אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"ב › סימן לח

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"ב · סימן לח

סימן לז

ב"ה פשעמישל תרנ"א לפ"ק:

לכבוד ידידי הרב הגאון הגדול החריף המפורסם מ' יעקב וויידענפעלד נ"י האבדק"ק הרימלאב:

א השגתי מכתבו היקר וראיתי דבריו אשר כ' ליישב קו' מהרש"א בתוס' חולין ט' בהא דב' נזירין שנטמא אחד מהם דמביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה וכ' תוס' הא דלא מביאין קרבן טומאה בודאי דספק טומאה ברה"י ודאי טמא משום דאחד מהם ודאי טהור ואינו דומה לסוטה והא דמקשה מב' נזירין וא' רואה הו"ל ספק טומאה ברה"ר אף דאינו דומה לסוטה דאחד ודאי טמא משום דמוקמינין אחזקת טהרה שהקשה מהרש"א א"כ ברה"י נמי נוקא אחזקת טהרה כיון דלא ילפינין מסוטה וכ' כת"ה לפמ"ש תוס' נזיר ס"ד דגם במת בספק נגע ספק טומאה צפה טהור א"כ הפירוש בגמ' באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם דהוי טומאה צפה והא דטומאה צפה טהור לא ילפינן מסוטה רק מדכתיב על הארץ ובעי דוקא חזקה לטהר. ובב' נזירין דאחד מהם טמא הוה כבא לשאול עליו ועל חבירו ול"ש לאוקמא בחזקת טהרה ומ"ה שניהם מביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה. אלו תוכן דבריו ודבריו לא נהירין לי אחר מחכת"ה לא מיבעיא לרמב"ם דס"ל דדוקא בשרץ ספק צפה טהור ולא במת כמבואר בדבריו פי"ד משאר אבות הטומאה ולא ס"ל כתוס' וע' במרכבת ובהגהות תוס' דר"ע אות י"ג בנזיר פ"ח ולפענ"ד הרמב"ם הוציא דבריו מירושלמי נזיר פ"ט ה"ב דאמר שם אין ספק טומאה צפה על פני המים טהור אלא שרץ אבל במת כעומד דמי אמנם אף לשיטת התוס' הא דבמת טהור דוקא בידוע שלא האהיל וגם הטומאה לא האהילה עליו וכ"כ בשיטה מקובצת אבל באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם מנא ידע שלא נפלה הטומאה על אחד מהם והאהילה עליו ובס' אהל ודאי טמאין ע"כ א"א לפרש כן דבטומאת שרץ אין הנזיר מוזהר גם בעיקר סברתו שכ' דכיון דשניהם טמאין מדרבנן דהוה כבאו לשאול עליו ועל חבירו ל"ש לאוקמא אחזקה זה ליתא דהרי גם ברה"ר בשני נזירים טמאין מדרבנן כמ"ש המ"ל דהוי כשני שבילין ומ"מ מקשה בגמ' שלא יביאו קרבן טומאה והיינו דמדאור' מוקמינן אחזקתן וה"ה בספק צפה לא יביאו קרבן טומאה:

ב והנה בעיקר קו' התוס' דס"ל טומאה ברה"י יביא ודאי קרבן טומאה. ע' ברי"ט אלגזי ה' בכורות פ"ה דף ע' דפוס פרעשבורג שהביא דהוא פלוגתא בירושלמי דפסחים סוף פ"ח דנזיר שנטמא בס' רה"י ר' אושעיא רבה אמר הנזיר מגלח ר' יוחנן אמר אין הנזיר מגלח דתנינן תמן כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח חייבין עלי' על ביאת מקדש והאריך בזה דלר"י הוה ספק ולר' אושעיא הוה ודאי עי"ש. ואני כתבתי בספרי חיו"ד סי' קל"ג אות ג' דטעמא דמ"ד אין חייב על ביאת מקדש בספק טומאה ברה"י משום דבחולין ט' אמרינן הלכתא גמירא לה מסוטה. ומבואר דהוא הלכה למשה מסיני ורמב"ם פ"ג מביאת מקדש הי"ג פוסק דאין חייב על ביאת מקדש רק בדבר המפורש בתורה וע' כ"מ שם סוף הלכה דאהלכה למשה מסיני אין חייב על ביאת מקדש ומה"ט ס"ל לר"י דאינו חייב על ביאת מקדש ולעולם קרבן טומאה י"ל דחייב כתוס'. ואמנם תוס' ס"ל בשבועות י"ט ד"ה הלך דאספק רה"י חייב על ביאת מקדש ודברתי מזה שם בענינים שונים. וכעת נ"ל לבאר סברת ר"י דא"ח על ביאת מקדש דהנה פליגי בגיטין ס' ע"ב ר"א ור"י וס"ל לר"א תורה רוב בכתב ומיעוט על פה ור' יוחנן אמר רוב על פה ומיעוט בכתב ובודאי פליגי בזה דר' אלעזר ס"ל דבר הנלמד מי"ג מדות או שיש לו סמך במקרא הוה כדברי תורה שבכתב ולכן אמר רוב בכתב ומיעוט בעל פה ור' יוחנן ס"ל דדבר הנלמד מי"ג מדות או שיש לו סמך או שהוא מהלכה מקרי דברי סופרים או תורה שבעל פה ולכן אמר רוב על פה ומיעוט בכתב וכן שמעתי שכן כתב בתשו' באר שבע והובא בריש פתיחה כוללת בפמ"ג בא"ח וכיון דר' יוחנן ס"ל דבר שיש לו סמך מקרי תורה שבע"פ ה"ה ס' טומאה ברה"י דהלכתא הוא לילף מסוטה ל"ה דבר מפורש בתורה ומ"ה אינו חייב על ביאת מקדש בספק ברה"י וזה דבר נכון:

ג והנה אזכיר בזה בדבר המבואר בכסף משנה פ"ו מאבות הטומאה ה' ט"ז שאין טמא נטהר אלא בעליותו מהמים לא בעודו בתוך המקוה שהוא חידוש גדול, ונ"ל ראיה מתוס' שבת ל"ה ד"ה וירד ויטבול שפי' התוס' דמשיעלה מתחיל בה"ש והשתא קמ"ל דשפיר טבל. וגרס רש"ל, וקשה לרשב"א דלפ"ז לא הי' לו להזכיר עלי' וכ"כ מהרש"א דהעלי' א"צ להיות מבעוד יום אבל לדברי הכ"מ ניחא דהפירוש ויעלה היינו ויעלה ראשו מן המים דזה צריך להיות מבעוד יום דהוא עיקר הטהרה ול"ק קו' הרשב"א ומזה ראי' להכ"מ ומ"מ גוף הדבר חידוש גדול והנני בשמחה להתענג אתו קצת בלימוד: ידידו אוהבו כנפשו:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה