אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"א › סימן עו

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"א · סימן עו

סימן סו

ב"ה פרעמישלא תרמ"ג לפ"ק. להרבני המופלג הישיש מ' משה שטערן נ"י דיין דק' רומנאב:

ע"ד השאלה בנחסר דק אחד מן הדקין דעוף שקורין טרייפינע קישקילעך היינו הדקין היוצאין מן הדקין ובסופם הם סתומים ובעוף זה נחסר אחד אבל לא הי' שום נקב וקרקבן מאווזא זו התערב עם שנים אחרות ועוד עם בשר שנמלחו יחד וגם בשל עם תערובות ויש ספק על הכלים מכמה ב"א ויש הפסד מרובה:

א' תשובה הנה הגאון מהרש"ק ז"ל בספר טוטוד"ע תנינא סי' קס"ו, כ' להטריף דממנ"פ אם המה בכלל הדקין הרי נחסר מן הדקין ואם המה בכלל סניא דיבא הרי נחסר סניא דיבא וטריפה. ואולם מצאתי בזכור לאברהם ח"ג יו"ד א"ט מביא שבספר חיים שאל סי' ט"ז הביא בעוף א' שלא הי' לו כ"א סניא דיבא אחד דמהר"ש הטריף והוא חלק עליו ובספר זרע אמת כ' להכשיר ע"ש הרי דהיא מחלוקת הפוסקים ונחזי אנן מאי דקמן ולכאורה יש להוכיח דחסר טריפה דהרי ודאי ניקב טריפה וכל שניקב טריפ' גם חסר טרפה לבד מטחול אך י"ל דדוקא היכא שטריפ' מצד עצמה משא"כ בזה דניקב טרפה. מצד שהרי המאכל והפרש יוצא מדקין לדקין אלו ואם המה נקובין יצא הפרש למעי העוף וא"כ הטרפות מצד שהדקין נקובים ואם אלו הדקין נקובין אינן הגנה להדקין ע"כ י"ל דחסר כשר ובזה יש לישב מה שהקש' בטיב טעם קמא סי' למה בסמפון הריאה שניקב במקום שאין לו הגנות בשר טרפה וסמפוני' שנחסרו כשרים להנ"ל ניחא למה שכ' הפליתי בטעם סמפון שניקב דסוף שעור הריאה יקרע. ע"כ אין טרפות מצד עצמו וחסר כשר ומה שיש להוכיח דטרפה מדאמרו כל טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדו בעוף וכיון דבבהמה חסר מקצת מדקין טרפה ה"ה בעוף דז"א דלכאורה יש להטריף בעוף תרי סניא דיבי כמו בבהמה וצ"ל לשיטת רש"ל הובא בטו"ז סי' מ"ג דאין בכלל זה דכל מה שמנו בבהמ' כנגדו בעוף רק מה שמנו חכמים במשנה י"ל הואיל דתרי סניא דיבא לא מנו במשנה ל"ה טריפה בעוף אך להטו"ז דגם מה שמנו האמוראי' בכלל זה מ"מ י"ל כיון שמצינו חילוק במעיים בין עוף לבהמה. כדאמרינן בדף נ"ח בשני בני מעיים היוצאין מבהמה טרפה כנגדן בעוף. כשרה ע"כ גם לענין תרי סניא דיבי שאמרו שם דטרפה מדרב הונא עוף חלוק מבהמה ולפ"ז בחסר א' ג"כ מותר דאדרבה בתרי הו"ל להטריף לולא דכל האווזות יש להם כן ועוד דהרי בבהמה כשרה באחת ואס"ד דעוף טרפה באחת הו"ל למיחשיב בהדי יתר עליהם עוף מיהו מזה אין ראי' להכשיר דהרי בכלל דכל מה שמנו חכמים בבהמ' כנגדן בעוף ל"ה תרי סניא דיבי בכלל ה"ה בהך דיתר עליהם עוף לא חשיב חסר אחד ולעולם י"ל דטרפה ובשגם לדעתי ל"ה דקין אלו סניא דיבי דאף דרש"י ד' נ"ו ד"ה כנגדן בעוף פירש דהמסס ובית הכוסו' ליתנהו בעוף מ"מ ה"ה דסניא דיבי אין בעוף וזה חלק מן הדקין והרי כרס אין לעוף ורש"י לא חשיב כרס ה"ה סניא דיבא לא חשיב:

ב' ומ"מ י"ל דכשר אף דאין זה סניא דיבי דכיון דלא קתני בהדי' ניטלו הדקין. דטרפה רק דידעינן דטרפה מכח כש"כ דניקבו כמ"ש תוס' דף מ"ב זה דוקא בנחסרו גוף הדקין דהעוף לא יוכל לחיות בלא זה משא"כ בדקין אלו. ובזה יש לישב קו' תוס' דף מ"ב דלא קתני ניטלו הדקין בהדי' במשנה די"ל כיון דבעוף נמצאו דקין אלו דכשר בנחסרו מ"ה לא קתני במשנה כיון דמשכחת בעוף דכשר אך לדינא מי יהין להתיר אם היא בכלל הדקין אך אם היא באמת סניא דיבי יש לדון להכשיר כיון דבבהמה ליכא אלא אחת. ואס"ד דבעוף טרפה באחת איך נחמיר בעוף והרי התו' כתבו דף נ"ו ע"ב לישב השיטה דבטרפחת חמיר עוף מבהמה דמ"ה לא חשיב ביתר עליהם עוף משום דבפלוגתא לא קמיירי ותירץ זה ל"ש בסניא דיבי דל"ה פלוגתא ואף שכתבתי לעיל דכמו דכל מה שמנו חכמים ל"ה בכלל ב' סניא דיבי ה"ה דלא חשיב ביתר עליהם עוף מ"מ לשיטת רש"ל הובא לעיל דכל מה שמנו חכמים הכונה במשנה אבל מה שאמר לוי יתר עליהם עוף נשבר העצם אעפ"י, שלא ניקב קרום של מוח. דין דעוף לא חשיב במשנה. א"כ לאשמועינין גם דין זה דעוף טריפה בסניא דיבי אחד ובבהמה כשר מ"מ גם זה יש לדחות דכיון דתני במשנה בבהמה ניקב קרום של מוח קמ"ל לוי דבעוף ל"ב קרום של מוח. משא"כ סניא דיבי דלא מוזכר במשנה מ"ה גם לוי לא כלל זה ביתר עוף על בהמה סוף דבר אין בידינו להכריע:

ג' ושוב בא לפני לפי שעה תשו' זרע אמת חלק יו"ד כ' בסי' קע"א בקיצור הלכות דב' סניא דיבי בעוף כשר דכל העופות שלנו יש להם ב' סניא דיבי וע"כ כיון לקישקליך אלו:

וגם כ' דאם אין לו אלא אחת כשר והביא ראי' מעינוניתא דורדא דאע"ג דבבהמות שלנו כולהו אית להו מ"מ ס"ל לרוב הפוסקים דכשר עי"ש. וכאן קיצר מאוד דהרי אנן מטרפינין חסרה הורדא וה"ה בחסר סניא דיבי אחד. ואמנם שם בהשמטות סי' ב' לאות קע"א, הרחיב בשאלה זו בדברים מקובלים על הלב. ושורש דבריו דאין להוסיף על הטרפות ואף דמטרפינין חסרה הורדא אף דבגמ' בעי למטריף משום יתרת מ"מ כיון שאמרו בזה. כל הני חויא ברייתא הכי אית להו הרי הזכיר העינוניתא דורדא בגמ' ע"כ יש להטריף בחסרה משא"כ ב' סניא דיבי בעוף לא הוזכר בגמ' ובפוסקים ע"כ אין להוסיף על הטרפות כמ"ש הרמב"ם פ"י משחיט' דין י"ב שכל שאירע לבהמה חי' או עוף חוץ מאלו שמנו חכמים והסכימו עליו בתי דיני ישראל אפשר שתחי' עיי"ש. אלו דבריו ז"ל ועוד מפלפל באריכות. ובאמת כ"ז אלו נודע בבירור דאלו הדקין המה סניא דיבי אבל אולי המה בכלל הדקין וטריפות זה מוזכר במשנה ובניקב:

גם דקין אלו בכלל. ע"כ גם בלשון התוס' שכתבו דף מ"ב דלא תני נטלו הדקין משום דכ"ש מניקב גם אלו בכלל ואף שכתבתי לעיל דאם נאמר דכשר מיושב קושית התוס' מ"מ אין לסמוך ע"ז להתיר אך י"ל דכונת תוס' דכל הדקין שניטלו הוא כש"כ מניקב אבל חסר מקצת מהדקין ל"ה כש"כ מניקב ולא מוזכר בתוס' והכי מוכח מנדקט במשנה חסרה ריאה הלא הוה כש"כ מניקב וע"כ חסר מקצת ל"ה כש"כ ורק ניטל כולו הוה כש"כ ע"כ לא הוזכר טריפות זה בתוס'. ובזרע אמת שם מייתי מספר מחזיק ברכה להגאון חיד"א שמטריף בזה. גם מייתי שם דהרב בספר חיים שאל מסכים להטריף דלא כמו שהביא הזכור לאברהם בשמו ומ"מ הגאון בעל זרע אמת במקומו עומד להכשיר. ואין בידי להכריע אך זה ברור דגם להאוסרים לא הוה רק ספק טריפות ע"כ בשאלה דידי' הבשר שנמלח ודאי כשר הי' דהוה ס"ס כמו שהכשיר הפמ"ג בדיני ס"ס והשבות יעקב וגם על הקורקבן שנתערב לדעת הש"ך לא הוה ראוי להתכבד רק שהטו"ז פוסק כרש"ל דבקרקבן של אווז מקרי ראוי להתכבד ויש דעות דבשר חי לא מקרי ראוי להתכבד כמבואר במחבר שכ' אלא אם הוא מבושלת ע"כ הדבר פשוט דהתערובת כשר והכלים שעכשיו הם אינם בנ"י מותרים אף שנודע הספק בעוד שהיו בני יומן והמקיל בהפס"מ לכבוד שבת גם האווזא אין מזחיחין אותו. וראיתי בספר מסגרת השלחן שהביא כל הדיעות בזה ודעתו נוטה להזרע אמת להכשיר וע' בעיקרי הד"ט. אך מה שהביא במסגרת השלחן אם הסניא דיבי מלא רעי קשה וסתום כשר יש לראות אם לא נתקלקל הבשר ואם נשתנה המראה או אם יטה לצד אחד או יכוף הדק ויקרע העור מחמת זה הדבר לאות שנתקלקל העור וטרפה כמ"ש בעיקרי הד"ט סי' ו' אות ח' בשם ז"א:

והנני ידידו:

הג"ה ביום ה' ח"י אדר תרמ"ה הי' בביתי עוף אשר לא הי' בו דקין ולא הי' חתול בבית ואין במה לתלות והעוף הי' מלא שומן ולא ניכר בו שום חלי ולא הי' אך קצת דק במקום השלל של הביצים והמשרתת אמרה שלא השליכה שום דבר. והמוכרת העוף אמרה שהעוף הי' אוכל ככל העופות והי' אצלה שמנה ימים ולא ניכר שום דבר. והטרפתי העוף וכתבתי זאת לחידוש לפי שבתוס' כתבו ריש אלו טריפות דלא תני נטלו המעיים דנקב טרפה כש"כ ניטל והפוסקים אין מביאים הדין דנברא חסר ובכאן אולי הי' ניטל. דהב"י כ' סי' מ"א דלא משכחת נברא חסר כבד. ותוס' כ' בקדושין נ"ח דמשכחת נברא חסר. אך נברא חסר בני מעיים לא אדע אם משכחת לה רק בנברא חסר מקצתן כבר הבאתי לעיל בתשובה. אמנם בזו השאלה ע"כ צ"ל דנטלו הדקין ולא אדע איך אפשר שתאכל אח"כ ותחי' והנה חפשו בביתי בחורין ובסדקין ולא מצאו ומ"מ אולי המשרתת כזבה וע' תשו' ז' ח"צ סי' ע"ד ע"ז:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה