שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן קפט
לכבוד ידידי הרב החריף ובקי יו"ש מו"ה לאזיל דריממער ז"ל מסקאלא: מה שהעיר כת"ר שבתשו' הריב"ש איתא לענין ברכה לבטלה דרק להזכיר השם אסור מטעם ברכה לבטלה, אבל מלכות אין חשש להזכיר, דהרי בכ"ד אמרינן לענין ספק ברכה לומר בלי שם ומלכות. הנה דברי הריב"ש הם בסי' פ"ב והובאו בש"ע אה"ע סי' ל"ד סעי' ג' ובח"מ שם העיר מהא דבכ"ד אמרינן בלי שם ומלכות וע' פ"ת שהעיר על ח"מ דלא מצינו כן רק פ"א בש"ע או"ח סי' ר"כ ואישתמיטי' דברי הטור וב"י סי' רי"ד שכתבו לענין כמה ברכות לאומרם בלי שם ומלכות וכ"ה באה"ע סו"ס קס"ט וכבר הערותי עליו בס' מ"פ אה"ע שם. וליישב קושי' הח"מ הנ"ל נראה לפימ"ש בחו"ד סי' ק"י בכלל ס"ס אות כ"ב דבספק ברכה אסור לומר בריך רחמנא וכו' אף שאין בזה הזכרת ש"ש לבטלה כיון דאומרו בדרך חיוב ברכה אסור יעו"ש דאל"כ הי' תמיד עצה בספק ברכה לומר בריך רחמנא וכאשר באמת הגאון הקדוש בעל ד"ק זצ"ל השתמש בעצה זו כמ"פ, ומאז הבאתי מתשו' תשב"ץ שמבואר כהחו"ד וע"כ כיון שעיקר האיסור הוא בדרך ברכה ע"כ השמיטו גם ענין מלכות שלא יהי' נראה כמברך דרך חיוב, ובחו"ד שם העיר שבכמה תפילות אומרים ברוך ה' וזה הבדל יש בין ברוך אתה ה' או ברוך ה', וע"כ כיון שאינו אומרו דרך חיוב לא הוי ברכה לבטלה יעו"ש ולפי הנ"ל י"ל דמשו"ה בהתפילות אין אומרים אתה אף שאומרים ברוך ה' שיהי' היכר גדול שאינו ברכה לפי המבואר בירושלמי ברכות פ' הרואה ה"א רב אמר צריך לומר אתה ושמואל אמר א"צ לומר אתה יעו"ש הרי דלרב בברכה צריכין לומר אתה דוקא ע"כ אומרים בתפילות שאינם חובה ברוך ה' ואין אומרים אתה ומזה הערני ח"א לתמוה שלא נזכר בש"ע דין זה אם צריכין לומר אתה דוקא דלפי הכלל דקיי"ל כרב באיסורי אם אמר בלי אתה אינה ברכה כלל וע' או"ח סי' רי"ד לענין העולם אם מעכב ומאתה לא הזכירו כלל והראני ח"א בדברי חמודות פ' הרואה סי' א' אות ז' שכתב דלהלכה קיי"ל דל"ב אתה ולא קיי"ל כירושלמי:
ולענין קושי' הח"מ הנ"ל שבספק ברכות אין אנו מזכירין מלכות י"ל טעם דפשוט יותר עפי"ד תוס' ברכות נ"ד ד"ה פוטרתו שכתבו שם דרב סובר דל"ב אלא הזכרת שם או מלכות יעו"ש וכיון דלרב במלכות בלי שם הוי ברכה ממילא בספק ברכה אין להזכיר גם מלכות מטעם ברכה לבטלה כיון דלדידי' הוי בכי הזכרת השם ויש בזה חשש ברכה לבטלה כמ"ש חו"ד הנ"ל. וע' בדברי חמודות פ' הרואה אות ד' דמביא ראי' מן הירושלמי דלרב סגי' בשם או במלכות. ובגוף דברי ירושלמי הנ"ל לענין אתה דפליגי רב ושמואל גם הרא"ש הביא הירושלמי בריש פ' הרואה וגריס שם רבה ושמואל, ומצאתי בראבי' לברכות סי' קי"ד שהעתיק לשון ירושלמי רב אמר צריך לומר ברוך אתה ה' ושמואל אומר צריך לומר אלקינו יעו"ש ועפ"י גרסתו נראה דל"פ כלל באתה ואפשר דלתרוויהו לא מעכב רק פלוגתייהו אם צריך גם שם אלקים בברכות דלרב סגי בהזכרת שם הוי' ולשמואל צריך להזכיר נמי אלקינו וגם דין זה לה נזכר בש"ע, ובס' מ"פ ליו"ד בהשמטות לאו"ח סי' רי"ד נסתפקתי בזה אם הזכיר שם הוי' לבדו בברכה בלי אלקים אם יצא ועפ"י דברי ראבי' היא מחלוקת רב ושמואל. ועיין מ"ש בס' ט"ת ברכות י"ב והבאתי ראי' מסוגיא שם דיוצא בהזכרת השם הוי' אף שלא הזכיר שם אלקים אך לפי דברי הראב"י אין ראי' זו מכרעת דשם קאמר הניחא לרב ולרב באמת לפי גירסתו בירשלמי הנ"ל סגי בהזכרת שם ד' לחוד א"כ לענין דינא אכתי הספק במקומו: