אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קעה

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קעה

סימן קעד

לכ' ידי"נ הרב הגאון המפורסם כש"ת מו"ה חיים' מרדכי ראללער שליט"א אבד"ק ניאמץ (רומעניען):

יקרתו הגיעני בדבר המקוה אשר הכשיר השו"ב ה"ר אלי' דשם והתייעץ בכת"ה, וכת"ה אסר לעשות המקוה באופן זה ועמד על דעתו ועשה כרצונו וכ"ת כתב לפסול המקוה וביקש ממני לחוו"ד להסיר מכשול והנה כפי הוצעת הענין השקה של השואבים למעיין ע"י הצינור שבתוך המקוה היא קטפרס כי המים מגובה המקוה יורדים תיכף למעיין ואינם נחים ובכה"ג הוי קפרס גמור ובאמת אם הי' המים נחים שם דהיינו שנתמלא הצינור ונח לא הוי קטפרס אף שהוא מלמעלה למטה כמ"ש בזה בספרי שו"ת א"י ח"א סי' ק"א אך הכא שאין המים נחים שם ויורדים למקוה הוי קטפרס דלרוב הפוסקים ככולם הא דקטפרס אינו חיבור הוא גם לענין מקוה ול"ד להשקת מים טמאים. וכפי הנראה שסמך ה"ר אלי' הנ"ל ע"ז שהמים שאובים נמשכים בגובה ע"ג שוקת ושאובה שהמשיכוה כולה מדרבנן ושוב יש לסמוך נמי על חיבור קטפרס כמ"ש מהרי"ט ח"ב סי' י"ז. אבל עיני כת"ר שפיר חזו בתשו' חת"ס יו"ד סי' רי"ד דלענין שאובה שהמשיכוה כולה להוציא מחשש דאו' בעינן קרקע הראוי לבלוע דוקא ורמ"א שהקיל בדיעבד דל"ב קרקע הראוי לבלוע היא רק לענין מיעוט שאובים דהוי פסול דרבנן. ואם אמנם מ"ש כת"ר דבזה כ"ע מודים דבעינן המשכה ע"ג קרקע הראוי לבלוע לענ"ד דגם בזה יש שיטות דל"ב דוקא המשכה ע"ג קרקע הראוי לבלוע כמ"ש תוס' ב"ב ס"ו ד"ה מכלל בשם הר"מ מפונטיזא מהא דאמרינן בפסחים ט"ז במשקה בי מטבחייא אבל בקרקע טהורין היינו מטעם המשכה שנמשך על הרצפה וכ"כ התוס' בתמורה והר"ש פ"ב דמקואות מ"ג והרי שם בעזרה הי' רצפה של אבן ואפ"ה הוי המשכה אף בהומשכה כולה לענין דאורייתא. אבל עכ"פ דברי החת"ס ברור מללו שדעת כמה גדולי הפוסקים דבעינן קרקע הראוי לבלוע דוקא ולא סמך רמ"א להקל בדיעבד רק לענין שאובה דרבנן א"כ אין להקל בנ"ד כיון דהוי סד"א דלדעת כמה גדולי הפוסקים בעינן קרקע הראוי לבלוע. ואף שבתשו' מהרי"ט סי' י"ז כתב להקל מטעם ס"ס דלמא שאובה שהמשיכוה כולה כשירה ודלמא קטפרס חיבור יעו"ש:

המהרי"ט שם קאי רק בזה שאין המים נפסקין וצירוף דעת ראבי' דבכה"ג הוי קטפרס חיבור כיון שאין סופו ליפסק יעו"ש, והכא בנ"ד סופו ליפסק דהמים יורדים מהצינור למעיין ואין כאן ס"ס אף שדעת ר"י בתוס' גיטין ט"ז דכל הדין דאין קטפרס חיבור הביא רק לענין השקה ולא לענין מקוה יעו"ש לענ"ד היא רק לענין צירוף מקוה חסירה אבל לענין מקוה שאובים דכל ההיתר דחיבור למקוה כשירה היא מטעם השקת מים טמאים כמ"ש הרא"ש בתשו' וכיון דבהשקה מים טמאין אין קטפרס חיבור גם לענין מקוה בכה"ג אין קטפרס חיבור ודברי נחל אשכול סי' י"ג שמצרף סברת ר"י דלענין השקת מים טמאים דוקא ובמקוה הוי תמיד חיבור אף לענין שאובים וכ"מ ברמב"ם שלא העתיק דין קטפרס רק לענין השקת מים טמאים תמוהים דשאובים הוי ממש כהשקת מים טמאים לטהורים. ובשגם שדעת ר"י כמעט יחידאה ורוב הפוסקים סברי דבכל ענין אין קטפרס חיבור לשום דבר גם לענין מקוה חסירה ואין לעשות מזה ספק:

ואף אם הי' אפשר לומר בזה ס"ס דלמא כהפוסקים דשאובה מדרבנן ואת"ל דאו' דלמא הוי המשכה ע"ג אבנים כר"מ ור"ש הנ"ל ולענין דרבנן יש לסמוך על קטפרס חיבור מכ"מ נראה ברור דלפי הסכמת הש"ך וגדולי הפוסקים בתראי דלא אמרינן ס"ס במקום חזקת איסור כמבואר ביו"ד סי' ק"י הכא במקוה הוי חזקת איסור דטובל ועי' בנוב"י מה"ק יו"ד סי' ס"ה כתב בהא דיו"ד סי' ר"א סעי' ס"ז בספק נפל מים שאובים למקוה משום דהספק במקוה ובמקוה לא אתחזק איסורא יעו"ש ליתא בנ"ד דהא כל המים שאובים רק יש לומר דנתכשר מים שבמקוה ע"י חשקה למעיין בשפיכה לצינור א"כ המקוה גופא בחזקת שאובה קיימא ואין להתיר מס"ס, וע' בש"ש דגם בג' ספיקות אין להקל בחזקת איסור דלא כהש"ך דמקיל בזה. ובפרט במקוה דהיא איסור כרת יש להחמיר ביותר, וע' תשב"ץ ח"א סו"ס י"ז דיש להחמיר לצאת מידי כל ספק. ובשגם דעיקר הספק דלמא שאובה כשר מה"ת ואתדל פסול דלמא אף ע"ג אבנים הוי שאובה שהמשיכוה דכשר מה"ת יש לשדות נרגא דדעת הגהמ"ר דגם שאובה שהמשיכוה כולה מה"ת ונהי דרוב דפוסקים לא ס"ל כן אבל עכ"פ אין ס"ס מזה כי גם בזה הצד דהוי שאובה שהמשיכוה כולה יש דיעות דהוי מה"ת, ע"כ ודאי אין לטבול במקוה זו עד שיתקנה כד"ת:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה