אור ברסלב
שות בית היוצר יו"ד › סימן נח

שות בית היוצר· רבי יואל צבי ראטה

יו"ד · סימן נח

סימן נז

בעזה"י ה' לסדר כי יהי' להם דבר בא אלי זמרת לפק"ק חוסד יע"א. שפעת חיים וברכה ושלום לכבוד אנשי הקהל בנאוועסעליצע ני':

כתבכם הגיענו בענין השאלה אשר זה שמונה שנה שכל הקהל שלכם קבלו שו"ב ונתנו לו כתב ע"ז וחתמו אותו רוב אנשי הקהל וכתבו בפירוש שאינם רוצים שיבוא שו"ב אחר לשם לשחוט והשחיטה משו"ב אחר בלי ידיעתו יהי' אסורה להם ועד היום לא נמצא שום שמץ פסול חלילה על השו"ב אלא אדרבא הוא הולך בדרך הטוב והישר ועכשיו נצמח ששני אנשים משם כעסו על השו"ב דשם בלי שום טו"מ רק מחמת שא' ממשפחתם למד אומנות השו"ב ורוצים לקבלו לכאן ולזה גמרו ביניהם שלא לאכול משחיטות השו"ב וקראו את השו"ב הקרוב שלהם ושחט אצלם עופות והשו"ב דשם צווח ע"ז והזהיר להשו"ב הנ"ל שלא יבוא לשחוט כי שחיטתו אסורה ומעתה השאלה אם אתם מותרים לאכול אצל שני אנשים הנ"ל וגם אם מותר לשאול להם כלום כדרך השכנים וחוץ מזה השאלה שהיות ששו"ב דשם יש לו מזה הפסד גדול וטפלי תלוי' בי' שיש לו ששה ילדים קטנים וזהו השו"ב הקרוב מסיג גבולו ומפסידו אם עבור זה שחיתות שלו מותר ואם לאו ע"כ תורף השאלות שלכם בקיצור:

והנה בשאלה ראשונה בודאי אתם אסורים לאכול משחיטות השו"ב הקרוב כיון שאתם אסרתם על עצמיכם הוא נדר וגם אסור לכתחילה לשום ב"ד להתירו כמבואר ביו"ד סי' רכ"ח סעי' כ' דאם נדר ע"ד חבירו בשביל טובה שעשה לו אין מתירין אפי' בדיעבד איכא י"א דלא מהני התרה וכ' הטו"ז שם בס"ק ל' דמבואר בב"י דפועל שקבל מלאכה מבעה"ב מקרי טובה יע"ש ומכ"ש בנ"ד שקיבלו את השו"ב ע"ד כן בודאי אין מתירין בלתי ידיעתו וא"כ ממילא בודאי אתם אסורין לאכול בשר אצל שני אנשים משחיטות השו"ב הקרוב שלהם רק כלים שלהם אינם אסורים ומותר לשאול מהם ולבשל בהם משחיטות השו"ב שלכם כמבואר ביו"ד סי' רי"ז סעי' ט' ובפ"ת בס"ק ד' שמביא בשם תשו' ברית אברהם שכ' בגזירות ציבור שבשר יהי' טריפה אין חשש לאסור הכלים יע"ש שמסיק בזה דבתקנת ציבור אזלי' בתר לשון ב"א והא קיימ"ל דבלשון ב"א אין הטעם בכלל בשר יע"ש:

והנה כ"ז כתבתי מה שנוגע לכם אבל בענין מה שנוגע לשני האנשים הנ"ל וגם מה שנוגע בעין מה שהשו"ב הקרוב מסיג גבילו של השו"ב שלכם לא אוכל לכתוב לפסק הלכה יען שלא שמעתי הטענות שלהם ולצד אחד לבד אינו רשאי לפסוק כידוע רק להראות הלכה תוכלו לעיין בדברי חיים ממרן הגאון והקדוש רשכבה"ג אבדק"ק צאנז זצוק"ל זי"ע בח"ש ביו"ד סי' ז' שכתב שאסור ליחידים לקבל שו"ב לעצמם ולהפסיד להשו"ב הממונה מהקהל מכמה טעמים א' מצד השו"ב הבא להשיג גבול רעהו בזה הוא ממש מסיג גבול ועני המהפך בחררה כמבואר בחו"מ סי' רל"ז לפסק הלכה לענין מלמד. שנית יש איסור גזל להשו"ב החדש ולהשוכרים אותו וכו' שמגרעים לשו"ב הממונה מהקהל שכרו כפי אשר קצבו לו והגוזל שכרו הוי גזלן ממש גם אם אפי' באו בני העיר לקבל שו"ב מחדש' לכל העיר ולתת לו שכר קצוב מכל הנשחט בעיר אם יחידים ממאנים ורוצים לקחת שו"ב לעצמם בודאי אינן יכולים והרוב יכולים לכוף המיעוט במידי דלא אפקעי ממונא אפי' בדבר שאינו למיגדר מילתא כידוע שכן דעת רוב הראשונים והאחרונים מובא בס' משא מלך ובפרט דאיכא מיגדר מילתא דכל א' יבנה במה לעצמו ויוכל לבוא לידי מכשול ח"ו כ"ע מודים דרוב יכולים לכוף להמיעוט ונהי דבתחילות המינוי א' יכול לעכב היינו שיאמר שרוצה באחד ומאיזה טעם אבל לקבל שו"ב לעצמו ולהפרד מהכלל ח"ו עכ"ל יע"ש שמאריך בזה וגם בסי' ח' שם מבאר דהשו"ב שבא לשחוט במקום שיש שם שו"ב מקודם בודאי הוי מסיג גבול ממש רק לאסור שחיטתו עבור זה א"א דלא מקרי אדם חשוד במה שאין איסור ברור בפי רוב העולם כמבואר לענין פסולי העדות בחו"מ סי' ל"ד יע"ש שמאריך בזה ועכ"ז מסיק לבסוף באותו תשובה דהא שאין השו"ב הב' חשוד היינו באם לא התרו בו אבל אם התרו בו שיאסור שחיטתו צריך הב"ד לשאלו ואם לא יאמר טעם ואמתלאי הוגנת הוא פסול לעולם אבל אם יאמר איזה אמתלא הנראית לב"ד אין לאסרו והי' שלום עכ"ל יע"ש ומעתה לפי הדברים הנ"ל תוכלו להבין בענין שלכם לאיזה צד הוא נוטה לדמות הדברים זל"ז רק אין כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום ובעה"ח:

הק' יואל צבי ראטה החופק"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

שות בית היוצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה