שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש
יו"ד ח"א · סימן קסח
א ראיתי בירושלמי פ' החולץ הובא בתוס' סוטה מ"ב דלרבנן דאגדתא אשה מתעברת משני בני אדם כאחד. ושם מסיק דלכ"ע מתעברת קודם שנקלט הזרע. וראיתי לבאר הנה אם נודע בודאי שהיא מתעברת משני בני אדם חייב על שניהם על הכאתן ושניהם מטמאין לו והוא מטמא להם. דאמרינן בחולין ע"ט מקצת שה ככל שה וה"ה מקצת אב ככל אב וע' בס' מנ"ח מצוה מ"ח דישראל שבא על חצי' שפחה וחצי' בת חורין דהולד ג"כ חצי עבד וחצי ב"ח ומצד חירות הוא אב חייב על הכאת אביו ואמו וכש"כ בזה דהוה מקצת אב חייב וה"ה דמטמא לשניהם. אך דהדין לא משכחת לה שידעו בודאי שנתעבר' משניהם דדלמא זרע האחד נקלטה דמי יוכל לדעת זאת. ע"כ תמיד הוה ספק אם הוה בן זה. אך לכאו' י"ל דחייב על כל אחד מטעם ס"ס שמא הוא בנו לבד ואת"ל שהוא בן השני שמא הוה משניהם. וכן לענין טומאה יטמא מס"ס לאחד. אך י"ל דהוה ס"ס דסתרי אהדדי דהרי אתה מתירו לטמא לשניהם וכן מיתה תחייב על הכאתו לשניהם מס"ס על כן אין אנו דנין כלל לס"ס רק לספק אחד ואף דהספק אינו סותר רק ספק אחד. מ"מ ל"א ס"ס כה"ג כדמוכח מתוס' ב"ק י"א וע' פמ"ג בקונטרס הס"ס סוף סי' ק"י. ולפ"ז י"ל דנהי דהבן אינו מטמא לשניהם מטעם ס"ס משום דהוה ס"ס דסתרי אהדדי מ"מ האבות מטמאין להבן דס"ס דסתרי אהדדי לא מהני דוקא בחד גברא. אבל בתרי גברא אמרי' ס"ס אף בסתרי אהדדי כמו ב' שהלכו בשני שבילין מטהרין לכל אחד אם בא לשאול על עצמו וה"ה בס"ס אם בא כל אחד לשאול דיינינן לס"ס. וכן משמע במהרי"ט חיו"ד סי' א' למסקנת דבריו דבב' גופין ל"ה ס"ס דסתרי אהדדי ע' לעיל סי' ע"ד אות י"ד ועדיין צ"ע בדין זה (וע' לעיל סי' קס"ח אות ד'). ולכאור' לפ"ז משכחת לה חצי כהן וחצי ישראל בבאו כהן וישראל לאשה אחת פנוי' שנתעברה וכן חצי ממזר וחצי כשר. אך לפ"מ שכתבתי לעיל דאי אפשר לידע בבירור אם נתעברה משניהם לעולם הוה ספק אם הוא כהן או ישראל והא דאמר בסוטה מ"ב בר מאה פאפי וחד נאני. ומזה הוכיחו בירושל' דאשה מתעברת מב' אנשים כאחד על צד הספק נאמר שיכול להיות שנתעברה משניהם ומ"ה הי' גבור גלית הפלשתי אבל לידע בבירור אי אפשר לדעת:
ב ומ"מ צ"ע על זה מש"ס דיבמות במי שלא שהתה אחר בעלה ג"ח ונתיבמה דאמרינן הראשון ראוי להיות כ"ג והשני ממזר מספק דהראשון ממנ"פ כשר הרי משכחת שגם הראשון אינו ראוי להיות כ"ג כגון שלא שהתה כלל אחר בעלה ונתיבמ' תוך ג' ימים למיתת הבעל ויש ספק שמא נתעבר' משניהם ונמצא שהראשון הי' לו מקצת בן ולאו בת יבום היא דכתיב ובן אין לו עיין עלי' ועל כרחך גם מקצת בן פוטר מיבום ונמצא הוא מקצת ממזר ומקצת כשר. ואמאי ראוי להיות כ"ג ודא קו' רבתי. ולכאו' מזה ראי' להנוב"י ק' אה"ע סי' ס"ט דהיכי דלא נקלט הזרע רק לאחר מיתת הבעל בת יבום הוא ונמצא דאף אם נתעבר' משניהם ל"ה מקצת ממזר ומ"ה הראשון ראוי להיות כ"ג אבל כבר כתבתי בתשו' דדברי נוב"י תמוהים. אך י"ל דראשון ראוי להיות כ"ג אף בכה"ג מס"ס שמא הוא כולו בן הראשון ושמא הוא כולו בן השני. ומ"ה ראוי להיות כ"ג ולעולם היכי דהוא בן שניהם הוא מקצת ממזר. ולפמ"ש ח"ז הגאון ר"ע איגר סי' צ' בשם הגאון מליסא דרוב פעמים נקלט ביום א' לא משכחת לה רק בשימש הבעל קודם שמת ובאותו יום ייבם וזה לא שכיח על כן קתני במשנה סתם ושוב הראו ל' בס' ישרש יעקב יבמות ל"ז מפלפל בדברי ירושלמי הנ"ל ואכ"מ להאריך יותר: