אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קצט

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קצט

סימן קצז

לכ' הרב הגאון מו"ה זאב וואלף לייטער נ"י אבד"ק פיטסבורג (אמעריקא): ע"ד הענין שדרש כת"ר אשר פעל שם למסור ס"ת לבית האסורים שילכו היהודים להתפלל שם בשבת ויו"ט אך הס"ת יהי' ברשות השומר ביה"א נכרי אם רשאין למסור לו והביא מדברי רמ"א יו"ד סי' ר"ץ דאין למסור מזוזה לנכרי שמא ינהוג בה מנהג בזיון וכת"ר העיר מב"מ דף כ"ד שנכרים הי' שומרים בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהי' חוץ לעיר. משם אין ראי' שדרכם הי' שהס"ת הי' בבית אחר חוץ לבהכנ"ס כמבואר באו"ח סי' קמ"ח ויתכן שבית הזה הי' סגור ומסוגר והמפתח הי' ביד ישראל. וראיתי בס' אורחות חיים על או"ח סי' קל"ה שהביא מתשו' לב חיים שבית שיש שם ס"ת אין להניח נכרי לדור בו כי אם שהבית סגור ומסוגר ולא די בסגירת התיבה יעו"ש. ונ"ל דזה רק לכתחלה בדאפשר בהכי, אבל בנ"ד שא"א בענין אחר ועי"ז יבוטל מצות שמיעת וקריאת ס"ת מכמה אנשים י"ל דעכ"פ אם יעמידו הס"ת בתיבה והתיבה יהי' סגורה בב' מפתחות

והמפתחות יהי' ביד ישראל אף שהשומר יהי' לו מפתח מהבית שרי דהא ב' מפתחות לכ"ע הוי כחותם א' כמש"כ הפר"ח יו"ד סי' קי"ח וא"כ אין לחוש שהשומר יפתח התיבה ויזלזל דהא במידי דרבנן סמכינן על חותם א' והכא ע"כ הוי רק מידי דרבנן דהרי הותר רמ"א בסי' הנ"ל למסור מזוזה ביד נכרי במקום שיש איבה א"כ ע"כ דהוי רק מדרבנן דאיסור דאורייתא לא התירו משום איבה כמש"כ התוס' ע"א כ"ו יעו"ש. ובאיסור דרבנן סומכין על חותם א' וס' גדולי הקדש יו"ד סי' רפ"ב הביא מדברי הפרמ"ג שמסופק בכל ענינים דמבואר שם דאסור מטעם ביזוי ס"ת וכן בשאר תשמישי קדושה אם איסור זה הוא מה"ת או מדרבנן, ובמק"א הבאתי ראי' מתמיד כ"ז ש"מ תפילין מן הצד שריא ובמפורש שם דכ' להדיא דדרך בזיון בתפילין אסור רק מדרבנן ומכ"מ יש לחלק דלא כל הדברים דומים ואפשר דלמסור דבר קדושה לנכרי הוי בזיון טובא ואסור מה"ת אבל מדברי רמ"א מדהתיר משום איבה מוכרח דעכ"פ מה"ת שריא דל"ח לזילזל מה"ת אפשר משום דל"ש שהנכרי יזלזל וכיון דעכ"פ ליכא חשש דאו' י"ל דסגי בחותם א'. ועוד הא בסי' קי"ח יש כמה פוסקים הסוברים דרק במומר בעינן ב' חותמות אבל בנכרי לא בעינן רק חותם א':

ואם:

כל החשש דזילזל הוא רק מדרבנן י"כ דמשום מצות קריאת ס"ת ברבים אין לחוש כמ"ש מג"א סי' שא"ז ס"ק י"ח דמוכח בעירובין צ"ב דמותר להביא ס"ת בלי עירוב כדי שלא יבטל מצות קריאה יעו"ש, ועכ"פ בחותם א' כגון ב' מפתחות ובמקום מצוה רבה כזו אין לחוש. וע' בס"ח סי' תתקי"ד אל ימשכן אדם ספרים ביד נכרי ואפילו הספרים ביד יהודי לא יאמר לנכרי הלוה לי כו"כ על הספרים והניחם בביתי וקח לך המפתח יעו"ש ומשמע שאין שום היתר למשכן הספרים ביד נכרי אף אם יניח ישראל עליהם חותם כיון שהם בבית נכרי, ל"ד לשם כיון דמלוה עליהם לא מירתת הנכרי כ"כ ויפתח החותם כשיטת תוס' ע"א דף ס"א דבכה"ג שהוא ממושכן ביד נכרי ל"מ אף ב' חותמת יעו"ש אבל במפקיד כמו בנ"ד יש להתיר אף בחותם א' או שני מפתחות. וגם יש צד קצת להתיר בס"ת יותר מבמזוזה מהא דאמרינן בחולין צ"ב דאו"ה מקיימים שלוש מצות וא' מהם שמכבדין ס"ת וא"כ אין לחוש כ"כ וגם בזמנינו מצד נימוסיהם בודאי אין לשומר ביה"א לזלזל ח"ו בהס"ת הנפקד עכ"פ ע"י חותם א' או ב' מפתחות ודאי יש להתיר ומה טוב כי התיבה שיש בה הס"ת יהי' מונח עוד באיזה דבר שיהי' כלי בתוך כלי:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה