שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב
לוח המפתחות
סי' ט' אות ד') במי שנפל טליתו ממנו ונשאר עליו ט"ק אם צריך לברך: סי' ר"א אות ב') בא' שא"א לו להתפלל בביהכנ"ס רק בטלית שאולה, אם יתפלל בביתו ביחיד כדי להתפלל בטלית שלו:
סי' ר"ב בדין אם הניח תש"י וכשהוציא הש"ר ראה שנפסק הרצועה סמוך לקשר ושאל ש"ר מאדם אחר אם צריך לברך עוד הפעם להניח:
סי' ס"ג בא' שהי' לו תפילין קצת משונים בגודלן ואמר לו א' התפילין שלך פסולין והשיב יא הם פסולין וכונתו הי' דרך שחוק, אי אמרינן בזה שאחד"א:
סי' י"ד במי שיבשה יד ימינו ר"ל אם יניח תפילין בשמאלו או בימינו: סי' ס"ד בדין תפילין שנתקלקל ריבוען וכמה שיעור הקלקול ובדין תפילין שתיבת לה' נחלק ויקרא לי הוה אם מותר להעבות אות ה'. ובדין תפילין שנמצא נפסק באות ה' ונתקן ואח"כ נעשה ע"ד נפסק:
סי' צ"ד ע"ד נגיעה בין אות לאות בתפילין ב"ד התגין שכותבין עפ"י האר"י ז"ל על כ' של ידכה:
סי' קמ"ט אות ב') באנשים שאין מניחין תפילין בחוה"מ ועתה עושין מלאכה אם צריכין להניח תפילין:
סי' קל"ט במי שאמר באמצע ש"ע או ברכת ק"ש רבונא דע"כ או הייליגער פאטער אי היי הפסק. (וע' בשו"ת האלף לך שלמה סי' נ"ה):
סי' ט' ע"ד ששה שהתפללו וא' מהששה איחר והתפלל שמ"ע ביחד עם הציבור, ובענין תפלה בציבור מצומצם:
סי' ט' אות י"א) בטעה בחתימת ברכה דהאל הקדוש וסיים חונן הדעת אם צריך לחזור לראש:
סי' ט' אות ג') אם כהן יכול לעלות בר"ח אם אין לוי שצריך לברך ב"פ על פ' ואמרת:
סי' סכ"ד אות ב') ע"ד תענית שחל ביום ה' ולא הי' ששה מתענין מחמת חולשה אם לקרות בתורה פ' השבוע:
סי' קע"א אות ג') במי שבא בשבת לביהכנ"ס בעת שהוציאו ס"ת אם ישמע קרה"ת או יתפלל:
סי' קצ"ז אות ה') ע"ד המנהג שמביאין ס"ת לבית החתן בש"ק שקורן פארשפיעל:
סי' קצ"ג אם בנו ביהכ"נ באופן שלא יהי' עליו קדושת ביהכנ"ס אם מותר לאכול שם לפרקים:
סי' י"ב אם מותר לבנות בהמ"ד של נשים באויר בהמ"ד של אנשים: סי' י"ט בדין פאליש של ביהכנ"ס שנשתמש לאנשים ונשים אם מותר לחלקו באופן שמחצות הפאליש ישמש רק לנשים:
סי' קס"ט בהמ"ד שנחרב במלחמה ונשאר רק קרקע, ויש תקוה לבנותו רק באופן שיבנו עזרת נשים ולהכניס ב' מעטר שהי' מאז עזרת אנשים: סי' ל"ב ע"ד אחים שירשו חצר ובית חומה ויש שם ביהכנ"ס אם מותרים מחמת הלחץ זו הדחק למכור כל הנ"ל לנכרי:
סי' צ"ג ע"ד ששה אנשים בספר שקנו ס"ת מכיסם למנין שהי' להם, ועתה ד' מהם עקרו דירתם למק"א ותובעים חלקם בהס"ת:
חלק או"ח:
סי' ק"א בא' שהוקדש ס"ת לחבורה והס"ת בכפר ואנשי הכפר אומרים כי הס"ת שלהם, ועדיין לא הוגבה עדות בב"ד אם יכולים בני החבורה למכור הס"ת לבני הכפר. לבנין בהמ"ד הנחוץ להם:
סי' קמ"ב ע"ד בהמ"ד שעומד אה"ק של עץ שקוע בכותל על אבן שעשוי לנוי, והאבן היסב לחלוחות לאה"ק ונתעפשו הספרים אם רשאין להסיר האבן משם: סי' קס"ג ע"ד ביהכנ"ס שיש על אה"ק צורות כרובים לפאר, ועתה רוצים להסירם אם יוכלו נוה"ע למכרם ולהוציאם לחול:
סי' קע"ח לבל לעשות שום חדשות בביהכנ"ס:
סי' קי"ג אות ג') באוכל תפוחי אדמה ושותה עם זה מי חלב והעיקר הת"א אם יברך על המ"ח:
סי' מ' ע"ד ישראל שקנה יער מנכרי לחטוב ממנו עצים אם מותר לחטוב בש"ק ע"י נכרי בקבולת:
סי' רנ"ז בא' שקנה בית מנכרי והבית מושכר לנכרים, ורוצה נכרי לבנות עוד דיוטא על הוצאת שלו כדי שידור בו זמן ידוע ואח"כ יחזור הדירה לבע"ה, והנכרי רוצה לבנות בשבת:
סי' צ"ו אם מותר לקנות או למסור בע"ש באופן שהקנין יחול בשבת סי' קע"א ע"ד טשולינט אפען ע"י ארגז ובתוכו לאמפ דלוק ולמעלה עושין כיסוי של ברזל אם מותר:
סי' הע"ג בקידוש או הבדלה שלא בירך בפה"ג או שלא בירך ברכה הראוי אם יצא:
סי' מ"ג אות ד') אם מותר לאכל שבת על כאב מורידין:
סי' נ"ב אם מותר להאיר בביתו בליל ש"ק ובמוצש"ק ממכונה עלעקטרי ששייך לישראלים מחללי שבת בפרהסיא:
סי' ס"ה אם מותר לישראל למסור סיסיו לחבורת שפארט ולפעמים יעלה עליהם הגורל לרוץ בשבת או יו"ט:
סי' כ"ז בענין צידת דבורים בשבת אם מותר ע"י גוי במקום הפסד גדול: סי' פ"ד באשה ששפכה מעט מים לרוטב בש"ק להשקיט הרתיכה ויש ס' אם מותר התבשיל ותמי' ע"ד הרש"ז ז"ל שכ' דמבשל בשבת במזיד ונתערב אסור לו לעולם מטעם דשיל"מ:
סי' כ"ח בבתים שיש בהם ב' וג' שטאק ולכל שטאק קארידאר אם מותר לטלטל בקארידאר בלי עירוב:
סי' קל"ג בענין צירוף עמודי הט"ג לתיקון עירובין:
סי' פ' בענין זרעים תלושים הראוים רק למאכל בהמה המונחים בחצר גבוה י"ט יותר מב"ס:
סי' כ"ג בא' שמכר חמצו בש"מ כוללת ותוה"פ בא לו חמץ ע"י הב"ד: סי' קכ"ד בשטר מכירת חמץ שנכתב כדת ושכח המוכר לחתום שמו:
סי' קפ"ז ע"ד שטר מכירת חוח שלא נכתב שם הערל:
סי' ל"ט בישראל ונכרי שהי' להם בשותפות פאבריק משמרים ולישראל ח"א ולגוי ג"ח ולא נמכרו השמרים קודם הפסח מה דין השמרים:
סי' קמ"ד:
ע"ד בלאה געשיר אם יש להתירם ע"י הכשר לפסח, ואם מותר להשתמש בפסח בכ"ז ישינים ע"י מלוי ועירוי:
סי' קפ"ג בענין הגעלת כלים:
סי' ט' אות ז') ע"ד חיטים הנטחנים עם הסובים ויש בהם קצת מבוקעים אם יש חשש חו"נ:
סי' ע"ד בדבר חטים משומרים מש"ק שהי' בגורן וכשבא בעל החיטים בלילה לגורן מצא שם נכרי בגרנו:
סי' צ"ט בא שהי' לו עז ולפני הפסח בש"ק אמר דאסס איזט מיין קרבן פסח:
סי' קפ"ו אם יש להקל לעשות נשואין בימי הספירה ומי"ז בתמוז ואילך במקום שיש חשש מכשול מחמת עיכוב הנשואין:
סי' קס"ב אות ב') ע"ד חלב עכו"ם שנחלבה ביו"ט א' וישראל רואה אם מותר לטלטלה:
סי' י' ע"ד קנים אשר כורכין בתוכן לולבים אם מותר לסכך בהם: מפתחות חלק יורה דעה:
סי' ח' בשו"ב שחתם א"ע בכתב שלא ישחוט בלתי כתב מהנאמן ונתברר ששחט בי עגלים בלתי כתב - אם יוכשר עוד לשו"ב:
סי' פ"ו ע"ד בהמה שנשחטה בעת תקריב ללדת אם דינה כמסוכנת לענין פירכוס:
סי' מ"ג אות ג' בדבר הבועות ששכיח באינדיקעס בריאה:
סי' כ"ד ע"ד בהמה שנבדקה משו"ב מומחה ויצאה בהכשר ולאחר י"ב שעות מצאו כשבר הצלע נגד הריאה. גם נגלד בריאה:
סי' קע"ו בדבר עופות שהכבדים נפוחים וירוקים מעל"ע:
סי' ק"ה בדבר עגל שלא ניכר בו שום פי טבעת:
סי' קס"ד ע"ד השאלה בהמה או עוף חולה שנפל מאלי' פחות מי"ט ושחטו אותה אי שרי:
סי' פ"ו בנמלחו ח' בר אוזות יחד ואח"כ מצאו בב"א בפנים בועא דבוקה בבשר הבטן גם מחט בבועא ושומן כיסתה הבועה:
סי' צ' בנתבשלו כמה ביצים ונמצא ט"ד בא' מהם:
סי' ק"ו ע"ד שומן שנמלח והודח כדין ואחר מעל"ע נמלח עם שומן אחר: סי' י"א בענין אכילת דגים קארפן אשר רבים מערערים מחמת תולעים הדביקים בהם:
סי' ה' בפרי העומד ליקצור אם דינו כמחובר לענין תולעים ובדין תולעים במים מחוברים, גם אם יש לדון בזה דין מתעסק וכו':
סי' ק"ס בדבר תולעים הנמצאים בחלב שפירשו:
סי' מ"ו אות ב') ע"ד חתיכת בשר שנכבשה בחלב ואח"כ נתבשלה עם אחרות: סי' מ"ו בדין בשר אם פוגם בחומץ:
סי' ט' אות י"ג) בעוגות שאופים מביצים שיש בהם דם עם שאר חלות ביחד: סי' כ"ה בדבר העזר סבא מאמעריקא מיני מזון ושומן ד"א ונמסר זאת לסוחרים למכור בסכות פחות מאד, אם מותר לישראל ליקח גם השומן ד"א ולמוכרו:
סי' מ"א באנשי הצבא שניתן להם מהממשלה שומן ד"א אם רשאין למוכרו: סי' ק"ט ע"ד א' שקיבל עליו בקונם שלא ישתה יין, אם מותר לו לסחור ביין:
סי' קל"ז בא' שהשיג ליפערונג לפאבריק מנכרי והתנו עמו בתנאי שיקנה עבורם בשר דיא עבור הפועלים, אם יש איזה היתר ע"ז:
סי' קנ"ב אם מותר לישראל לקנות בבימ"ט נכרים ערות קיבות לחות מכוינו לסחורה:
סימן קסח:
סי' ל"ב ע"ד א' שלוה לגוי ברבית כו"כ ליום והושליש השטר ביד ישראל, והשליש גבה המעות מן הגוי והיו בידו כמה שבועות ורוצה ליתן למלוה עסקא בעד המעות אם מותר לקבל ממנו:
סי' קל"ד ע"ד ראובן שביקש מדודו שילוה לו סך מסיום כי נזדמן לו לקנות שדה בזול והלך אתו ללוי בהערמה שילוה לו סך לצורך מסחר סוסים ואם יקנה וירויח יתן כו"כ ריוח ונתן לו והוא נתן המעות אח"כ בסתר לראובן שיקנה השדה וכעת רוצה ראובן ליתן ללוי הקרן עם הריוח ולוי חושש משום איסור רבית:
סי' קצ"ב ע"ד ענין מו"מ שאומרים אם מעכשיו בכו"כ וכשהלוקח רוצה בהקפה המחיר יותר:
סי' קפ"ג אות ב') עד היכן שיעור פאות הראש:
סי' ע"א ע"ד אשה זקינה שכבר פסק וסתה ומקור שלה נשתרבב למטה: סי' ע"ז בדבר אשה שזה ח' ירחים אחר נשואי' אשר אחר כל תשמיש מוצאת בבוקר על סדינה טיפי דמים ויש לה צער בכל ביאה והרופא אמר שיש לה קאנואר בצדדי הרחם וגם נשים הבקיאות אמרו שביה"ר שלה מקולקל אם יש להתיר לה בלא ז"נ א"ר מ"ת:
סי' קכ"ח ע"ד אשה שהתחילה לספור ז"נ ובאמצע ספירתה אמר לה הרב שישאל מקודם לגדול אם מותרת לינשא אם צריכה ז"נ מחדש:
סי' ליד באשה שהסיחה באמצע ספירתה איזה ימים מחמת טירדא או שגמרה בדעתה שלא תספור שבוע זו, ואח"כ חזרה אם מועיל הספירה:
סי' ר"ג בגרוש שבא בקשר החיתון ולא כתבו דבר רק הי' קבלת קנין אם תוכל האשה לספור ז"נ קודם החתונה:
סי' צ"ב בכלה לפני חופתה אם מותרת לטבול בשביעי:
סי' פ"ב באשה שים לה מיחוש באזנה שאינה שומעות בטוב והרופא אמר אם יבוא מים כ"ש באזנה תתחרש לגמרי מה תעשה בטבילת מצוה:
סי' קי"ב אות ב') א"ד שימת גופס על שינים על זמן קבר אי הוי חציצה לטבילה:
סימן קסט:
סי' ל"א אם נפל נאפט למקוה אם מותר לטבול משום חשש חציצה:
סי' ע"ג פרטים בענין עשיית מקוה חדשה:
סי' ס"ז ע"ד מקוה בעיר ניצא שיש בה כמה חששות:
סימן קע ע"ד חרצנים מיינ ששורפין אותן בתנור ועושין מזה משקה כעין קאווי אם מותר לשתותה:
סי' פ"ה פרטים בדיני מקוה:
סי' צ"ז ע"ד הכשר מקוה ע"י ששואבים אותה בכלי מנוקב:
סימן קצג אות ב) בדבר אשה שיש לה שינים תותבת וגם קראנעס אם חוצץ בטבילה:
סי' קמ"ו בענין הכשר מקוה בעיר ברין:
סי' קס"ז בדבר עשיית מקוה מ"ג ע"י המשכה בצינורות וכו':
סי' קע"ה בדבר מקוה אשר ההשקה של השאובין למעיין היא ע"י קטפרס: סי' ר"א אם מותר לסתור מקוה כשירה כדי שיעשו במקומה מקוה חדשה בנקיון יותר, ויש חשש שיעמוד העיר זמן רב בלי מקוה:
סי' פ"ו אות ב') בדבר מקוה שנעשה ע"י המשכה ממעיין לבור ומשם למקוה, ובבור הי' ג"ל שאובים וכבר טבלו כמה נשים:
סי' צ"ח בא' שנדר בעת שחלתה אשתו שבאם יעזור לו השי"ת ותתרפא ישיא יתומה ועתה כבד עליו הדבר ונזדמן לו קרובה שנתגרשה ועומדת להנשא שהוא יעשה החתונה וקצת מלבושים. אם יפטור בזה שישיא אותה:
סי' כ"ד באלמנה שנדרה בעת חלי' כל תכשיטוי' אם חל ג"כ הנדר על התכשיטין שקנו ממעות ד"ג וגם התכשיטין שנפלו לבעלה בירושה מאמו וכדומה:
סי' קל"ו אות ב') בא' שקיבל עליו בעת קבורת אמו שלא ישנה ממנהגי אמו ושלא ישנה את מלבישיו וכו', ועתה יסיתיהו ללבוש קראגען שאמו היתה מקפדת ע"ז:
סי' קמ"ח בא' שהתנדב שבעים ר"כ להשלים לסך ק"ן שכפי דברי הגבאי הי' ת"י שמונים ר"כ לקנות עבורם כלי קודש לס"ת, ונתברר שהגבאי טעה והי' ת"י ק"כ ר"כ וטוען המתנדב שא"ר ליתן רק לי' ר"כ:
סי' קס"ב במי שגמר בלבו בעת צרה כשיעזור לו השי"ת יתן סך קצב לעניי אה"ק אם יש להתיר נדרו:
סי' ק"פ ע"ד אם מחזיר עה"פ בשביל פרנסתו אם מחיוב להוסיף גם בשביל אביו:
סי' קס"ה ע"ד א' אשר אמו קיללה א"ע אם ילך לבית חמיו וקשה עליו למלאות רצונה אם מותר לילך:
סי' קל"ו במי שנוהג במעשר כספים א"צ להתנות בכ"פ בלנ"ד או די שיתנה בפעם א' על לעולם:
סי' כ' ע"ד ב' ילדים שנימולו כהוגן ולאחר איזה ימים ראו שנמשך העור למטה ונכנס הבשר וכו':
סי' ל"ו בענין חשש מתו אחיו מחמת מילה:
סי' קי"ז ע"ד המוהלים רק מקצת מהערלה והמותר מגלים ע"י הפריעה: סי' ק"מ אות ג') אם מותר למול ע"י שימשח מקודם האבר בסם שלא ירגיש צער המילה:
סי' פ"ד בגר שמל ולא טבל כי נסתכן במילה ונכרי לא רצה לעשות שום שירות עבורו. אם מותר לישראל לחלל עליו שבת:
סי' ק"מ אות ב') בא' מאנשי הצבא שבא להתגייר אם יקבלו אותו שהרי אנוס הוא לחלל שבת וכמה איסורים בהיותו בצבא משום פק"נ:
סי' ק"ג בסופר שאמר טרם כתיבת כל שם הק' בס"ת הריני כותב לשם קדושת ס"ת כמוי"ש וכו':
ובעת כתיבת השמות כיון לשמה רק שלא אמר בפיו. ובענין תינוק שאמר על אות ו' שהוא ה' ואח"כ חזר ואמר שהוא ו':
סי' קע"א אות ב') אם מותר לשלוח ס"ת ע"י בי דואר למרחקים דרך ים: סי' קכ"ה ע"ד ס"ת שנשפך דיו על השם ולא ניכר השם וליחך בלשונו הדיו וניכר השם היטב רק יש שחרות מעט בין אות לאות:
סי' קצ"ט אם מותר למסור ס"ת לנכרי שומר ביה"א:
סי' קט"ו אם מותר לעשות לו חנות ממסחר בגדים שעפ"י הרוב נתפרים בשעטנז:
סי':
קל"ב ע"ד המנהג שמאחרין הפדיון של בן ביום כ"א סמוך לערב:
סי' א' בפרה מבכרת שנמכרה מנכרי לישראל ולא מכרה וילדה בכור ועל הפרה יש רושם מהממשלה:
סי' ב"ו בא' שקנה פרה חולבת מנכרי והוא אומר שכבר ילדה ד' ולדות וסדקי הקרנים מוכיחין ע"ז וילדה זכר אם קדוש בבכורה:
סי' פ"ח ע"ד פרה מבכרת שנמכרה קודם פסח להאכילה חמץ וילדה בפסח: סי' פ"ט בכפרי שמכר בהמתו המבכרת בכסף לבדו אם יש להתיר להטיל מום ע"י נכרי:
סי' קנ"ד בהשכיר בהמה מבכרת לגוי ובתוך זמן השכירות ילדה אם קדוש בבכורה:
סי' קפ"א ע"ד פרה מבכרת שניתנה לגוי לפנומה בשכר וילדה זכר אי קדוש בבכורה:
סי' מ"ז בדין חכה שנתערבה בעיסתה מער"ש ובשבת נתודע הדבר:
סי' קכ"ד אות ג') ע"ד א' מאנשי הצבא שנודע לו ממיתת אביו וקרע בגד שה"צ שהי' עליו אם יצא י"ח:
סי' כ"ב אם מותר לישראל לקנות לו עגלה להוליך מת עכו"ם לקבורה ולהשתכר בו:
סי' מ"ד ע"ד השאלה אם נקבר כל הגוף חוץ מהראש ונהגו אבילות כדת. ואם יבאו הראש לקבור אם צריכין לנהוג מחדש אבילות:
סי' ג' שיעור הרחקת קבר צדיק מרשע:
סי' ג' ע"ד ביה"ח ישן שאין קוברין בו והנכרים עושים שמה כל מיני בזיון, אם מותר לבנות שם דירה לשומר ולצרף הכותל לבנין:
סי' קפ"ד בדין אילנות הנטועים בביה"ק שאין על הקברות ממש רק הענפים נוטים על הקברות אם מותר למכרן לצורך תיקון ביה"ק:
מפתחות חלק אבן העזר:
סי' קי"ד ע"ד אשה שילדה בת והבעל אמר שאינה ממנו, גם יש רינון שחשודה מישראל א' והודה כי בא עלי' פ"א. ועתה נשתדכה הבת לישראל: סי' קכ"ט ע"ד אשת כהן שנאנסה מנכרי:
סי':
נ"ב ע"ד כהן שנשא אשה ולאחר הנשואין אמרה לו מסל"ת שאמה סיפרה לה שבהיותה קטנה בת ה' שנים נבעלה לעכו"ם וכו' אם מותר לדור עמה: סי' ו' בענין פצוע דכא:
סי' ב' ע"ד עגונה בע"א במלחמה, מבאר באם לא ראה גוף ההריגה אי אומר בדדמי גם אם לעדות אשה צריך לבדוק בחוטמו:
סי' י"ז ע"ד עגונה שיש עדות משפיטהאל על מיתת בעלה, ובענין עדות חמותה:
סי' כ"ד ע"ד עגונה שב' עדים ראו שא"ח כתתו גשר ובעלה נפל למים ושהו עליו ש"א ולא עלה, מבאר אם לצדד שנעשה טריפה מחמת נפילה למים, ובענין תרי רובא, ושהי' על הנטבע משא כשנטבע במשאל"ס. ובדין עד גילוח תער:
ובענין ספינה שנשברה ולא הי' גלים:
סי' כ"ט ע"ד עגונה שכפי הג"ע בעלה נהרג ע"י עקספלאזיאן סמוך לבאהנשטאציאן ונמצא אצלו פאסס. מבאר כמה עניני חשש שאלה, אם סימן מקום הוי כסימן אמצעי, ואם מותר לפתוח הקבר לצורך עגונה:
סי' ל' בענין עגונה הנ"ל מבאר דין לא הזכיר העד שמו והזכיר מלאכתו, דין הכרה ע"י פאטאגראפיע, ואם יש חילוק בין קודם ג"י לאחר ג"י: סי' ל"ו ע"ד עגונה, אם לקבל עדות מפי ספר שמגלח זקן לישראל ואולי גם הוא בעצמו גילוח:
סי' ל"ח ע"ד עגונה, בענין עדות נכרי מסל"ת ואח"כ העיד ונראה שנתכוין להתירה:
סי' נ"ו ע"ד עגונה שכתב א' מאמעריקא שכתב לו איש אחר שבעלה נהרג בקאמפף ע"י שפאניער:
סי' ס"ו ע"ד עגונה אשר בצירוף גב"ע משני עדים יש פתח תקוה להתירה: סי' ע"ו ע"ד עגונה אשר בעת השריפה הלך בעלה על העלי' להציל חפיצים ולא שב, ואח"כ מצאו עצמות רבות שם בחנות שבבית, וגם יש גב"ע בענין זה מבאר כל השיטת בגמ' יבמות קט"ו בההוא גברא דאתלי נורא בשילהו הילולא בגבנא וכו':
סי':
ק' ע"ד עגונה אשר בעלה נלקח לצבא עוד בראשית המלחמה ועד היום נשתקע זכרו ויש גב"ע שבשנת תרע"ו מצאו איש נהרג ומבגדיו הוציאו סידור קטן שנכתב בכתב ידו שזה שלו, מי' שי' סי' וגם סמוך לו מצאו אגרת אשר נכתב אליו מאחותו:
סי' קי"ח ע"ד עגונה שבעלה הי' במלחמה ועפ"י גב"ע מחעלם נפטר שם בשפיטהאל:
סי' קכ"א ע"ד עגונה להתיר עפ"י עדות:
ערכאות:
סי' קמ"ה ע"ד עגונה שבאו פה ב' מכתבים מהקאמאנדע שמת בעלה וגם שלחו לה חפיצים שנשארו מאתו:
סי' כ"ן ע"ד עגונה שעפ"י גב"ע עמפ"ע מת בעלה במלחמה:
סי' קע"ז ע"ד עגונה ילדה אשר העיד נכרי עפמ"ע מסל"ת על בעלה שראה שנפצע ע"י:
חץ בראשו ובלבו ונשאר תיכף מתי אך לא אמר קברתיו:
סי' קע"ט ע"ד עגונה מבאר דין ערכאות שלא אמרו קברתיו, ודין הזזה בבגדיו אי הוי כגופו לענין קברתיו, ואם ס"ס מועיל במקום של"א קברתיו:
סי' ט' אות ח"א אם שייך איסור יחוד כשאשתו בעיר:
סי' מ"ג באח ואחות שנסעו למקום רחצה לרפואה אם מותרים לדור בחדר א': סי' ט"ו בבחור שקידש בתולה דרך שחוק ויש גב"ע בזה אם יש לחוש לקידושין:
סי':
קצ"א ע"ד בתולה שנתקדשה בימי המלחמה מא' מאנשי הצבא של הרוסים והי' גב"ע ונאבדה:
סי' ל"ו אית ב') בא' ששידך אשה בתנאים ומקודם לכן נתן ת"כ לבתולה שישאנה:
סי' ע"ח ע"ד חתן שרוצה לנתק הקשר מחמת שנודע לו שהכלה היתה משודכת מקודם לאחר:
סי' קכ"ב בדבר שידוכין בראשי פרקים וא' מהצדדים חוזר בו:
סי' קי"ט ע"ד השאלה להתיר לבעל לישא אשה על אשתו כי יש לה כמה מומין שלא ידע מהם בעת הנשואין:
סי' קס"א בדבר נשתנות אם להתיר לבעלה לישא אשה אחרת:
סי' ס"ב בדבר אשה שנלכדה בפח לאיש שאינו שפוי בדעת ויודע בטוב גיטין ורוצה לגרשה:
סי' י"ג באשה שנראה בה קצת בלבול דעת ויודעת להשיב הן או לאו אם מותר למסור לה גט:
סי' קט"ז ע"ד א' שאשתו עזבה אותו זה כמה שנים ודרה עם נכרי בפרהסיא וכשנכתב לה לקבל גט אמרה כי אינה צריכה, אם מותר לבעל לישא אשה אחרת בלי ק"ר:
סי' קנ"ו בא' שאשתו נסעה לאמעריקא ורצתה בג"פ ושלחה לאבי' ונתנה לו מעות שישתדל בזה שישלח לה גט, וכן נמסר הכל לאבי' ועברו כמה ירחים וא"י אם קיבלה הגט אם מותר לבעלה לישא אשה:
סי' י"ח ע"ד שבא גט לאשה ששמה מעריסה שינדל ונקראת שארלאטע או שינטשא ובגט נכתב שונטשא בוא"ו:
סי' מ"ב בכינוי דאוויד או לעווי הנהוג בהאללאנד אם לכתוב דמתקרי או המכונה:
סי' ע"ט בגט שבא מסוביר עם הרשאה משליח א' לשליח ב' וכ' שם שהשליח ב' הוא אברהם בן שמואל בינדער ושם האיש ההיא אברהם שמואל, ועוד כמה חששות בגט זה:
סי' פ"א בגט שבא מרחוק ויש בו כמה תהיות גם בהרשאה הראשונה של שליח א' נכתב הזמן מוקדם בשנה, וחשש שהשליח השני הוא כבן כ' ואין ניכר בו חתימת זקן: