אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קסח

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קסח

סימן קסז

לכ' ידידי הרב המאוה"ג החו"ב בנש"ק מו"ה מרדכי זאב האלבערשטאם נ"י אבד"ק גריבוב:

ע"ד שאלתו באיש א' שנאבד לו בדרך סכום דאללאר ומסופק באיזה מקום כי בא מהנסיעה וחפץ שהב"ד יטילו חרם על כל מי שיודע שיגיד לב"ד. וכ"ת הביא מדברי הש"ע סי' ע"א סי' ח' דבכה"ג אין מטילין חרם רק ליתומים ואף שבש"ך ס"ק ר"ג כתב בשם הב"ח דמטילין חרם על הגניבה וכדומה כיון שאינו מודע למי יתבע הוי כיתומים יש לומר דמיירי דוקא ביודע שא' מהציבור גנבו וא"י מי אבל שהכא אינו יודע כלל אם לקחו מי וגם א"י באיזה מקום אבדו. אמנם בש"ך שם כ' דכ"כ הסמ"ע סי' רס"ז ס"ק ד' ושם בסמ"ע מבואר דבאבידה מכריזין בחרם יעו"ש והרי שם ג"כ אינו יודע אם מצאו שם אדם ואפ"ה מכריזין. מיהו נראה דה"ד באבד המעות בכיס דהכיס הוי דבר שיש בו סימן, אבל בדבר שאין בו סימן הרי אינו חייב כלל המוציא להחזיר והאיך יטילו חרם והרי מעות הוא דבר שאין בו סימן. ואף באבד בכיס דהוי דבר שיש בו סימן הרי משורת הדין במקום שרוב נכרים מצוין הוי יאוש ואינו חייב להחזיר רק לפנים משורת הדין ולדעת כמה פוסקים אין כופין ע"ז רק בדברים ולא בהטלת שמתא וכמו שכ' תומים הובא בפ"ת סי' י"ב ס"ק י' רק אם באפשר שאבד המעות בכיס במקום שרוב ישראל מצוים שם ומצאו אדם שם יש להכריז בחרם וכונת ב"ד יהי' בהטלת חרם על מי שמצאו במקום שרוב ישראל מצוים, אבל אם הדבר ברור שבכל נסיעתו הי' רוב בנכרים מצוים אין להטיל חרם כלל. ובאבדו בלי כים בכל ענין אין להטיל חרם דהוי דבר שאין בו סימן זולת בהי' קשורים דיש סימן במנין ועי' בש"ע הרב ה' מציאה ופקדון סעי' ח':

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה