנא דפליג אתנא דב' ר' ישמעאל דצריך ב' קראי בקדשים חד בזב וחד ביולדת ובתרומה ליכא קרא רק ביולדת בכל קדש לא תגע מנ"ל בזב דלא יליף מיולדת דמרובה טומאתה ומ"ה ס"ל לראש יוסף דבזב ליכא רק עשה בתרומה דבא השמש וטהר וכן יסבור הרמב"ם ותי' זה העלה החריף ובקי מ' משה יעקב פעלדשטיין נ"י. אמנם עדיין צ"ע בכ"ז ודע דהיה מקום לומר למ"ד טבול יום דזב לאו כזב דמי קיל טב"י דזב בעל ב' ראיות מטב"י דמת וליכא גביה רק עשה אך עדיין צ"ע: ג והנה אזכיר בזה מה שתמהתי על הרמב"ם פ"ג מביאת מקדש ה"ט שפוסק מחוסר כפורים שנכנס לעזרת ישראל אעפ"י שאינו לוקה מכין אותו מכות מרדות ומבואר דכש"כ כרת אין בו איך אמרינן בזבחים ל"ב ע"ב הואיל והותר לצרעתו הותר נמי לקריו הרי במח"כ אינו חייב כרת. משא"כ בטב"י ואיך נימא מקילתא לחמירתא הואיל ואישתרי וצ"ל לפמ"ש כסף משנה דתליא במחלוקת אי מחוסר כפורים דזב כזב דמי א"כ סוגיא דזבחים קאי למ"ד כזב דמי אך לפמ"ש התוס' ורש"י שם דקאי למ"ד טב"י דזב לאו כזב דמי ה"ה מחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי וצ"ע:

והנני ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה