אור ברסלב

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א

מפתחות

לרבי רבי מאיר אריק ז"ל:

מפתחות חלק אורח חיים:

סימן ק"ן אות ג' בכתב פרשה לשם תפילין דר"ת אם יוכל לעשותה לתפילין דרש"י:

סימן קי"ז המודר הנאה מחבירו אם יוכל להשאיל לו תפילין אצל המודר ולהניחם:

סימן קל"ב ב' נמצא בשעת קריאת התורה בפ' וישלח עברו לפני כתוב עברו ולפני רק הואו מרוחק קצת אם צריך להוציא ס"ת אחר:

סימן קמ"ג בנמצא טעות בס"ת באמצע קריאת פסוק ד' אם יוציאו אחרת לפני ברכה אחרונה:

סימן ע"ז בכתב ס"ת ואמר שיתנה לביהכ"נ אחד ושוב בהגמרו חזר בו והבטיחו לביהכ"נ אחר אם יוכל לחזור בו:

סימן ע"ט אם מותר לשנות מקום ארון הקודש מכפי שעמד בתחילה: סימן ל"ז בענין איסור נתיצה מביהכ"נ אם הוא איסור תורה:

סימן כ"ב אם מותר להגביה עז"נ שעי"ז יסתמו חלונות של עזרת אנשים: סימן קע"ד אם מותר לנתוץ כותל ביהכ"נ לעשות חלונות לעזרת נשים: סימן קמ"א ע"ד ביהמ"ד גדול ורחב ידים שאי אפשר לחממו בחורף אם מותר לחלקו במחיצה באמצע לחמם צד אחד:

סימן מ"ה במי שהי' לו ארגז מיוחד לספרים ש"ס ופוסקים ועשה לו אחר אם מותר להשתמש בהראשון לחול:

סימן י"ד בהתנדב לבנים לבנין ביהכ"נ ומסרן לגבאי ואח"כ קנו ביהכ"נ אם מותר להשתמש בלבנים לחול:

סימן י"ח בענין שוקל ענבים בכף ויצא יין אם מברך עליו בפה"ג ובפחות מכזית שנתפח ונעשה כזית אם מברך ברכה אחרונה עליו:

סימן מ"א בעסק טראפיק שקשה להשיג נכרי שיעמוד כל יום השבת וימכור אם רשאי למכור לנכרי הכל מע"ש והנכרי ירשה לכל הבא לקנות לשקול ולקח לעצמו ויניח המעות בכלי העומד שם והישראל ישב לשמור מגניבה: סימן מ"ב בחייטים שמחזיקים פועלים נכרים לשנה אם יש איזה היתר שהפועלים יעבדו בביתם בש"ק מלאכת הישראל:

סימן קפ"ה בישראל ונכרי שיש להם שותפות בשדה ובא הדבר לידי ליציטאציא בש"ק אם מותר לישראל ליתן פאלמאכט לנכרי מע"ש שילך על הליצטאציא:

סימן קכ"ח אם מותר להעמיד נרות של שבת בקנים שנתחדשו הנקראים שפארעס שכשבא הדלקה בסוף הנר נכבה:

סימן קכ"ט בהעמיד בש"ק תבשיל על הקעך ע"י נכרי קודם הסקה והתבשיל הרתיח ונשפך ושפחה נכרית שפכה מעט מים לתבשיל אם מותר לאכלו: סימן קצ"ב בדין העמיד קדירה לבשל בשבת סמוך לחשיכה ונגמר בחול אם חייב משום מבשל מה"ת:

סימן קע"ז אות ב'. בדבר נפל שלא גמרו שעריו וצפרניו אם מותר לחלל עליו שבת בזמנינו שנתחדש מכונה שמחממים אותם וחיים:

סימן קנ"ו אם מותר לפתוח ולסגור בש"ק ספרים שרשום על הדפין אותיות: סימן ק"ב ע"ד תיקון עירובין בכפר אם יש לצרף פאסי עמוקה אצל דרך המלך למחיצה:

סימן ס"ה פרצה י' אמות וכדומה האיך לשער על צענטי מעטער:

סימן ב' בהיתר טלטול בעיר אנטווערפין:

סימן קו בענין היתר תיקון עירוב ע"י דלתות שע"י פתיחת הדלת נסתם כל הפרצה אבל הנכרים לא יניחו לסתום וגם אין שום היכר שנעשו לסתום רה"ר:

סימן נ"ח אות ב' בדלתות שסומכין עליהם מטעם שראוין לנעול ובחורף נתקבץ עליהם רפש וטיט וכפור ואי אפשר לנעלן בלי מרא וחצינא אם יש היתר לטלטל:

סימן ק"ע אודות עשבים אם מבטלין הדירה:

סימן קע"ז בשחת ומאכל בהמה הנמצא בחצר יותר מסאתיים אם מבטל הדירה: סימן י"א בשולח עירובו ע"י קטן שבכניסת ליל שבת נעשה גדול אם מועיל העירוב:

סימן קל"ה בדין מרקחת ושומן העומדים בכלי חמץ אם צריך למוכרן קודם הפסח:

סימן קמ"ו בע"פ שחל בשבת אם צריכין למכור חמץ בע"ש קודם חצות דוקא: סימן ג' במי שלא יכול להשיג נכרי בע"פ למכור חמצו אם יוכל ליתנו לקטן ישראל במתנה:

סימן ק ביין מזיוף בשפירטוס אם מועיל מכירה לנכרי שעפ"י החוק אסור לקנותו והוי מקח טעות:

סימן כ"א עוד מהנ"ל:

סימן כ"ג במי שהי' לו חנות עם סחורה חמץ ומחמת שהי' חייב לנושיו הניח חותם טל החנות ושכח למכור חמץ שבחנות אם מותר לאחה"פ: סימן ל"ג במי ששלח קודם פסח מתנה לשר יי"ש ולא רצה לקבלו ובא בחזרה לישראל לאחר הפסח:

סימן ע' במי שמכר חמצו בע"פ בקנין כסף בלי שטר אם מותר החמץ לאחה"פ: סימן ע"ד בשני שותפים שהיו להם חנות מחימוצים ושותף א' מכר כל החימוצים ושותף השני מכר בפסח מהחימוצים שבחנות לנכרים מה דין החמץ הנשאר:

סימן קצ"ד בישראל שנשתעבד ליתן פת לאנשי חיל כל השנה מה יעשה בפסח: סימן י"ז בעופות המובאין ע"י נכרי ביו"ט מחוץ לתחום אם מותר לשחטן: סימן מ"ג אודות הסכך מקנים עגולים המונחים ברעהם וקבועין במסמר שאי אפשר להוציאם אם רשאין לסכך כן:

סימן עא אם מותר לעשות סוכה על באלקאן שיש שם שיעור סוכה רק שהגג הולך למעלה באורך ד"ט וצריכין לצרף ב"ט מזה שתחת הגג ולעשות מחיצה שם:

סימן קפ"ג בשנת השביעית אם מותר לצאת י"ח אתרוג באתרוג א"י: סימן ק' אם מותר להדליק נ"ח משמן שביעית:

סימן ר"ב אם מותר להחזיר בשבת הזכוכית מבתי עינים ששכיח הדבר שנופל מהברזל. ופלפול בדברי הרא"ש בפ' ע"פ בענין אין קידוש אלא במקום סעודה שכ' דאינו קידוש כלל:

מפתחות חלק יו"ד:

סימן י' בדבר שו"ב שבא לעיר בלי הסכמת הרב ורוב הקהל ומשיג גבול השו"ב דשם:

סימן עג בשובי"ם שהיו להם דו"ד עם אחד וחתמו כתב באיסור לדון בזבל"א וזבל"א ואם לא יעשו כן יהי' שחיטתם אסורה והביאו נברר מאדם ודנו ובורר שלהם לא הסכים על השליש ונפרד הענין אם מותר לאכול מזבחם: סימן ס' בשו"ב שחתם א"ע בכתב בנדר ע"ד רבים בשביל טובה שעשו לו אם יש להתיר לו הכתב מחמת שאין לו פרנסה וגם כדי לעשות שלום בעיר: סימן פ"ז במקום שיש תקנה שב' שובי"ם יבדקו הריאה אם מועיל באב ובנו או שני אחים:

סימן קנ"ו בשו"ב שהגיד והוציא דיבה על שו"ב אחר שסכיניו אינם כשרים ונתברר ששקר הוא אם מותר לאכול משחיטת השו"ב שהוציא הדיבה: סימן קט"ו בשו"ב שלמד מלאכת השו"ב אצל א' ונתן לו כתב לבל יהיו שו"ב בעיר הזאת והכתב נאבד וא"י בבירור נוסח הכתב אם יוכלו לקבלו לשו"ב שמה:

סימן קס"ט בשו"ב שנתן כתב למלמדו בשבועה ונדר שלא ישחוט שם בלי רשותו ושו"ב המלמדו של"ח ולכ"ו ונתמנה בנו אם יוכל השו"ב הנ"ל עתה להיות שו"ב שמה:

סימן קפ"ו בשו"ב ששחט בסכין חד ופגע בטבעת ושחט בהולכה והובאה י"ג פעמים אם כשר:

סימן ח' אם מותר לחתוך רגלי האווז לאחר שחיטה ומפרכס עדיין: סימן מ"ח בדין סרכא תלוי' ומדובק עליה חתיכה מרובעת בשר אם דינו כמו סרכא תלוי' וכפתר עב:

סימן ס"ה בדין נגלד קרום העליון ויש קרום זר וכנגדו נשבר הצלע ונקשר וא"י אם יש עוקץ:

סימן י"ב בדבר כבד נפוחה ומים בחלל הגוף והכחשה בין השובי"ם: סימן קס"ב בענין מחט בחלל הגוף אם הוי ודאי טריפה:

סימן כ"ו ע"ד רגל שלא נחתכו הטלפים ונמלח כך ואח"כ מלגו בקדירה מליאה מים רותחין בערך ב' ליטער:

סימן קמ"ה בדבר העופות שנגמרו ע"י מאשין אם כשרים:

סימן קט"ז בנשבר העצם שהאליה תחובה בו אם כשר:

סימן קצ"ו בחגב בעלת ח' רגלים אם טהור:

סימן ל"ט שחטו תשעה אווזות והפשיטו את השומן מהם והשומן מששה אווזות נמלח ונתבשל ביחד ושומן מג' אווזות נשאר בלי מליחה אם כשר השומן הנשאר כי נתוודע שא' מהן הי' טריפה ודאית:

סימן מ' התיכו בכלי א' שומן מט"ו אווזות ונודע אח"כ שאחת הי' ספק טריפה:

סימן ל"א בטבח ששחט ג' כבשים ועירב כל הרגלים יחד ואח"כ בדק השו"ב הריאות ונטרפה א' מהן והרגלים נמכרו לששה ב"א בזאח"ז:

סימן ק"מ ב) בבשר עוף עם בהמה אם הוי מב"מ בטעמא:

סימן נ"ז באיש א' אשר פרנסתו לקנות קיבות מעגלים רכים היונקים ומייבשם ומוכרם להעמיד בהם גבינות אם רשאי למכרן במר דכשרים כי הוא אינו יודע בבירור שאפשר שיש בהם גם מטריפות:

סימן נ"ח אם שייך איסור בל תשקצו למי שאינו יודע מהמיאוס ובדברי הדע"ק סי' ט"ו בזה:

סימן ק"ג בחפץ של הפקר אם יש איסור בל תשחית:

סימן קי"ח בא' ששכר נהר שבו שרצים אם מותר לישראל בעל עגלה להוליך לו השרצים לבאהן:

סימן נ' במקום שהחוק כשבונין האומות בית תפלה צריך אדון הכפר לסייע אם מותר ליתן לזה בטוב ע"י התפשרות שיתן פחות ממה שחייבוהו ליתן:

סימן נ"ה בחבית יין שנשלח ע"י הבאהן ונמצא נקב קטן בחבית וסתום בורוד וגם נחסר איזה מדות יין:

סימן ק"ז בענין חיוב השבת ר"ק אם בעינן שיתבענו הלוה:

סימן ק"ח במי שלוה מעות בהיתר עסקא ע"מ לשלם לנושיו אם מועיל ההיתר: סימן קפ"ט בענין היתר עסקא בהבאנק שמועיל גם לערובים:

סימן קמ"ט בעניני רבית בין מוכר ולוקח:

סימן צ"ג בבתולה שניסת וראתה ג"פ דם מחמת תשמיש ובנתיים היו ביאה שלא ראתה ולא בדקה:

סימן צ"ז באשה שא"י לטהר לבעלה מחמת שרואית תדיר מראה ברוין ושחור והרופאים אמרו כי יש יבלת על האם שמזה יוצא הלחלוח:

סימן קי"ב באשה שא"י לטהר א"ע לבעלה שמוצאת בעד הבדוק ליחה לבנה ואחר שעה כשנתייבש יש בתוכו כעין נקודה נוטה לאודם ולפעמים אדום ממש:

סימן קנ"ה באשה שרואה תדיר על עד הבדיקה כמין שערות אדום ושחור והרופאים אמרו כי אינו מהמקור רק מפצע בעור:

סימן קפ"ב באשה מינקת שרגילה תדיר לראות ליחה לבנה בהרגשה ולפעמים אי אפשר לה לבדוק תיכף:

סימן קס"ד בכתם שנמצא בסדין שבמטת האיש:

סימן ק"ס באשה שלאחר ספירת ז' נקיים וטבילה למחרתו הוא שופעת דם עם ליחה כמו מאטעריע והרופאים אומרים כי יש לה אבעבועות על האם שפעמים מתגלעים:

סימן קי"ט באשה שרואה דם במ"ר:

סימן נ"ד באשה חולנית על רגלה שעשו לה ניתוח ותחבו רעהריל ברגלה וציוו לה שתלך בזה זמן רב אם תוכל לטבול כן:

סימן קצ"ה באשה שיש לה מכה באזנה וזב ממנה ליחה ועפ"י ציוי הרופאים עליה יש לה לסתום תדיר חלל אזנה במוכין ובפרט שלא יבוא מים לתוכה אם תוכל לטבול במוך שבאזנה:

סימן קצ"ז עוד מהנ"ל:

סימן פ' בדבר מקוה ע"י המשכת מים מצינורות לוואסיר לייטוע: סימן צ"ב בדבר עשיית מקוה להמשיך מים מבאר ע"י צינורות העשוים מצימענט:

סימן צ"ד בדין מקוה זוחלת אם מטהר שאובין ובדין ברזא של מתכת אם מותר לסתום הזחילה בה אם הוי דבר המק"ט:

סימן צ"ט בדבר מקוה שעשו שוליים מאבנים קטנים וצימענט ונעשה בדפוס אבן אחד ואח"כ נפלו משם אבנים קטנים ונסתם בצימענט אם יש לחוש מחמת שנעשה פעם א' כלי קיבול:

סימן קכ"ז במקוה זוחלת שאינו ניכר להדיא הזחילה אבל כפי המדידה נחסר בכל שעה ג' רביעי צאהל מים:

סימן ק"ל עוד מהנ"ל:

סימן קמ"ח אם רשאין לעשות מקוה ע"י קרח הנעשה במאשין:

סימן קנ"א במקוה שתחתונה מליאה מים כשרים ועליונה מים שאובים ובכל פעם מנקין את העליונה ומחובר לתחתונה כשה"נ אם אין חשש נ"ס גם על התחתונה:

סימן ק"א במקוה עליונה ע"ג תחתונה ומחובר כשה"נ ובעליונה שאובין אם אין חשש על חיבור הזה שמלמטה מטעם קטפרס:

סימן ס"ז במי שנדר בעת שהיתה אמו חולי סך רב לצדקה וגם להתענות ב' וה' כל השנה ואמו מתה מאותו החולי אם יכול להתיר נדרו:

בא' שחלה ונדרה אשתו שטערינטיכיל לצדקה ושמע בעלה ושתק אם מחיוב לקיים נדרה:

סימן קצ"ט לענין מקוה שיש בה בה חשש זוחלין:

סימן ר"ג בענין טובל כלי בתוך כלי שאין בפה החיצון כשה"נ דאם הכלי החיצון טמא שרי מטעם מיגו אם מהני זה אף שלא כיון כלל להטביל את החיצון:

סימן ק"ט בכתב בשבועה שכתב בו שנשבע בפ"מ וטוען שלא ידע לקרות ולא הגידו לו כפי שכתוב בהכתב:

סימן קכ"א בענין חזקת רבנות:

סימן קל"ב ג"כ מענין חזקת רבנות:

סימן קנ"ט ברב א' שעשה כרוז לטובת משפחה א' שנצרך לה אלף כסף ורבו השולחים ויש יותר מאלף כסף אם יוכל ליתן המותר לצדקה אחרת: סימן ד' באשה אחת חשובה שנסעה לארה"ק אם יכולין בני העיר להתנות שמה שיתנו לקופת רמבעה"נ יהיו להאשה חלק מסוים והמותר יהיו להכולל: סימן קע"ו בנכרית שדרה עם איש א' בפרהסיא ועתה רצונה להתגייר כדי להנשא לו אם מקבלין אותה:

סימן א' בס"ת שלא נכתב בי' שמו בריש העמוד:

סימן ס"ה בס"ת שנמצא ב' שמות הוי' ואלקים סמוכים עד שנקרא לתינוק כתיבה אחת אם מותר לגרור קצת:

סימן ט"ו ע"ד ה' אחרונה משם הוי' ב"ה שנפל איזה דבר כמו מאביק ונגרר משם ורגל ימיני של ה' נוטה לאודם ורגל שמאלי רובו לבן ומראה געלב אופן התיקון:

סימן קע"ג בס"ת במקום שהי' צריך להיות שם הוי' כתוב הוה אם למחוק או להוסיף י' ולקדשו:

[וכבוד הרב הג' מהרש"ז הכהן נ"י מו"ץ דק"ק מונקאטש הערנו שאם הסופר כתב הס"ת כמו שנוהגין עפ"י הקבלה לכתוב הה' שבשם הוי' ב"ה ע' תשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' קנ"א א"כ ממילא ניכר אם כיון לכתוב שם הקדוש או דימה לכתוב תיבת חול. והיא נכון]:

סימן ס"ו בס"ת שנמצא כתוב בפסוק והלכת לאהליך הל' שניה קודם לה' אם רשאין למחוק ולתקן:

סימן ק"ו אודות תיקון ס"ת שיש כמה אותיות ובתוכם גם שמות שנמחק הדיו ונשאר רק רושם חלודה אם יכולין להעביר קולמוס עליהן ובענין כתיבת שמות אם בעינן כסדרן:

סימן קי"ג בשם אלקיך בס"ת נדבק היוד לה' לאחר כתובה והכ' לא כתב עדיין אם מועיל גרירה:

סימן קי"ד בס"ת שנדבק היוד מן אלקיך לכף לאחר כתיבה אם מותר לגרור קצת:

סימן קנ"ח אם יוכלו לקיים מצות שלוח הקן ע"י שיפקיר תרנגולתו שבביתו:

סימן כ"ט בענין בן לוי מממזרת אם חייבין לפדותו:

סימן קפ"ו בבכור לאם שעברו עליו ג' שנים ואביו אינו רוצה לפדותו אם יכול אבי זקינו מאמו לפדותו:

סימן מ"ו בבהמה מבכרת שנמכרה כדת והספק דלמא בשעת מכירה כבר ילדה והנכרי הקונה אומר בבירור שלא ילדה עדיין:

שם אות ב' בבכור בע"מ שנמכר לעכו"ם לפני שחיטה ונמצא טריפה אם צריכין לקנות ממנו העור בחזרה לבל ימכרנו לישראל:

סימן נ"א ישראל שמכר כבשים לגוי לפוטרם מבכורה ואינו זוכר אם הי' ת"כ ולפי דברי הקונה היו ת"כ וקנין כסף זוכר גם הישראל שהיה: סימן נ"ח במי שאינו עושה שט"מ לשבת ואינו מוכר פרות מבכירות לפוטרם מבכורה אם מותר לקנות אצלו עגלים וכבשים זכרים דשמא הם בכורים: סימן ע"ח בישראל שקנה פרה מבכרת מנכרי בכסף וילדה זכר אצל המוכר וציוה הישראל לנכרי להטיל בו מום וכן עשה והישראל נתנו לכהן אם מותר לשחטו על אותו מום:

סימן קכ"ב בישראל שקנה שורים מנכרי ועתה בא איש אחד ואומר שמכיר השור בטב"ע שהוא בכור שנאבד מישראל ומסתמא הגוי הזה מצאו ומכרו לישראל אם נאמן לאסרו:

סי קל"ו בא' שהיו לו ג' פרות וקודם פסח מכר ב' פרות שהיו בביתו ומהשלישית שעומדת על הבראהע שכח רק האיש בעל הבראהע שהפרה אצלו מכרי גם פרה זו וילדה זכר בפסח אם קדוש בבכורה:

סימן קל"ג במכר פרה מבכרת שלו לנכרי לפטרה מבכורה ושוב מכרה לישראל אחר במעמד הנכרי הנ"ל:

סימן קס"א באיש כפרי א' ישראל שמכר בהמה מבכרת לישראל ובשבת בא להתוודע אצל הקונה אם מכרו לפטור מבכורה ולא הי' בביתו ואשתו אמרה שלא מכר והלך האיש ומכר הפרה לנכרי בשבת וקיבל אדראן וגם עשה משיכה אם מהני הקנין:

סימן י"ג ע"ד עירוב קמח מתבואה ישינה עם תבואה חדשה לענין חלה: סימן קצ"ג בדין כלך אצל יפות דאין תרומתו תרומה אם ראה שתרם מן היפות ושתק אם מהני:

סימן ס"א בא' שבא לו מ"ג שמת לו מת ויקבר ביום א' והוא לא יוכל לנסע שם אם יניח תפילין ביום א':

סימן פ' עוד מהנ"ל:

סימן ע"ו בגדר עץ שסביב בית החיים שסתרוהו ובנו חומת אבנים אם מותר למוכרו ומהדמים יהי' לתקן המרחץ:

סימן צ"ב בדבר הדין המבואר ביו"ד סי' שע"א סעי' ב' בארובה שבין בית לעלי' ואין בו פו"ט שהבית טהור ועלי' טמאה מאין מוצאו:

סימן ל"ג אם מותר לקצוץ אילני סרק שאינם על הקברים רק סמוכים להם ולתקן בעצים גדר ביה"ק הישן:

סימן ל"ד בדין תקנה לכהנים לילך על קבר איש צדיק:

חלק אבן העזר:

סימן ק"צ בענין קטלנית:

סימן מ"ד באשה שנאנסה תחת בעלה ומת בעלה אם רשאי הבועל לישא אותה: סי קמ"ב בא' שנשא במזיד מעוברת חבירו גרושה שנתגרשה בהיותה מעוברת והניקה בערך שנה ואח"כ נשאה אם מחיוב לגרשה:

סימן קפ"ד בדבר מניקת שמאז הזהירו אותה הרופאים שלא להניק שדמה מצומצם וסכנה לה להניק וגם מחמת שהיבלת מהדדים קטנים וקשה לתינוק לאחוז בם:

סימן קי"א בדבר עגונה שבאה כתב מהקאפיטאן עפ"י שאלת המניסטריום שמת שם באניה אם מועיל להתירה:

סימן קל"א בדבר אשה חלושה שהרופאים החליטו שאם תתעבר הוא בסכנה אם יש היתר לשמש ע"י המצאת הרופאים לשום כמין פתילה לפני תשמיש לבל תתעבר:

סימן ז' בעסק קדושין שקידש בחור א' משודכת שלו והעידו העדים בב"ד שלא בפניהם ושוב חזרו בהם והגידו באופן אחר ואריכות דברים בענין נתן לה סתם ואח"כ אמ"ל ושתקה אם הוי כשתיקה לאחר מתן מעות:

סימן ר"א במי ששידך אשה וקרבו ימים שהוגבל לנשואין ובאה אשה א' מרחוק ואמרה שקידש אותה בפני ע"א וב' נשים לענין האיש והאשה אם מותרת להנשא:

סימן ס"ד בעסק קדושין שיש הכחשה בין העדים שע"א אמר ששמע קדושין והשני אמר שלא שמע:

סמ' אות ג' ע"ד המקנה סי' ל"ח שחידש דכהן שקידש גרושה והתנה תנאי התנאי בטל משום דא"א לקדש ע"י שליח:

סימן קל"ג במי שממאנת בהחתן מחמת שמתה אחותה ורוצה לישא בעלה לטובת בני אחותה:

סימן פ"ב בנדונית חתן וכלה שהושלש מידי אבותם בהאפטעונבאנק ומתה האשה בלא בנים אם זכה הבעל בכל הנדוניא:

סימן ל"ח בדבר זוג דלא מיתדר להו אם יכולין הב"ד שבמקום הבעל להזמין האשה לדין:

סימן ו' בכתב שניתן בעת התנאים מהחתן שאם לאחר הנשואין תרצה לגרש מחיוב לגרשה וליתן סכום קצוב ואם לא יעשה כן מחיוב ליתן לה סכום קצוב לשבוע אם יש לכתב תוקף עפ"י ד"ת:

סימן ט"ז בענין נשתטית שהיא בבית המשוגעים שמתירין לבעל לישא אחרת ע"י ק"ר אם צריך ליחד לה בית ומזונות:

סימן קל"ט באשה שזינתה בבירור ואבי האשה הביא עדות מהדאקטיר שהיא אין בה דעת אם נאסרה לבעלה ומתירין לו לישא אחרת כדין נשתטית ובדבר הכתובה:

סימן ק"ה בדבר אשה שנתגרשה מבעלה ואכן נודע הדבר כי כבר לפני הגט היתה ג' פעמים נשתטית והיתה בבית המשוגעים אם הגט כשר:

סימן קפ"ח בדבר אשה שזה דרכה כסל לעסוק תמיד בכתיבה בכל דבר וגם בשבת עושה כן אם מתירין לבעלה לישא אחרת:

סימן ל"ח אודות א' הדר באנגליא שמו יוסף ונקרא יאזעף ושם נקרא שם יאזעף בהברה טשאזאף האיך לכתוב בגט:

סימן פ"ג אודות אשה שמעריסה נקראה מרגלא ואח"כ נשתקע שם זה ונקראה גאלציא וחותמת מרגליות האיך לכתוב בגט:

סימן ק"כ בגט שסידרו למגרש ששמו לתורה אברהם מנחם ומעריסה היה נקרא בשם עבר מענדל ועתה נקרא בפי כל בשם מענדל רק לפעמים בדרך הלצה קורין לו עבר מענדל וכתבו בגט אברהם מנחם דמתקרי עבר מענדל המכונה מענדל:

ק"מ לענין שמות ליבלי גומפלי אם נכתבו בי' לבסוף או בא':

סימן קס"ו בדבר קבוית שמות לעיר שוסשקוב לסדר גט שמה:

קס"ח בדבר פקפוקים בגט שכתבו הכהן לאחר דמתקרי:

סימן קע"א בדבר שכתבו בגט אנשיל בלי ט':

סימן קע"ב עוד מהנ"ל:

סימן מ"ט ע"ד הספק שהובא במ"פ סי' קל"ז בגורש אשתו חוץ מפלוני ואותו פלוני כבר מת והמגרש לא ידע אם הוי שיור בגט:

קס"ז בדבר הספק שהובא במ"פ אה"ע בכהן שגירש את אשתו בתנאי שלא תאכל דבר איסור שלשים יום ואכלה תרומה דאו' ובאה לב"ד קודם שלשים יום אם יאמרו לה הב"ד שתאכל איסור דרבנן כדי להנצל מאיסור תורה:

סימן סימן ק"ד בענין גט שכ"מ שלא תיזקק ליבום והבטיחתו בשבועה לישא אותה ושב לאתנו ודנו לפני בוררים בעסקי ממון והי' הפסק שתתן לו סך מסוים ולא תשא אותו ועתה יצא הבעל מדעת ר"ל אם מותרת להנשא: סימן קל"ז ע"ד הגט שנשלח מאמעריקא שהבעל מינה לשליח איש אחד במקום האשה לגרשה ומינה אותו בפני שני עדים ונשלח הרשאה מקוימת מהרב וב' דיינים, והב' דיינים הם העדים החתומים על הגט אם כשר ליתן לה קל"ד בגט שנשלח ממרחקים ע"י ב' הרשאות ובהרשאה במקום שצ"ל ובידו הרשאה מקוימת שעשאו הבעל שליח כתוב שעשה הבעל שליח ועוד איזה פקפוקים באותיות הגט:

סימן קצ"א בדבר גט שנשלח מרחוק ויש פקפוק כי מתא דיתבא תכופות ונראות כתיבה אחת ועוד פקפוקים:

סימן קל"ח באשה אחת שהיתה בנעוויארק ושבתם לביתה בחזקת מגורשת בשם וזה כ"ח שנים מוחזקת בגרושה ואין לה שום כתב שנתגרשה אם מותרת להנשא:

קמ"ז בגט שנסדר ע"י אחד שאין לו סמיכה וצירף לב"ד בנו ובן אחיו אם הגט כשר:

סימן קכ"ד באשה שמת בעלה וילדה ולד וחי ב' שבועות ומת והבעל יש לו אח במקום רחוק אם זקוקה לחלוצה כי האשה יש לה וו"ק ומני אז שפסקה ווסתה יש ט' חדשים שלימים:

סימן קע"ה אשה שזקוקה ליבם ויש יבם גדול בעיר אבל נשוי אשה ויש אח קטן בריחוק מקום בן ע"ו שנים שאין לואשה אם צריכה לילך אחריו או תחלוץ מהגדול:

סימן רפ"ז באשה שהודית בב"ד שזינתה ואח"כ חזרה בה ונתנה אמתלא להודאתה אם מותרת לבעלה:

סימן קכ"ה בא' שקינא לאשתו ע"י מכתב ונסתרה ושם בענין לשונות הקינוי ובדבר הסתירה:

חלק:

חו"מ:

סימן ל"ו בא' שתבע לחבירו בערכאות וכבר נשבעו עידי הנתבע לטובת הנתבע ואחד מהעדים היו בנו של הנתבע וטרם שיצא הפסק מערכאות תובע לד"ת אם נזקקין לו:

סימן פ"א וועקסיל בעידי מסורה אם גובה ממשעבדי:

פ"ז ראובן היו לו מסחר עורות בעיר אחרת והלוי המורשה שלו ומכר ראובן לשמעון עורות שיקבלם מיד לוי ולוי אמר שעשה קנין המועיל אם יוכל לוי לעכב פיקדונו של שמעון שת"י ולישבע שהי' בקנין המועיל:

סימן קנ"ב באשה שהפקידה אצל אחרת מרגליות ונאבד והנפקדת א"י כמה היתה שוה וגם המפקדת אינה יודעת רק מה שבעלה אמר לה בכמה קנאם: צ' בלוה שטען נגד וועקסיל שביד המלוה פרעתי והמלוה אינו זוכר בבירור רק אומר שדרכו לכתוב כל הלוואות בפנקס ולמחוק כאשר יפרעו לו והחוב הזה אינו נמחק בפנקס:

סימן פ"ט בחשוד על שבועה דלהבא שיש מחלוקת בפוסקים אם דינו כחשוד ואח"כ נתחייב שבועה דאו' בב"ד אם שכנגדו נשבע ונוטל:

סימן ר' בדבר דו"ד אשר יבואר בתוך התשו' ובדין ישראל שחייב מעות לנכרי ואותו נכרי חייב לישראל אחר אם מחיוב הישראל לשלם לו מצד שעבודא דר"נ:

קל"ח בשבועת היסת שנפסק לנתבע והתובע הלך למדינת הים ואין הנתבע רוצה לישבע מחמת שאין התובע פה לקבל בחרם וגם טוען שרוצה להפוך השבועה על התובע:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה