אור ברסלב
שות בית היוצר יו"ד › סימן כט

שות בית היוצר· רבי יואל צבי ראטה

יו"ד · סימן כט

סימן כח

ב"ה ה' דסליחות קם נחמות לפק"ק חוסט יע"א השוכן שמים. יכתוב יחתום לחיים. כבוד ידידי הרבני המופלג בתורה וביראה חו"ב כש"ת מו"ה אהרן דוד הארטשטיין ני' מחוסט (בעיר בארדיוב יע"א)

כתבו היקר הגיעני היום וקיימתי דבריו וכו' הגם שטרדותי רבו עד למעלה עכ"ז לא אוכל להשיב פני מע"ה ריקם ובפרט שהוא מבני העיר ע"כ פניתי לי פנאי קצת לעיין בדבריו היקרים להשיב עליהם בקיצור. הא' מה שהקשה על התוס' בסוגי' דרוב ד"ה חטאת קריי' רחמנא שתי' דר"ש דלית לי' דפרה אדומה חטאת קריי' רחמנא נפקא לי' דטריפה פסול בפרה אדומה מדכתי' בי' תמימה כדדרשי' בע"ז שם דנח גופי' לאו טרפה הוי מדכתי' תמים גבי'. והקש' לפי דברי התוס' דע"ז הנ"ל דמתמים דכת' גבי קרבן לא ידעי' טריפה דסברא טפי לאוקמא על בעל מום וכש"כ לתירוץ הב' דקרא בהדי' ממעטי' תמים יהי' לרצון כל מום לא יהי' בו משמע אי אית בי' מום לא מיקרי תמים וגבי פרה אדומה ג"כ כתי' תמימה אשר אין בה מום וא"כ מנ"ל מזה טרפה דלמא דוקא בע"מ פסול בי' משום דהוא מאוס. וזהו בוודאי צ"ע לכאו'. והכה בהשקפה ראשונה עלה ברעיוני לומר דסבר התוס' דבע"מ מאוס טפי מטריפה זהו דוקא לפי הסוגי' דהתם דאזלא אליבא דמ"ד טרפה חי' דכיון דסברי התם דטריפה יולדות כש"כ דטריפה חי' כמבוא' שם בתוד"ה אלא.

ולזה כיון דטרפה חי' וגם כן אינו כיכר ולזה אינו מאוס כמו בע"מ שניכר. משא"כ למ"ד דטרפה אינה חי' בודאי הסברא נותנות דהוא מאוס טפי כיון שאינה יכולה לחיות אעפ"י שאינו ניכר מבע"מ אעפ"י שניכר כיון שיכול להיות חי' ולזה שפיר נוכל לומר דר"ש סובר דטריפה אינה חי' ולזה שפיר יליף דטריפה פוסל בפ"א מדכתי' תמימה וזה נראה לכאור' נכון:

אמנם ע"ז עדיין יקשה על הגמ' דהתם דיליף דנח לא הוי טריפה מדכתיב גבי' תמים דילמא הא דכתי' גבי' תמים הוא משום דלא הוי בע"מ אבל טרפה יוכל להיות דהוי. דהא אזלי' התם אליבא דמ"ד דטרפה חי' כנ"ל אע"כ צ"ל דסברת התוס' הוי דמסתמא דמילתא דלישנא דתמים משמע דאתי למעוטי טרפה רק גבי קרבן דאתי לרצות לד' בזה הסברה נותנת למידרש תמים ולא בע"מ משום דמגונה יותר מטריפות ולא אתי לרצות לפני ה' כדכתי' הקריבהו נא לפחתך הירצך. והנה כ"ז הוא שפיר גבי קרבן דאתי לרצות משא"כ גבי פ"א לדברי ר"ש דלית לי' דפ"א חטאת קריי' רחמנא א"כ לא אתי לרצוי' ולזה בוודאי שפיר יותר מסתבר לדרוש תמימה כסתמא דמילתא למעוטי טריפות ובפרט למ"ד דטרפה אינה חי' כנ"ל. זה ג"כ כוונת התו' במה שכ' ועוד דקרא גופי' בהדי' ממעטי' תמים יהי' לרצון כל מום לא יהי' בו משמע הא אית בי' מום לא מיקרי תמים עכ"ל התו'. והאי ועוד דכתבו התו' אינו מתורץ בו רק להביא ראי' לתי' הא' דאע"ג דסתמא דמילת' דתמים הוא משמעו על טרפ' מ"מ היכא דמסתבר טפי לאוקמי בבע"מ שפיר נוכל לאוקמא על בע"מ דכן משמע דבהדי' ממעטי' קרא דהיכא דאית בי' מום לא מקרי תמים. אמנם זהו דוקא מענינא דקרא דקאמר תמים יהי' לרצון דהיינו היכא דקרבן בא לרצות אזי מסתבר טפי לאוקמי על בע"מ. משא"כ גבי פ"א לר"ש דלית לי' דקריי' רחמנא חטאת וא"כ אינו בא לרצות כנ"ל ולזה טפי מסתבר לאוקמי על טריפות כסתמא דמילתא ומכש"כ למ"ד דטרפה אינה חי' כנ"ל וא"ש:

והב' מה שמסופק אם שייך המל"א גבי איסורי הנאה משום דהמל"א הוא חידוש ואל"ב אלא חידושו דוקא לגבי איסור אכילה זהו לענ"ד אין שום ספק דהא מבואר בגמ' בפסחים דלר"ע דמוקי משרת להמל"א דמכאן אתה דן לכהת"כ משמע בפירוש דלא הוי חידוש כיון דדן מיני' לכהת"כ דמשמע אפי' לגבי איה"נ. ועוד יותר דקאמר דהוי נזיר וחטאת ב' כתובין הבכ"א משום דנוכל למילף חטאת מנזיר ואי נימא דמנזיר אינו מוכח רק לענין איסור אכילה לא נוכל למילף מיני' לאיסור מעילה בחטאת ולשאר דיני קדשים. ועוד יותר מבואר שם בתוס' שהקשו דנימא דנזיר וחמץ הוי ב"כ הבכ"א הא חמץ מנזיר לא נוכל למילף לענין איה"נ ונזיר מחמץ בוודאי לא נוכל למילף משום דחמץ הוי איסור חמור דחייב כרת וכדומה:

ובענין ספיקא דהפמ"ג דנימא דגבי איסורי הנאה אין ח"ש אסור אם הוא כן מיושב דברי הרמב"ם דיליף גבי חמץ מדכתיב לא יאכל דאפי' ח"ש אסור והקשה הכ"מ דלמה צריך לו לימוד ע"ז דהא קיימ"ל בכ"א ח"ש אסומה"ת.

ולפי הנ"ל נוכל לומר דשפיר איצטריך להרמב"ם ז"ל לימוד ע"ז מלא יאכל גבי חמץ כי היכי דנדע אפי' לענין איסורי הנאה וא"ש:

והארכתי בזה יותר מיכולתי כעת רק לכבודו ואי"ה בעת שיהי' לי פנאי נאריך יותר בעזה"י. דברי אוה"נ ה"ק יואל צבי ראטה

תוכן העניינים

שות בית היוצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה