שות בית היוצר· רבי יואל צבי ראטה
יו"ד · סימן נה
בעזהי"ת עש"ק שמות תרמ"ז לפק"ק חוסד יע"א שוכ"ט לכבוד הרבני המופלג כש"ת מו"ה נחמן ג"ב ני' בהערמאנשטאדט יע"א
מכתבו הגיעני וכו' וזה שאלתו שקבל מעות סך שש מאה זהו' מן איש א' על עסקיו לחלק ריוח בתורת היתר עיסקא רק שהי' ההיתר עיסקא בע"פ ולא כתב שטר עיסקא רק על הקרן מסך ששה מאות זהו' נתן וועקסיל וכבר נתן לו את הריוח ואח"כ שילם לו גם מן הקרן סך חמשה מאות ושלושי' זהו' והשאר רוצה לעכב מן הקרן עבור הריוח שנתן לו הגם כי הדין הזה אם מותר ליתן ריוח אם המלוה לקח כתב על הקרן לחוד מבואר בש"ך דיו"ד סי' קע"ז ס"ק מ"ט בשם הב"ח דאם בע"פ בפני עדי' דמוציאין ממנו אפי' בע"כ והרג"מ האריך שם ומסיק דלכתחלה אסור לעשות כן אבל אם עבר ועשה חייב הלוה ליתן הריוח רק הפ"ת שם ס"ק ו' מביא בשם תשו' הרא"ש דאם כתב רק הקרן בשטר אפי' אם הלו' רוצה ליתן אסור ליקח ממנו עכ"ל. אמנם אין הנידן שלו דומה לראי' לדברי הרא"ש שמביא הפ"ת משום דתשו' הרא"ש איירי שהתנאי הי' בלי עדי' דז"ל תשו' הרא"ש שמביא הפ"ת ובנידן זה שכתבו הממון בשטר וכל האחריות על שמעון לא יטול ראובן מן הריוח כלום אעפ"י שהתנה שיחלקו ביניהם הריוח וההפסד מ"מ כיון שלא נכתב התנאי בשטר ויוכל ראובן לגבות כל הממון בשטר וכו' ולזה אסור ליקח מן הריוח כלום וכו' עכ"ל והנה כ"ז אם אין עדים על התנאי אזי שפיר יוכל ראובן לגבות כל הממון בשטר משא"כ כשהתנאי הוא בפני עדי' בודאי לא יוכל לגבות כל הממון בשטר אפי' אם יהי' הפסד כיון דאיכא עדים על התנאי שאם יהי' הפסד יפסיד גם המלו' וא"כ הוי כאלו נכתב התנאי בשטר כדברי הב"ח הנ"ל דהיכא דהוי התנאי בפני עדים הוי כאלו מפורש העיסקא בשטר ומוציאין אפי' בע"כ והגם שבטו"ז שם ס"ק ל"ג משמע דאעפ"י שיש עדים לזה שנעשה בעיסקא מ"מ כיון שיש שטר מכבר והתנאי אינו מבורר רק בע"פ וכיון שיש צד לפנינו שיוכל לגבות הקרן במילואו אף שיהי' הפסד הנ"ל קרוב לשכר ורחוק להפסד ומ"ה אסור יע"ש. וע"ז כבר מבואר היטב תשובה בדגמ"ר דכשם לגבי יתמי קרוב לשכר אם ימות המלוה כך הוא רחוק מהשכר אם ימות הלוה ובפרט כשיש עדי' בודאי לא יוכלו להכחיש לא הריוח ולא ההפסד יהי' איך שיהי' הוי הטו"ז יחיד לגבי הש"ך בענין זה והב"ח והדגמ"ר שהמה רבים ובודאי הלכה כרבים:
ומה שרוצה לדמות להאי מוגרמת בגמ' דב"ק דף צ"ט המובא בטו"ז ובנקוה"כ ביו"ד סי' י"ח ס"ק ח' דלענין ממון אינו יכול להוציא דלמא הלכה כר"י אינו דומה דבשלמא התם הוי חזקת ממון ומספיקא ל"מ מחזקת ממון כיון דיכול לומר קים לי כמאן דפסק דאינו פטור אבל דכא לענין ריבית מביא בס' עצי לבונה בשם שע"ד שכ' דלענין א"ר אי הוי פלוגתא אי הוי ריבית או לא כיון דהוי סדר"ב אזלי' לקולא ואף דבממון ליש כן היינו מטעם חזקת ממון והכא דהלוה נתחייב מעצמו מרצונו הטוב ל"ה חזקת ממון גבי' רק דאיסור ריבית רביע עלי' ונגד האיסור שוב הוי סדר"ב ולקולא ומחיוב הלו' ליתן לו יע"ש. ובפרט דאיכא כאן עוד ספק כיון שכבר נתן לו הריוח רק שעתה רצה לנכות לו מן הקרן דאיכא דעה א' בסי' קס"ו סעי' ג' דלא יוכל לנכות לו בא"ר והגם שהרמ"א כ' שם דהעיקר כדעת האחרת דמנכינן לי' מ"מ מידי ספיקא לא נפקא וחזי לאצטרופי לדעת הרבים הנ"ל דלא מיקרי ריבית ותו אין לי פנאי כעת מלכתוב יותר דברי אוה"נ ה"ק יואל עבי ראטה החופק"ק הנ"ל