אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"א › סימן עח

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"א · סימן עח

סימן עז

בדבר השאלה שהיו הרבה עופות בחדר גדול ובלילה שמעו קול צוחה ובבקר מצאו שנהרגו ג' עופות:

א תשובה בטו"ז סוף סי' נ"ז מייתי בשם מ"כ דבג' נדרסים יש לאסור את כולם אפי' במקום רחב כי כבר הוחזק עדר זה בנדרסים וטו"ז חולק עליו דאינו דומה לתבשיל שנמצאו בו תולעים דאסור דשם טבע של ירקות לגדל בו תולעים משא"כ כאן שכל בהמה יש לה חזקה ומה יזיק איסור כל אחת לחברתה. ובתשו' מקום שמואל סי' ס"ד ובסי' ס"ו אות כ"ה חולק אטו"ז. והנה במג"א סי' תס"ז ס"ק י"ב פוסק כהטו"ז דדוקא בתולעים דמיני' קא רבו אמרינן חזקה דאיכא טובא משא"כ במידי דאתי מעלמא. אך בחק יעקב ס"ק כ"ה כ' שיש קצת ראי' דלא כטו"ז מש"ס דנזיר דאמרינן ג' הרי זו שכונת קברות משמע דהוה חזקה אף במידי דאתי מעלמא. ולפענ"ד יש ראי' משם להטו"ז דשם אמרי' דוקא אם מצאם ויש בין זה לזה מד' אמות עד שמונה חיישינן לשכונת קברות. הא מצא מתים רבים בגומא אחת שאר השדה בחזקת טהרה כמבואר ברמב"ם פ"ט מטומאת מת ה"א ואמאי ל"ח שמא יש עוד מתים באותה שדה ועוד מבואר שם בבריי' מת שחסר אין לו שכונת קברות וגם בהרג אין לו שכונת קברות וכ' הרא"ש הטעם משום שהוא חסר. וקשי' הרי מ"מ מצא ג' וניחוש שמא יש עוד באותה שדה. וע"כ כהטו"ז ודוק' בג' ידועים או מצאן בתחילה הלכה למשה מסיני דחיישינן לשכונת קברות ואין למדין מהלכה:

ב ואין לומר דאין ראי' משם דתלינן שהם נכרים וקברי עכו"ם אין מטמאין באהל כדאי' בש"ס שם דבחסר והרוג ל"ש טעם זה. וע"כ דהלכ' כך הי' ואין לומר דשוב א"א ללמוד גם קולא מהלכ' דאף מאי מצינו לא ילפינן מהלכ' כדאמרינן בזבחים צ"ג ע"ב איבעי' להו בדם מאי הילכת' היא ומהילכת' לא גמרינן ע"ש. דז"א דע"כ צ"ל דהא דחיישינן שמא יש עוד הואיל ומצא ג' ל"ה רק דרבנן היכא דאיכ' חזקת טהרה. דהרי אף בנדה שראתה ג' זימני והיא תראה מעצמה ל"ה רק וסתות דרבנן וכ' נוב"י משום דחזקת טהרה מתנגד לחזקה זו ורק שמא תראה הוה דאוריי' משא"כ שמא ראתה והא דבשור המועד מוציאין ממון מדאוריי' הוא דכיון דיש חשש שמא יגח מדאוריי' הבעלים פשעו שלא שמרו.. דאף אם שורים בחזקת שימור קיימו אבל זה שנגח ג"פ לאו בחזקת שימור הוא וכ"כ בח"ס יו"ד סי' קמ"ב וכן מה"ט אמרינן בב"מ ק"ו ע"ב פעם א' פעם ב' זורעה שלישית אינה זורעה ולמ"ד בג' זימנ' הוה חזקה רביעית אין זורעה דיש לו לחוש שמא יאכל חגב. וכיון דהקרקע הסמוכה למקום שמצ' ג' מתים יש לה חזקת טהרה ודאי מדאוריי' אין להוציאה מחזקה. כמ"ש הטו"ז הובא לעיל דלכל בהמה יש לה חזקה ורק שיש מקום לומר דניחוש מדרבנן כמו באשה בוסת. ושפיר יש ללמוד מסוגי' דנזיר הנ"ל מדלא חששו מדרבנן להצריך בדיקה בשדה הסמוכ' במצ' ג' מתים בגומא ע"כ גם מדרבנן לא חששו משום דהקרקע יש לה:

חזקה ה"ה בדרוסה דיש לבהמה חזקה והוא מקום רחב יש להתיר הבהמות: ג ובמקום שמואל הקשה מס"ת דמבואר סי' רע"ט דביש ג' טעיות פסולה הס"ת ובאמת אין ראי' משם דשם איכא ריעותא בהס"ת ואיתרע חזקתה. משא"כ בנ"ד כל עוף יש לה חזקה כמ"ש הטו"ז וכן בקרקע ה"ט דל"ח דממקום למקום לא מחזקינן ריעות' וכבר הרגיש בזה הפמ"ג סי' פ"ד בש"ד ס"ק ל"ב לישב קו' הא"מ עי"ש. ומה שדוחה מקום שמואל ראיות הטו"ז מרש"ל הובא בטו"ז סי' פ"ד ס"ק י"ז שכ' סברא זו דהיכא דמעלמא אתי ל"ח שנפל עוד יותר וכ' דכונת רש"ל להתיר אותו המין אבל לא המאכל עצמו שמצאו ג'. והמעיין ברש"ל פ"ג דחולין סי' ק' יראה שאין הכרח לומר כן. ולדעתי נראה אף אם נאסר בתולעים מ"מ בדרוסה יש להתיר. והטעם דבתולעים אף אם נמצא תולע הפרי מותר רק שא"א לאכול מפני התולע שאין אתה נוטלו. ול"ש חזקת היתר כעין שכ' הר"ש ספ"ז דתרומות דבב' קופות ל"ש לאוקמא אחזקה (דההיתר היתר הוא רק שנפל לתוכו איסור) וה"ה בחשש תולעים [וזה דלא כמ"ש בפליתי סי' פ"ד ס"ק ד' דגם בתולעים יש חזקת היתר וע' מ"ש לעיל סי' מ"ח אות ד'] משא"כ בדרוסה דאתה אוסר גוף הבהמה בזה יש חזקת היתר. וכן בהך דנזיר לענין ג' מתים כיון דאתה חושש שמא יש מת בקרקע הסמוכה והקרקע בחזקת טהרה דאם יש שם מת הטומאה בוקעת ועולה והקרקע גופה מטמאה:

ד ודרך אגב ראיתי בחו"ד סי' ק"י ס"ק ו' הביא בשם הר"ש מקינון דבדבר שלא ניכר איסור ל"ה קבוע וראי' מדלא אסרינן לכל העולם ליזרע שמא נחל איתן הוא דהו"ל קבוע. וכ' חו"ד דמשמע מדבריו דקרקע בקרקע שייך ביטול ולפענ"ד ל"ש ביטול קרקע בקרקע דא"כ שדה שאבד בה קבר אמאי טמא ניזול בתר רובא. ועוד דבפי' כ' רש"י בגיטין נ"ד גבי נטיעות של ערלה שנתערבה בנטיעות דמחובר לקרקע ל"ב דהו"ל קבוע כ"ש גוף הקרקע דל"ב עכ"ד הנה יראה מדבריו דקרקע בקרקע ל"ב מדאוריי'. וזה ליתא לפענ"ד דרש"י בגיטין כונתו דמדרבנן לא בטיל דהוה דבר חשוב אבל מדאוריי' לא מצינו דבר חשוב דל"ב. והר"ש מקינן הקשה דמדאור' לא יחרוש בשום מקום דלמה דס"ד הו"ל קבוע דאורייתא. וכן משמע בסוכה ט' ע"ב דגם קרקע בטל מדאור' מדמשני בשחבטן ובטל הסכך המחובר. ובשלמא אי מחובר בטל מדאוריי' מ"ה במצוה בטל אף מדרבנן כמ"ש הטו"ז סי' תרכ"ו לענין ביטול איסור לכתחלה דבמצוה הקילו אלא אי מדאור' ל"ב לא יתכן דבמצוה הקילו כל כך. ומה שהביא ראי' משדה שאבד בה קבר דל"ב הקרקע ליתא דהמת שבתוך הקרקע ל"ב דניכר כל היכא שהיא ול"ה תערובת וטומאת המת בוקעת ועולה ומה שייך ביטול ואולי גם כונת החו"ד דמדרבנן ל"ב:

ה:

סוף דבר כיון דיש ראי' מש"ס וה והמג"א וטו"ז ונקודת הכסף מתירין הלכה כדבריהם ויש להקל בהפס"מ. ולפענ"ד אף הכל בו בשם הראב"ד שמחמיר בפסח בנמצא ג' שעורות דוקא בפסח החמיר כיון דעיקר חמץ בפסח הוא בכרת ובאיסור כרת ל"מ חזקת היתר כמ"ש הפמ"ג בפתיחה לטריפות ובס' ס"ד לענין חלב. ומ"ה אף במשהו דרבנן החמיר בפסח משא"כ בשאר איסורין ודוק. וכש"כ מה שהוסיף במקום שמואל סי' ס"ו אות כ"ה דבנמצא ג' שעורים בתבשיל. אף אם לא נתרככו אסור כל התבשיל משום חזקה דאיכא טובא ושמא נתרככו כיון דהנמצאים לא נתרככו אין כאן ריעותא כלל ואיך נחמיר כל כך בספק משהו דרבנן על כן התבשיל מותר כנלע"ד וד' יצילני משגיאות:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה