אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"א › סימן כו

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"א · סימן כו

סימן כה

ב"ה י' שבט תרל"ד פרעמישלא שלום וברכה לכבוד ידידי הרבנים הגאונים הגדולים מוה' יצחק אייזיק שור נ"י ומ' יעקב מאיר שפיעלמאן נ"י ומ' לוי יצחק פרענקיל נ"י היושבים כסאות למשפט בק' באקארעשט יע"א: א יקרת מגילת ספרם הגיעני. בדבר אשר יפרצו מקצתם בק' פרצות להביא שוחט העירה בלי הסכמת הרבנים:

מעכת"ה הדבר ברור ששחיטת השוחטים האלו אסור כנבילה וטריפה ומרק פיגולים והדבר נלמד מק"ו דאם טבח דלא סר סכינו קמי' חכם משמתינין לי' כ"ש דלא ישחוט בלי הסכמת הרב מהעיר והגם דבזה"ז אין מנדין אותו במה שלא סר סכינו כבר כ' הכו"פ דטעם דהאידנא ליכא ת"ח ליתא לטעם הרמב"ם דשמא ישחוט בפגימות ורק הטעם שממנים יראים ושלימים וזריזים שייך גם לטעם הר"מ א"כ כשכל העיקר כשהתמנות אינו עפ"י הרב מהעיר והדבר ניכר להיפך דהשוחט אינו ירא ושלם והוא חציץ הדבר ברור דמנדין אותו ואסור לאכול משחיטתו. עוד נ"ל דכיון שכתבו הטעם מפני שחכמים מחלו על כבודם. א"כ כ"ז מה שלא הראה סכינו דאין זה רק מניעת הכבוד ויכול למחול דרב שמחל על כבודו מחול אבל למנות שוחט נגד רצון הרב הוא בזיון להרב וכבר כ' הריב"ש סי' ר"כ בשם הראב"ד הובא בכ"מ ספ"ז מת"ת דאף דרב שמחל על כבודו כבודו מחול אבל אבזיוני אינו יכול למחול והובא ג"כ בבר"י סי' ר"מ ביו"ד ע"כ גם חכמים לא יכלו למחול והדבר ברור דבר נידוי הוא ועוד עיין בתשו' כנסת יחזקאל חו"מ סי' צ"ד דאף דבזה"ז אין דין ת"ח מ"מ רב הממונה מהעיר והומחה לרבים וקובע מדרש וישיבה יש לו דין ת"ח ע"כ ל"ש טעם מ"ש דבזה"ז ליכא ת"ח ומצאתי שמהרי"ט בתשו' שהובא בש"ך חו"מ סי' א' באמת מפקפק בטעם זה דל"ש האידנא נידוי דלא סר סכינא. וכ' דהעיקר כטעם כיון שממנים שוחטים ויריאים א"כ כ"ז בשוחט שממונה מהרב דמתא, אבל אם בתחלת המינוי הרב אינו מסכים עפ"י דין בר נידוי הוא ועוד דבזה"ז ידוע שעיקר מינוי הרב הוא להשגחת השוחטים וכבר נהוג בינינו שלא למנות שו"ב בלי הסכמת הרב הוי כקהל שאסרו עליהם. שחיטת הכל חוץ משו"ב הממונה מהרב. וכבר כתב הרא"ש בתשו' דאסור לאכול מאותו שחיטה. ומלבד זה כמה מכשולות בדבר אם הרב לא ישגיח על השוחט ולמי ישאל שאלות והרב לא יורה בהוראות שחיטתו ע"כ הדבר ברור דשחיטת אותן השוחטים הבאים לק"ק בלי הסכמת כת"ה הוא כנבילה וטריפה וחלילה לאכול מזה שום איש מישראל וכ"ז אף אם לא הי' בדבר השגת גבול אמנם אם עוד נוסף לזה יש בו השגת גבול וביחוד אם גרמו היזק לפרנסת הרבנים והבד"צ ושאר הכנסות הקהילה היא גזילה גמורה וא"צ לפנים דשחיטתו אסורה ולא נחשדו ישראל להתגאל בפת בג מאכלות אסורות. וכבר הסכימו לזה כל גדולי הדור במכתב גלוי ע"כ יגהו שביב אשם להכריז שהשחיטה אסורה וישראל קדושים הם יבקשו אוכל למו הנעשה בהכשר ויצייתו לדבריהם לגרש הטבחים האלו מתוך קהל ועדה:

ב ודרך אגב נ"ל בהא דאמרו בחולין היכא דלא נמצאת סכינו יפה ממסמס לי' בפרתי דאפילו לנכרי לא מיזדבין ולא נודע הטעם י"ל כיון דשוחט בסכין פגום נבלה. ואסור למכור הב"מ לנכרי דהוי כמאן דמנחה בדיקולא כמ"ש בת"ח ולכן לא שבקינין לי' שימכור לנכרי שמא ימכור הב"מ. ויעבור בלפ"ע והוא חשוד ע"ז שהרי שוחט בסכין פגום וסובר שכשר הוא. ובהכי נ"ל לישב קו' הרא"ש על הרי"ף שהשמיט הך דרבינא דממסמס לי' בפרתא דאפי' לנכרי לא מזבין. דהפ"ח חולק על הת"ח וכ' דזה דוקא לר"ל דס"ל חולין ל"ג אין מזמנין נכרים על ב"מ אבל לר"ז דחולק שם גם ב"מ מנתנבלה בשחיטה מותר למכור. והרי"ף כיון דלא ס"ל כהך דר"ל דלא הביא דבריו לכן לא פסק ג"כ כרבינא, וס"ל דרבינא סובר כר"ל ומ"ה ממסמס לי' בפרתא. ואנן דלא ס"ל כר"ל ל"פ ג"כ כרבינא. וזה דלא כמ"ש בתשו' ברית אברהם סי' כ"ג ח' יו"ד דרבינא לא ס"ל כר"ל עיי"ש. (הובא לעיל סי' ט"ו אות ה') אך י"ל דאין זה רבינא דש"ס דמנחות כמ"ש הרא"ש פ"ח מסנהדרין ותוס' חולין מ"ח שהי' ב' רבינא עיי"ש:

ג וע"ד הסידור קדושין אשר כתבו מעכת"ה איך שיהינו אצלם בני בלי שם לסדר קדושין בלי רשות הרבנים רע עלי המעשה אשר רבו המתפרצים בק'. ורבה המכשלה בעו"ה.. כמבואר בתשו' שבות יעקב ח"ג סי' קכ"א ובתשו' הסמוכה לזו מהגאון בעל כנסת יחזקאל דרשו נא מעל ספר זה איך שכל גאוני הדור גזרו בחרם ולבשו שריון קשקשי' ובגדי נקם נגד המסדרי קדושין בלי רשות הרב דמתא או המ"ץ. וז"ל הגאון בעל כנ"י ופוק חזי מה עמא דבר וכו' גלל כן אחוה דעה גם אני המקדש אינו בחיבת הקודש והמסדר פרץ גדר ותצמיח לו קוץ ודרדר ואבי הכלה ראוי למתוח על העמוד ולמחי לי' במאה עוכלי בעוכלי דב' רב גוברי יהודאין להאכילם גחלי רתמים ובנידוי וחרמים בקול רמים בחוצות וכרמים כרם עין גדי בכל תפוצות ישראל למען ידעו כי יש אלקים שופטים בארץ וכו' עיי"ש שהוכיח מש"ס ופוסקים דחלילה לסדר קדושין מאן דהו. ומובטחנא ששארית ישראל לא יעשו עולה אם ידעו שיש איסור בדבר. וד' יצמיח השלום בארמנותם וירם קרן התורה בימינו:

ד ופעם אחת נשאלתי על דבר שמכח הממשלה היו השוחטים מוכרחים לשחוט אך לא לבדוק והביאו לבדיקת הריאה שוחט מחוץ לעיר בלי רשות הרב נגד הסכמתו ואסרתי לאכול מבדיקתו מטעם דבדיקת הריאה הוה הוראה ואסור להורות בעיר הוראת איסור והיתר בלי רשות הרב ולהשוחטים הממונים מהעיר הרשה הרב להורות משא"כ להורות בעיר בלי רשות הרב יש איסור בדבר וחלילה לסמוך ע"ז והנני ידידם:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה