שות בית היוצר· רבי יואל צבי ראטה
או"ח · סימן נ
מבן המחבר זצ"ל:
בעה"י יום הששי עש"ק מקץ ר"ח וחנוכה שנת ברכו"ת לראש צדיק לפ"ק שלמא רבא. מן שורא לכבו' אהו' אאמ"ו עט"ר ידי"ע ויד"נ כל חי ה"ה הרב הגאון חו"ב משנתו זך ונקי סיני ועוקר הרים החסיד המפורסי' כגן הבושם נ"י עה"י פה"ח כקש"ת מו"ה יואל צבי ני' אבדדק"ק אויפאלא יע"א: כתי"ק הגיעני תמול לעת ערב בעלות המנחה ושמחתי בו כמוצא ש"ר ויותר ובפרט בדברי תורתו המשמחת לב ונפש שמחתי ושימחתי בו תלמודי יחיו הגם כי אין הזמן מסכים להאריך כי מצות עשה שהזמן גרמא לקצר באמרים אך כדי לקיים מצות כיבוד אב כו' והואיל ויש לי קצת חידוש בסוגי' השייך לה' חנוכה אמרתי שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב. ועיין בקרבן נתנאל בפ"ק דביצה אות כ"ב מה שהקשה על המהרש"ל מדברי המהר"ם מרוטענבורג ומה שהביא קו' הרשב"א על הרא"ה ז"ל ויעיין ביו"ד סי' צ"ט ש"ך ס"ק י"ט וז"ל מרבה עליו ומבטלו ק' דבאו"ח סתם המחבר דמותר השמן שבנ"ח שנתערב בשמן אחר ואין בו סמ"ך אין להוסיף עליו ולבטלו עכ"ל והרי חנוכה אינו אלא מדרבנן יע"ש ונלפענ"ד לומר סברא לפי פירשיז"ל הא דדשיל"מ ל"ב הוא מטעם עד שתאכלנו באי' ע"י ביטול תאכלנו בהיתר א"כ ד' אם נחמור בדשיל"מ בחד דרגא יותר על דשאל"מ ולא בתרי דרגא דבלא זה יש הרבה תנאים להקל בדשיל"מ כמבואר ביו"ד סי' ק"ב דהמתיר יבא בודאי ובלא הוצאה ולדבר שנאסר וכדומה וכ"כ הר"ן בנדרים דכל שהוא היתר ביותר מחמירי' ביותר דאם ההיתר לאלתר מחמירי' אפי' במבא"מ וכשאינו לאלתר רק למחר לא מחמירי' כלל במבא"מ רק במב"מ כידוע וא"כ נאמר דלעולם דבר שאין לו מתירין נחית בחד דרגא מדשיל"מ ולא יותר א"כ כשאמרי' דשאל"מ דאין מבטלין לכתחילה רק דבטלין ממילא אזי אמרי' בדשיל"מ דאין מבטלין אבל ממילא בטיל ולפי"ז מיושב בעה"י קו' הרשב"א ז"ל דבאמת קו' הגמ' הוא דבדרבנן אין מבטלין אפי' בדשאל"מ מדקאמר ר"א דשיל"מ אפי' בדרבנן ל"ב הי' אפי' ממילא וא"כ באין לו מתירין נחתי' דרגא דבטיל שפיר אבל אין מתירין לכתחילה דהוא בתרי דרגא:
ולפי"ז א"ש דמהר"ם לא פריך משארי אי' דרבנן על נ"ח משום דבשאר אי' דרבנן מותר להוסיף דהו' דשאל"מ אכן גבי חנוכה הוי דשיל"מ. אמנם מעצים שנשרו מקשה דגם הוא הוי דשיל"מ ולפי"ז צ"ל מ"ש המהרש"ל שהוא נגד כל המחברים והק"נ מביא הרבה מחברים דס"ל דאין מבטלין י"ל דפליגי בנר חנוכה אי הוי דשיל"מ כמו דפליגי לענין חמץ אי הוי דשיל"מ משום דחוזר איסורו לאח"ז וא"כ גם כ"ח הוי דשאל"מ ושפיר מוכח מדברי המהר"ם דאין מבטלי' אפי' אי' דרבנן. אכן המהרש"ל פסק כהרמב"ם ז"ל דחמץ הוי דשיל"מ כמ"ש הש"ך בסי' ק"ב ס"ק י"ד א"כ י"ל דגם חנוכה הוי דשיל"מ ואינו מוכח כלל מדברי מהר"ם כנ"ל וא"ש בעה"י ולפי"ז י"ל גם דברי המחבר דכיון דס"ל בשאר אי' דרבנן דאין מבטלין רק מוסיפין ושפיר כתב גבי חנוכה דאפי' להוסיף אסור דכיון דהוי דשיל"מ מעלינן לי' בחד דרגא כנ"ל, אחר שאמרתי כל הנ"ל ראיתי שהמג"א בה' חנוכה תי' כל דברי המחבר לחלק בין דשיל"מ לאין לו מתירין וראיתי שהבאה"ט בסי' צ"ט מקשה עליו א"א דהוי דשיל"מ א"כ אמאי אסור רק להוסיף הא אפי' באלף ל"ב ולפמ"ש ניחא בעה"י דבתרי דרגא לא מעלינן ויוכל שגם יתר הדברים שכתבתי אין מבטלין אותן לכתחילה, ואי לאו האי יומא קא גרים כמה יוסיף חידושים הוספתי בעה"י ואת אאמ"ו ני' הסליחה על אשר כתבתי בחפזי. דברי עבדו בנו ותלמידו המתאבק בעפר רגליו הקדושים ושותה בצמא דה"ק הק' משה שמעון: