אור ברסלב
שות בית היוצר יו"ד › סימן לג

שות בית היוצר· רבי יואל צבי ראטה

יו"ד · סימן לג

סימן לב

שפעת חיים וברכה לכבוד אהובי בני חביבי ה"ה הרב המו"מ בתורה וביראה הרוממת חו"ש כש"ת מו"ה משה שמעון ני'

כתבך היקר הגיעני וכו' והנה מה שהקשת על התוס' דמאי פריך מדג טמא אבשר דלמא מספקי לי' לרבא אי בלע ע"י מליחה או לא ולזה אוסר בציר טריפה משום דהוי סדא"ו לחומרא ובציר דג טמא הוי סדר"ב דהוא לקולא נוכל ליישב דאי נימא דמספיקא אמר רבא יקשה עליו דאיך נוכל לאסור הבשר שחיטה מספק דאמאי לא נוקמא הבשר שחיטה אחזקת היתר שלא בלע כלל מבשר טריפה דלגבי חזקה אזלינן לקולא אפי' בסדא"ו וא"ש וז"פ: ומה שכתבת דאביי לא ס"ל הא דסליק וציוות לעיין לקמן ק"ח ע"א בתוס' ד"ה דאמר רבא ומשם מוכח להיפך דמההוא דקומץ רבה מוכח דכ"ע מוכרח לומר דר' יהוד' ס"ל סליק דליכא טעמא אחרינא לר"י יע"ש היטיב והא דלא משני אביי סליק נוכל לומר דאביי הי' סובר כפירש רש"י ז"ל הא דכיון שנתן טעם בחתיכה שנתבשלה תחילה עמה ועז"ק קו' התוס' בד"ה חתיכה דלפי"ז איך נוכל לומר דמבטלינן לחתיכות ע"י רוטב דהוא שא"מ והלא רוטב עצמו נאסור מתחילה יע"ש ולזה הוצרך לתרץ דאיירי בקדם וסילקו ולא מתרץ סליק ורבא משני לי' כתירוצו של תוס' דשפיר נוכל לתרץ סליק אבל בשאר דוכתא גם אביי ס"ל סליק יע"ש. ועוד יש לי טעם דאמאי לא משני אביי סליק ויתיישב בזה כמה קו' בסוגי' דפה:

וגם אמרתי לא אמנע טוב מבעליו ואכתוב לך מה שעלה ברעיוני ליישב הנ"ל רק מקודם אכתוב לך מה שיש לי עוד להשיב על דבריך שכתבת לתרץ דברי ר"ת דהוא סובר דלרבא התירץ האמיתי משום סליק כקו' התוס' הנ"ל איך יוכל להיות דר"ת יחלוק על מה שתירצו התוס' בעצמם שני תירוצים דלא שייך כאן סליק אם לא שנימא דאין זה תימא כיון דסתם בעל התוס' הוא הר"י ז"ל אבל הר"ת נוכל לומר דהוא חולק על הר"י ואם נימא כן אזי הי' נלענ"ד ליישב לפי הדרך שלך דהנה כבר ישבתי קו' התוס' שהקשה לקמן ק"ח על רש"י ז"ל דמפרש על הא דפריך הגמ' מדאמר רבא סליק דהוא רבא דפרק גיד הנשה הא האי לישנא לא נאמר שם ובלא זה משם לא יוכל לפרוך משום דנוכל לתרץ כדאביי בשקדם וסלקו. ונלענ"ד דודאי גם רש"י ז"ל סובר דעקר פירכא הוא מפ' הקומץ רבה רק משם לחוד בלא פ' גה"נ לא הי' יכול לפרוך כיון דזה הסברא דנימא סליק את מינו ושא"מ רבה עליו ומבטלו זהו בפשיטות סברא קשה דמהיכי תיתי נימא דסליק את מינו דלמא סליק את שא"מ ומשום זה הי' סברא לומר דזה הסברא ל"א רק דומי' דהקומץ דע"י סברא זו מחמרינן לומר דהמנחות פסולות כמבואר שם אבל לקולא להתיר את מינו בודאי אין כדי הסברא זו להתיר ולזה הוצרך רש"י ז"ל להביא הא דרבא מפ' גה"נ דשם קאמר רבא סליק אפי' לקולא וא"כ אין לחלק בסברא זו בין לקולא בין לחומרא כי הוא סברא חזקה ולזה ממילא שפיר פריך מפ' הקומץ וא"ש:

ומעתה לפי"ז נוכל לומר דבודאי גם אביי סובר סליק בפ' הקומץ רק דהוא סבר דזהו דוקא לחומרא משא"כ לקולא איננו סובר סליק ולזה הוצרך לתרץ בשקדם וסלקו וא"ש אמנם כ"ז הוי שפיר סברא לחלק בין לקולא בין לחומרא רק באיסור דאו' משא"כ באי' דרבנן בודאי אין סברא לחלק בין לקולא בין לחומרא כיון דבלא זה ספדא"ו לקולא ולזה ממילא שפיר נוכל לומר דזהו כוונת הגמ' שתירץ דשאני ציר דזיעה בעלמא הוא ואינו אלא מדרבנן וממילא שפיר אמרי' גבי' סליק אפי' לאביי אע"ג דהוא לקולא משום דאינו אלא מדרבנן כנ"ל אבל במב"מ היכא דל"ש סליק אין לחלק בין אי' דאו' לדרב' וממילא מיושב כל קו' התוס' וגם דברי ר"ת ז"ל מיושב וא"ש ותעיין בזה היטיב כי לפום רהיטא נראה שהם דברים ברורים רק קצרתי מלבאר היטב מחמת אפס הפנאי ודי לחכימא ברמיזא:

תוכן העניינים

שות בית היוצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה