אור ברסלב
שות בית היוצר יו"ד › סימן לד

שות בית היוצר· רבי יואל צבי ראטה

יו"ד · סימן לד

סימן לג

שנית להנ"ל:

כתבך הגיעני לששון ולשמחה וכו' יען כי ראיתי שאתה מפלפל להבין את דברי ואנכי הרואה שלא עיינת כל הצורך מחמת היית נחוץ לדרכך לשלום ע"כ אמרתי אקח פנאי להשיבך בקיצור רק תעיין היטיב. בראשון מה שכתבתי דחלב שבגדי אינו ראוי' לבטל במים כמו החוטין שאינם בטלים כמו שהביא רמ"א גבי בגד שהשתי של משי אינו דומה דבשלמא גבי חוטין שאני משום שהם חשובים ולכך לא בטלי כמו שכ' הבאה"ג שהבאת שכ' בשם הסמ"ג דטעמא דחוטין שאינם בטלים הוא משום שהם חשובים משא"כ גבי צמר רחלים שאינם חשובים בטלים בצמר גמלים משום שאין איסור בתערובותן וא"כ חלב שבגדי למה לא יבטל במים במה שאין אוסר בתערובותן מה חשיבות יש בהחלב שיהי' דומה לחוטין שלא יובטל ומפני מה לא ידמה לצמר רחילים שיובטל במים ועיין בנוב"י מה"ת סי' קפ"ו שעמד בזה על הסמ"ג דמה חשיבות יש בחוטין שלא לבטל ורצה ליתן טעם לדעתו של סמ"ג בדרך רחוק ודחוק ומביא בשם הרא"ש דטעם דחוטין לא בטלין משום שהוא ניכר אבל באינו ניכר אפי' חוטין בחוטין בטלין עיי"ש ומכש"כ כאן בחלב במים בודאי ראוי להיות בטל ובל"ז לא הבנתי כלל דברי הנוב"י שם שרצה לומר דהיתר בהיתר אינו בטל אפי' במקום דלא נעשה בתערובות איסור ובלשון התוס' והרא"ש ותשו' הרשב"א מבואר בפירש שכתבו דלכך בכלאים אינו בטל משום ששניהם היתר ונאסרים ע"י תערובותן כך אסור המרובה כמו המיעוט עכ"ל וא"כ מוכח בפי' היכא דאינם נאסרים בתערובתן בודאי בטלים ותעיין היטב ותראה האמתי:

ומה שכתבת דכיון שנכבש הגדי בחלב ונתן בו טעם כשמבשלו אח"כ במים אינו יוצא טעם החלב אלא ע"י בישול ואז נאסור כבר הגדי ע"י הבישול ושכחת שאינו נקרא בישול אלא כשיתבשל כמאב"ד שהיא לכה"פ כשליש בישולו ומקודם לזה כבר יוכל לצאת ע"י רתיחת הרוטב ואפי' כשעדיין אינו רותח יותר מרתיחת כ"ש שאינו מבשל אלא מפליט ומבליע ואח"כ כשיתבשל כל הצורך לאיסור בישול כבר בטל טעם החלב שבגדי במים ואין כאן שום איסור מדאו' בהגדי ומה שהבאת מהש"ך בסי' צ"ח סק"ח דלא שייך לומר סליק בשא"מ כיון דסוף סוף הוא נותן טעם הוא ג"כ אינו דומה לכאן כלל דהא השתא אנו רוצים לומר דהטעם אינו מזיק כלל כיון דהאיסור בטל ברוב (כדברי רש"י ז"ל דז"ב) רק כאן בב"ח אין הגוף בטל משום דהוי היתר בהיתר וזה דאינו בטול הוא רק הטעם חלב אינו בטול בטעם בשר משום דנאסרו בתערובתן כנ"ל אבל טעם חלב במים שפיר בטל וא"כ למה לא נאמר כאן סליק טעם הבשר כאלו אינו ולבטל טעם החלב במים ולא יאסור הבשר הגדי מחמת טעם החלב כיון דגוף החלב כבר בטל במים מה מזיק לן הטעם לחוד דבשלמא הש"ך כ' שפיר למ"ד טעם כעיקר דאו' בכל איסורין והטעם אינו מניח גוף האיסור שיתבטל ברוב שפיר כ' דלא שייך לומר סליק כיון שמ"מ נרגש הטעם משא"כ כאן כשאנו עסוקים ליישב קו' האמרי ברוך דנימא דכיון דגוף האיסור בטל אזי תו אין מזיק הטעם לחוד רק בבב"ח כיון דגוף האיסור אינו בטל כיון דהוי היתר בהיתר בזה וודאי שפיר שייך לומר סליק כנ"ל ושפיר מיושב קו' האמרי ברוך בלי שום פיקפוק ותעיין בזה היטב ותעמוד על האמת ותראה כי כנים דברי בעזה"י:

תוכן העניינים

שות בית היוצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה