אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"א › סימן צו

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"א · סימן צו

סימן צד

ב"ה פרעמישלא תר"מ לפ"ק. בדין חלב הכוי אם אסור מן התורה ובדין ספק חלב או שומן אם אסור מהתורה לשיטת הרמב"ם:

א' בש"ס דחולין דף מ"ג ע"ב אמר עולא ישב לו קוץ בושט אין חוששין שמא הבריא ומ"ש מב' חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן התם איתחזק איסורא וכ' תוס' ד"ה שאני התם דבחתיכה אחת ספק של חלב ספק שומן אע"ג דלא איתחזק איסורא לא איתחזק היתרא אבל הכא מעיקרא הי' בחזקת כשרות וצ"ע דא"כ אמאי הקשה בגמ' מב' חתיכות ומשני התם איתחזק איסורא הו"ל להקשות מחתיכה אחת ספק חלב ולישני הכא איתחזק היתרא. וא"ל דבחתיכה אחת ספק חלב ל"ה רק איסור דרבנן דהרי לדעת תוס' ורשב"א ספק חלב ספק שומן אסור מדאורייתא מספק ולא פליגי בכריתות אי בעינן חתיכה מב' חתיכות רק לענין אשם תלוי:

ב' ונ"ל לתרץ. הנה בתוס' בכורות כ' ע"ב וחולין י"א יבמות קי"ט כ' דבספק בכור ל"ש לומר אוקי בהמה בחזקת שלא ילדה דאדרבה אוקי הולד בחזקת שאינו קדוש בבכורה כמו שהי' במעי אמו. וכ' בשעה"מ בפ"י מטומאת מת בשם מהר"י אשכנזי דמה"ט אמרינין לר"ל ביומא ע"ד דברייתא דמרבה בחלב כוי וח"ש אסמכתא בעלמא דספק חלב מותר מדאורייתא דאיכא למימר העמד חלב על חזקתו כמו שהי' במעי אמו דקיי"ל חלב השליל מותר אפי' בן ט' חי דניתר בשחיטת אמו והשעה"מ הקשה עליו דא"כ אמאי ר"א מחייב בחלב כוי אשם תלוי דל"ב חתיכה מב' חתיכות. והרי היכי דאיכא חזקת היתר לכ"ע אין חייבין אשם תלוי. עוד הקשה דא"כ איך ילפינין דאזלינין בתר רובא מרישא של עולה דניחוש שמא ניקב קרום של מוח דילמא שם הטעם משום חזקה שהי' לולד במעי אמו דאפי' הי' טרפה ניתר בשחיטת אמו וכן קשה אהא דילפינין מפרה אדומה. על כן כ' דל"ש חזקה שהי' במעי אמו רק גבי בכור דבמעי אמו לא קדוש בבכורה אפי' נתנבלה אמו או נטרפה משא"כ לענין טריפות או חלב הכוי דשחיטת אמו היא דמטהרתו ובאם נטרפה האם החלב אסור מבן ט' חי וטריפות פוסל ל"ש חזקה דבמעי אמו. דלא כמהר"י אשכנזי:

ג' וכ' באבני מילואי' סי' ד' אות י"ז דמה שכ' בשעה"מ דבחלב ל"ש חזקה דבמעי אמו משום דשחיטה אמו היא דמטהרתו ליתא דדוקא לר"י דס"ל אוירא גרם ולא חדשים ובנטרפה האם החלב אסור ל"ש חזקת היתר אחלב כמ"ש שעה"מ משא"כ לר"ל דס"ל חדשים גרמו וקודם שכלה חדשיו אפי' נתנבלה האם החלב מותר שפיר יש להחלב חזקה ומ"ה ר"י כשיטתי' ס"ל דחלב כוי אסור מן התורה וקרא ל"ה אסמכתא ויליף מזה דה"ה בח"ש ל"ה אסמכתא. ור"ל כשיטתי' דס"ל בחולין ע"ה דחדשים גרמו. ויש חזקה לחלב הכוי ומ"ה ס"ל דקרא דמרבה כוי וחצי שיעור מכל חלב אסמכתא בעלמה וסוגיא דכריתות דלר"א חייבין על חלב כוי אשם תלוי אזלא לר' יוחנן אלו דברי האבני מילואים. ודבריו תמוהין דזה דוקא ללישנא קמא בחולין ע"ד אבל ללישנא בתרא שם ר"י ג"כ ס"ל חדשים גרמו ובלא כלה חדשיו אפי' נתנבלה האם מותר החלב. רק דפליגי בתלש חלב של בן ט' חי במעי אמו עיי"ש א"כ אס"ד דמוקמינן אחזקה כמו שהי' קודם שכלה חדשיו גם לר"י יש חזקה זו. וסוגיא דכריתות אמאן תרמייה דהרי קיי"ל כלישנא בתרא דחולין וכן פוסק הר"מ על כן דברי הא"מ צ"ע:

ד ומה שנ"ל בזה. הנה בש"ש ש' ה' פ"ו כ' דהסוברים אין מחזיקין מאיסור לאיסור משום דאמרינן כמו קודם שנולד הספק הי' לבהמה חזקה שאם תשחט תהי' מותרת כן לאחר שנולד הריעותא אף בחיים עומדת בחזקה זו שאם תשחט תהי' מותרת והרי נשחטה. משא"כ בספק בשחיטה ל"ש לומר שעמדה בחזקה שאם תשחט תהי' מותרת והרי נשחטה דהרי אתה מסופק אם נשחטה. אבל זולת סברא זאת מחזיקין מאיסור לאיסור. והנה התוס' כ' בשבועות דף כ"ד ד"ה האוכל נבלה דנהי דאיסור אמ"ה לא חל עד שיולד מ"מ עשה שאינו זבוח חל אף במעי אמו להסוברים דוזבחת הוה עשה. ולכאורה קשי' איך כ' תוס' דיש' לבכור חזקה כמו שבמעי אמו לא הי' קדוש בבכורה כן עתה והרי במעי אמו הי' אסור משום עשה שאינו זבוח ומחזיקין מאיסור לאיסור. אך ל"ק דאין כונת התוס' חזקת היתר רק חזקה שאינו קדוש. ובודאי במעי אמו לא הי' קדוש. ומעתה בחלב הכוי. הנה לומר כמו קודם שכלה חדשיו הי' החלב בחזקת היתר כן עתה הוא בחזקתו ומותר משום דזה ל"ה בהמה רק חיה. זה אינו דקודם שכלה חדשיו הי' החלב במעי אמו אסור בעשה שאינו זבוח כמ"ש תוס' בשבועות ומחזיקין מאיסור לאיסור ולומר כמו קודם שכלה חדשיו הי' בחזקה שאם תשחט תהי' מותר כן גם עתה כן הוא זה אינו דקודם שכלה חדשיו ל"מ שחיטת עצמו ולומר כמו קודם שכלה חדשיו הי' בחזקה שאם תשחט האם יהי' הולד מותר כן עתה בחזקה שאם תשחטהו מותר זה אינו דמשחיטת האם אין דנין על שחיטת עצמו. כמ"ש השעה"מ הנ"ל כדמוכח מחולין י"א דהוכיח דאזלינן בתר רובא מרישא של עולה ולא מוקמינן אחזקה כמו קודם שנולד הי' בחזקה שאם תשחט אמו מותר דאין טריפות פוסל כן עומד בחזקה שאם תשחטהו מותר. וע"כ משחיטת אמו על שחיטת עצמו אין דנין על כן ל"ש לאוקמא בחזקת היתר מן קודם שכלה חדשיו: ה אך למה דאמרינן בחולין ע"ד בעי רב הושעיא הושיט ידו למעי בהמה ושחט בן ט' חי אם מהני שחיטה וכ' תוס' ביצה דף ו' ד"ה וכי מה דזה דוקא בכלה חדשיו אבל בלא כלה חדשיו ודאי ל"מ שחיטת עצמו. ובפליתי סי' י"ד הוכיח מתוס' ביצה הנ"ל דנפשטה האיבעי' ומותר מדאורייתא להושיט ידו ולשחוט בכלה חדשיו עיי"ש (וע' לעיל סי' ח"י הארכנו בפרט זה). והנה דין החלב מבן ט' חי שהושיט ידו למעי בהמה ושחט הולד תליא ללישנא ב' דחולין ע"ד במחלוקת בין ר"י ור"ל דלר"י דס"ל שם בתלש חלב מבן ט' חי במעי אמו חלבו כחלב בהמה אף שלא יצא חי לאויר העולם ה"ה בהושיט ידו למעי בהמה ושחט הולד והוציא החלב החלב אסור. ולר"ל דס"ל בתלש חלב מבן ט' חי ממעי אמו והוציא החלב אינו אסור דלא יצא חי לאויר העולם ה"ה בהושיט ידו ושחט החלב שהוציא מותר. ומעתה י"ל דר"י ור"ל בשיטתן אזלי דלר"ל חלב הכוי מותר מדאור'. דנהי דל"ש לאוקמא אחזקה מקודם שכלה חדשיו דאז הי' אסור בעשה שאינו זבוח ולא הי' מהני שחיטת עצמו מ"מ שייך לאוקמא אחזקה כמו קודם שנולד שכבר כלה חדשיו באותו יום הי' בחזקה שאם יושיט ידו למעי בהמה וישחטהו החלב מותר דלא יצא לאויר העולם כן לאחר שנולד עומד בחזקה זו שאם ישחטהו מותר החלב דל"ה בהמה רק חי' ומ"ה ס"ל דקרא הוא אסמכתא לכוי וח"ש. ור"י כשיטתי' דגם קודם שנולד אם יושיט ידו וישחט במעי בהמה החלב אסור. ע"כ אין חזקה לחלב הכוי ואסור מן התורה:

ו ומעתה מיושב מה שהקשיתי בחולין דף מ"ג דהגמ' הקשה לעולא מ"ש מב' חתיכות ואמאי לא הקשה מחתיכה אחת ספק חלב ספק שומן כמ"ש תוס' להנ"ל י"ל דחתיכה ספק של חלב ספק של שומן ג"כ תליא בפלוגתא בין ר"י לר"ל דלר"ל בחתיכה אחת ספק חלב ספק שומן יש חזקת היתר. דאמרינן קודם שנולדה בהמה מחתיכה זו הי' החתיכה הזאת שאנו דנין עלי' בחזקת היתר שהי' יכול להושיט ידו למעי בהמה ולשחוט לולד והי' החתיכה זו ודאי מותרת דאף אם הוא חלב הי' מותר כן עתה עומד חתיכה זו בחזקת היתר והרי נשחט הבהמה. ע"כ לר"ל אינו אסור מן התורה. והסוגיא דכריתות דמבואר דכל ספק חלב אסור מן התורה הוא לר"י. ע"כ לא רצה הגמ' להקשות לעולא רק מב' חתיכות אחת חלב ואחת שומן דזה ודאי אסור מן התורה לכ"ע דמחתיכה אחת שמא כר"ל ס"ל ודוק:

ז הנה כ"ז לשיטת הפליתי שהוכיח מתוס' ביצה ו' דנפשטה האיבעי' דמדאו' מהני שחיטה במעי אמו בכלה חדשיו אבל לפמ"ש לעיל סי' ח"י אות ב' להוכיח מש"ס דתמורה י"ב דל"מ שחיטה במעי אמו שוב לכ"ע אין לחלב חזקת היתר דאף קודם שכלה חדשיו הי' אסור משום אינו זבוח ובמעי אמו לא הי' אפשר בשחיטת עצמו ע"כ בספק חלב וכן חלב הכוי אסור מן התורה מספק בין לר"י בין לר"ל. לפ"מ דפסקינן דוזבחת הוה עשה כדאיתא ברמב"ם בריש ה"ש מ"ע לשחוט מי שירצה לאכול. ושוב חל עשה שאינו זבוח במעי אמו ומחזיקין מאיסור לאיסור (ומה"ט סובר גם הרמב"ם דחלב הכוי אסור מן התורה אף דס"ל כל ספיקות ל"ה רק מדרבנן ומיושב מה שהקשה עליו מהר"ש הובא במהרי"ט סי' א' סוף אות א'). אמנם לשיטת הריב"א דוזבחת ל"ה עשה ול"ל עשה שאינו זבוח חלב יש לו חזקת היתר כמו קודם שכלה:

חדשיו ל"ה לו איסור דאמ"ה ליכא במעי אמו ועשה שאינו זבוח לא ס"ל כן לאחר שכלה חדשיו ויצא לאויר העולם אינו אסור. וי"ל עוד דמ"ה לא הקשה בחולין לעולא רק מב' חתיכות ספק חלב דבחתיכה אחת י"ל דעולא ס"ל דיש לו חזקת היתר דלא ס"ל וזבחת הוא עשה ודוק:

ח ומעתה מיושב שיטת הרמב"ם דס"ל פ"ט מטומאת מת דכל ספק איסור תורה מדאורייתא מותר אף באיסור כרת והר"ן ספ"ק דקדושין הקשה עליו דא"כ בספק חלב אמאי חייב באשם תלוי למ"ד דל"ב חתיכה מב' חתיכות. וע' מהרי"ט ח"ב סי' א' שתירץ דתנאי דפליגי אי בעי חתיכה מב"ח פליגי בפלוגתת הרמב"ם והרשב"א אי ספק אסור מדאורייתא. ולפמ"ש לעיל מיושב שיטת הרמב"ם בפשיטות דבספק חלב ספק שומן. גם הרמב"ם מודה דאסור מדאוריי' משום דאמרינן כמו קודם שנולדה חתיכה זו הית' אסורה בעשה שאינה זבוח. גם עתה אסורה ומחזיקין שהיא חלב, ומ"ה איכא תנא דס"ל דחייב באשם תלוי ומאן דס"ל פטור משום דהתורה לא חייבה רק בחתיכה מב' חתיכות אבל אסור הוא מדאוריי' לכ"ע. ומ"מ אינו חייב חטאת לכ"ע משום חזקה דאף דמחזיקין מאיסור לאיסור ל"ה ודאי רק ספק. ועיין תוס' נדה י"ח ד"ה הלך אחר הרוב ומ"ש לעיל סי' מ"ט אות ג'. והנה דבר זה צריך עיון רב וקצרתי במקום שאמרו להאריך:

ט ובעיקר הדין דחלב הכוי שרצה לומר מהר"י אשכנזי דיש לחלב חזקת היתר והקשה בשעה"מ דא"כ אמאי ס"ל לר"א דחייבין על חלב הכוי אשם תלוי הנה לפמ"ש בפמ"ג בפתיחה לה' טריפות דבספק איסור ויש בו כרת ל"מ חזקה וחילי' מרש"י חולין קל"ד שכ' רש"י דמ"ה ספק איסורא לחומרא ול"מ חזקה משום דיש בו עון מיתה וה"ה בספק כרת. ל"ק מכריתות ושמא בגוף הסברא פליגי ר"י ור"ל ור"י ס"ל חלב כוי אסור מדאורייתא דל"מ חזקה בספק כרת ור"ל חולק. אך באמת כ"ז מדרבנן דרבנן החמירו באיסור כרת דלא מוקמא אחזקה. ובהרחקה יש חילוק בין איסור לאו לכרת כדאיתא ביבמות קי"ט ע"א ברש"י ד"ה מה לי משא"כ מדאורייתא מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת ואקצר:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה