אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"ב › סימן צה

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"ב · סימן צה

סימן צד

ב"ה:

פרעמישלא תרמ"ג:

להרב המאור הגדול החריף ובקי המפורסים כש"ת ע' פנחס רימעלט כעת אבד"ק חירב:

ע"ד התינוק הנולד בע"ש ויש ספק אם נולד בה"ש כי לא יוכלו לידע בבירור נפשו בשאלתו אם ימול בשבת או ביום א':

א תשובה כבר ראה כ"ת דברי הב"ח הובא במג"א סי' רס"א דאפי' בספק בה"ש אסור לעשות מלאכה וכ' המחצית השקל דל"ה ס"ס שמא יום ואת"ל בהש"מ שמא ג"כ יממא דהוי ספק חסרון ידיעה ועוד דהוי ספק א' כמו שכ' התוס' שם אונס חד הוא וכת"ה העיר דהוי חסרון ידיעה לכל העולם וגם נ"מ בין הספקות לענין שאר דינים שבבה"ש ע"כ הוי ס"ס ודעתו להתיר למול בשבת. הנה מ"ש דיש נ"מ בין הספיקות יפה כתב אך מ"ש לענין חסרון ידיעה הנה הספק אם בין השמשות יממא או לילה הוה ספק לכל העולם אך הספק אם בעת לידת הילד היא לילה או בה"ש הוה חסרון ידיעה ולא לכל העולם דאז הי' אפשר לדעת ע"י בקיאים ואף דעתה א"א להכיר ס"ס כיון דבעת שנולד הספק הי' אפשר להכיר תלי' בהספק שבפמ"ג יו"ד סי' נ"ג אות ט"ו שפתי דעת ויש לחוש לחומרא דל"ה ס"ס עוד נ"ל דלא הוה ס"ס משום דהוה ס"ס דסתרי אהדדי כמ"ש תוס' ב"ק י"א הגע על עצמך אם נולד תינוק בערב שבת ספק בה"ש ספק לילה וביום מחר בשבת נולד תינוק ספק ביום ספק בהש"מ תתיר למול שניהם בשבת שאחריו ובתחלה תאמר שמא נולד בלילה ואת"ל בה"ש שמא בה"ש לילה הוא ואח"כ תתיר השני שמא נולד ביום ואת"ל בה"ש שמא בה"ש יממא א"כ ממנ"פ עשה המוהל איסור ואף דבתוס' ב"ק י"א ב' הספיקות סותרין משא"כ בנ"ד אינו סותר אלא אחד אך בתוס' נדה כ"ז מבואר דאף ספק א' סותר הוה ס"ס דסתרי אהדדי:

ב אולם עדיין י"ל דהוה ס"ס דהנה מהר"ם שי"ף הקשה בב"ק שם דהוכיח הש"ס דאין מקצת שלי' בלא ולד דאל"כ הוה ס"ס והקשה דלמא מש"ה ל"ה ס"ס דהוה סתרי דבט"ו ניקל מס"ס שמא לא יצא בשני כלל ושמא לא יצא בשני רק מיעוט ורוב בראשון ותירץ כיון דבט"ו יש ספק שמא זכר הי' וזה אין סותר לס"ס ראשון הוה שפיר ס"ס דל"ה ס"ס דסתרי עד שיסתרו ב' ספיקות ודבריו תמוהין מתוס' נדה כ"ז הנ"ל ונ"ל לישב לפמ"ש פמ"ג יו"ד סוף סי' ק"י במחודשים אות א' דדוקא אי הספק השני סותר הוה ס"ס דסתרי דהוא עיקר המתיר משא"כ אם יכולין להתחיל באיזה ספק שירצה ואז הספק הב' לא יסתור אף דספק הא' יסתור ל"ה ס"ס דסתרי א"כ בשלמא בתוס' נדה כ"ז ע"כ צריך להתחיל שמא אין כאן ולד ואז הספק הב' סותר משא"כ בקו' מהר"ם שי"ף אנו מתחילין שמא לא יצא בשני ואת"ל יצא שמא זכר ואז הספק הב' אינו סותר וזה כונת מהר"ם שי"ף,. ולפ"ז בנ"ד ל"ה ס"ס דסתרי דנוכל להתחיל שמא בה"ש יממא ואת"ל לילה שמא נולד קודם בה"ש ע"כ ל"ה ס"ס דסתרי אולם בן אחי הרב הגדול מ' גדלי' נ"י העיר דא"כ שוב ל"ה ס"ס דאינו יכול להתהפך דאם נתהפך יהי' הספק הב' סותר בשלמא בהך דמהר"ם שי"ף ע"כ צריך להתחיל שמא לא נולד כלל בשני דאז אינו צריך להתהפך כמש"כ הש"ך משא"כ בנ"ד דנוכל להתחיל באיזה צד שירצה א"כ ממנ"פ ל"ה ס"ס ויפה העיר:

ג' ובעיקר הדבר דהוה ס"ס דסתרי כנ"ל הגם שיש לומר דהולד שנולד בע"ש מוקמינן האם בחזקת מעוברת והשתא ילדה כמ"ש תוס' ב"מ ק' דהחזקה מסייע שנולד בלילה משא"כ הולד שנולד בשבת בה"ש וספק אם קודם בהש"מ חזקה מסייע שנולד בה"ש ומנגדת החזקה לס"ס ולא מהני הס"ס ושוב ל"ה סתרו וכן מצאתי בסידור להגאון מליסא דבספק אם נולד בה"ש או בלילה מותר למול בשבת דמוקמינן אחזקה והשתא הוא דילדה ל"ש לומר כן דכיון דידעינן העת שנולד רק שמסופקין אם הוא יום או לילה ל"ש לוקמי אחזקת מעוברת. עוד י"ל דל"ה ס"ס להתיר למול בשבת כיון דכתיב ערלתו ודאי ולא ספק. אף ס"ס אסור כמש"כ פנ"י לענין ספק ממזר וכן נ"ל דמה"ט לא מהני ס"ס ברה"י ולפמש"כ הפלתי לשיטת הר"מ דמה"ט מהני ס"ס דס' א' מתיר מן התורה וס' ב' מחיר מדרבנן א"כ היכא דהתורה אסרה הספק ל"מ ס"ס:

ד עוד נ"ל דל"מ ס"ס דהש"ך סי' רס"ו כ' לחוש גם בנולד בתחילת הלילה שמא יצא ראשו חוץ לפרוזדור ביום אך שכ' שיש לילך אחר המנהג וכונתו דאף אם התחילה להתקשה ביום מ"מ המנהג להקל. והטעם דמוקמינן אחזקת מעוברת דהשתא ילדה. ולפ"ז בנ"ד כמו שיש ס"ס להקל כן יש ס"ס לחומרא שמא בה"ש יממא ואת"ל לילה שמא יצא ראשו ביום ואף דאין חילוק בין הוציא ראשו ללידה והוה כשם אונס חד מ"מ כיון שכתב בס"ט סי' קצ"ד ס"ק כ"ה בשם פמ"א ומהרא"ה דאם יצא ראשו חוץ לפרוזדור לענין לידה ומילה הוה כילוד. אף שעדיין ראשו בבית הרחם. ולענין שאר דברים ל"ה כילוד עד שיצא לאויר העולם (ע' בתשוב' הקודמת) א"כ הוה ס"ס דיש נ"מ בין הספיקות גם י"ל הנה אלו הי' ספק נולד ביום ס' בהש"מ ס' בלילה אין שום ה"א להתיר. ורק בנ"ד שביום ודאי לא נולד רק ספק בהש"מ ספק בלילה דאז יש ס"ס למול בשבת א"כ כיון שיש ספק שמא הוציא ראשו הוה ספק ביום ספק בהש"מ ספק בלילה. וזה ודאי אין להתיר ולפ"ז בנולד בשבת ספק ביום ספק בהש"מ אולי יש להתיר דהוה ג' ספקות שמא ביום ואת"ל בהש"מ שמא יממא ואת"ל בהש"מ לילה, שמא הוציא ראשו ביום ול"ה משם אחד כדכתיבנא ומ"מ עדיין צ"ע בזה ועי' בסוף הספר לב"ש מ"ש בשם הגאון יעב"ץ בהוציא ראשו. ובתשו' הקודמת הארכתי בזה עוד י"ל דל"מ ס"ס נגד חזקת איסור שבת דבלילה ודאי אסור במלאכה דל"ה זמן מילה ע"כ כשבאה זמן למולו יש להעמיד בח"א כעין שכתב המג"א לענין שבות בה"ש במוצ"ש:

ה' ומה שכתב כת"ה דהוה ס"ס בדשיל"מ וכ' דל"ה דשיל"מ דשיהוי מצוה לא משהינן ע' בדגול מרבבה סי' רס"ו ס"ח שכ' דהוה דשיצ"מ. וכבר תמה עליו בספר היקר יד שאול, אולם מתוס' עירובין מ"ה ע"ב שכ' אע"ג דדשיל"מ הוא מ"מ בעירובין הקילו. והרי קו' התוס' על הפועין שלא בעירוב ומה ראי' מעירוב הרי אין מערבין אלא לדבר מצוה ול"ה דשיל"מ משא"כ תחומין בלא עירוב. ומזה יראה קצת דאף במקום מצוה מקרי יל"מ אך יש לחלק דהתם ל"ה רק שהוי מצוה משא"כ לענין מילה שיהי' שלא בזמנו ועי' בספרי בית יצחק חא"ח סי' נ"ד אות ג' שהארכתי בפרט זה דבמצוה ל"ה דשיל"מ בדברים ערבים. ולדינא אין להתיר למול בשבת אם לא כשיודע בבירור שנולד בלילה ואף ע"י נשים יש לסמוך כמבואר בדברי אמת סי' א' ואם לא יודע בבירור יש למול ביום א':

ו' והנה אם נולד יותר מי"ג מינוטין וחצי קודם צאת הכוכבים יש למול ביום ח' כמ"ש בחכמת אדם ובסידור מהגאון מליסא דלא כמהר"ם אלשקר הובא בש"ך סי' רס"ו. אך דבעינן יותר מי"ג מינוטין וחצי קודם יציאת ג' כוכבים בינונים, ומכוכבים קטנים אין ראי' ע"כ יש להשגיח היטב להבחין שהוא קודם כוכבים בינונים. וכיון שכתב המג"א ר"ס רל"ה שאין אנו בקיאין בין כוכבים בינונים לקטנים ע"כ ההכרח לשער באומד הדעת היטב לידע בבירור. וע' ברכ"י א"ח סי' תקס"ב מדין כוכבים קטנים ואקצר: והנני ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה